החוק בישראל טרם גיבש הליך שבמסגרתו חובה להסמיך ולאשר מהנדסים אזרחיים לצורך ביצוע בדק בית. נשאלת לכן השאלה, מי מוסמך להגיש חוות דעת הנדסית? על כך במאמר שלפניכם
בישראל פועלות כ-100 חברות בדק בית. מיעוטן מעסיק מהנדסים אזרחיים אורגניים ואחרות נעזרות בשירותי פרילנסרים. מה ההבדל בין שתי גישות אלו?
גישה נכונה היא שהמהנדסים יהיו אורגניים בחברה. באופן זה מתקיימת דינמיקה בין מהנדסי בדק בית שבו הם משוחחים ביניהם על תוצאות הבדיקה והחלפת המידע הזה משרתת את כולם.
החוק בישראל, כאמור לעיל, אינו קובע סייגים לכישורי ושל המהנדס.
משום כך יכולים להימצא בתחום זה כל מי שבוחר לעשות זאת
היתרון של מהנדסים ששימשו בתכנון מבנים ובפיקוח עליהם הינו לכן מויתרון אחר הנובע מנבירה בחוקי התכנון והבנייה חשובה אף היא.
אם החלטתם לבצע הליך של בדק בית, בידקו את ההיסטוריה של המהנדס הבודק וודאו כי הוא אינו טירון בתחום מורכב זה.
מהנדס בדק בית למעשה מכשיר את עצמו לתפקיד באופן עצמאי. מעבר לבקיאותו בתחומי ההנדסה האזרחית, עליו לקרוא את תקני הבנייה השונים שמתידכנים באופן תדיר, עליו לקרוא פסיקות של בית משפט בתיקים הדנים בליקויי בנייה ועליו להיות חד מחשבה תוך שהוא רואה את האטינטרס של לקוחו לפני כל אחד אחר.
מהנדס בדק בית צריך לשלוט היטב בשפה העברית, לאהוב תחום זה ולהיות אסרטיבי מספיק מול הקבלנים על מנת שמהלכיו יניבו את התוצאות המקוות.
לעיתים עליו לגשר בין הניצים על מנת להבטיח את התוצאה המכסימלית בבחינת מוטב להיות חכם ולא צודק.
מהנדסים אזרחיים רבים שניסו להיקלט בתחום זה מצאו אותו מורכב מידי, כתיבת חוות הדעת חייבת להיות מוקפדת ומצריכה ריכוז מחשבתי שלא תמיד יש מי שניחן בו או מעוניין לעסוק בתחום המצריך זאת.
בחירת מהנדס אזרחי ראוי שתיעשה בתשומת לב לנאמר למעלה.
