זכותו של נפגע בעבודה להגדיל את דרגת הנכות מכוח תקנה 17 

משהוכר אדם כנפגע בעבודה הוא רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכותו.  

במסגרת תביעתו הוא יוזמן להופיע בפני ועדה רפואית שתפקידה הוא לקבוע, מהם הליקויים הרפואיים מהם הא סובל, מידת חומרתן ודרגת הנכות הרפואית שנותרה בגינם.  

חשוב לזכור, כי במקרים רבים, הפגיעה בעבודה לא מותירה אחריה נזקים רפואיים בלבד. לא פעם סובל הנפגע גם מפגיעה תפקודית אשר עשויה להתבטא בפגיעה בכושרו לעבוד ולהשתכר באופן חלקי או מוחלט.  

לא פעם, נזקים אלה מתפתחים במועד מאוחר לפגיעה ולפעמים הם מתגבשים במלואם רק לאחר שעניינו של הנפגע כבר נדון בפני הוועדה הרפואית ונפסקה נכותו הרפואית הצמיתה.  

במקרים אלה עוסקת תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי בעבודה ), תשט"ז-1956, אשר תוקנה במהלך שנת 2001 ודנה באותם הנסיבות שבהן יותר לנפגע לבקש דיון מחדש בשאלת הגדלת דרגת נכותו על רקע התגבשות פגימותיו התפקודיות, וכך היא קובעת :  

17 . נסיבות לקביעת דיון מחדש בדרגת נכות    

(א) עברו 12 חודשים ולא יותר מ 60- חודשים מאז קבעה ועדה או ועדה לערעורים לאחרונה לנפגע דרגת נכות יציבה בשיעור 20% או יותר )להלן - הדרגה האחרונה(, רשאי הנפגע לתבוע מהרשות האמורה בתקנה 18 א לקבוע אם הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסות הנפגע, והרשות תקבע את דרגת הנכות בשיעורים ובתנאים כאמור בתקנה 15 (א); כללה הדרגה האחרונה שנקבעה לנפגע, קביעה לפי תקנה 15 , רשאים הנפגע או המוסד לתבוע מהרשות לקבוע אם חל שינוי בהשפעת הנכות על הכנסות הנפגע, ובהתאמה להקטין או להגדיל את דרגת הנכות בשיעורים ובתנאים כאמור בתקנה 15 (א).  

(ב) הרשות תדון בתביעה נוספת כאמור בתקנת משנה (א) רק אם חלפו 12 חודשים ולא יותר מ- 60 חודשים מיום שנקבעה לנפגע הדרגה האחרונה.  

תקנה זו מקנה לנכה את הזכות להגיש בקשה לדיון מחדש בדרגת נכותו, אשר לטענתו גרמה לירידה ניכרת בהכנסותיו ולא לזמן מוגבל.

תנאי מקדמי לכך הוא, שמדובר בנכה שלגביו נקבעה נכות בשיעור של % 20 ומעלה.

כך גם קובעת התקנה, כי את הבקשה יש להגיש רק לאחר חלוף 12 חודשים מהיום בו נקבעה דרגת נכותו האחרונה ולא יאוחר מ - 60 חודשים ממועד זה .      

הדיון בבקשת הנכה יתקיים בפני ועדת "רשות" המורכבת מפקיד שיקום, רופא מוסמך ומעובד המוסד בהתאם למתווה שנקבע בהוראת תקנה 15 א' הדנה בהגדלת דרגת נכותו של הנפגע על רקע פגיעה בכושר השתכרותו. כך שלמעשה, מוסמכת הרשות להגדיל את דרגת הנכות עד מחצית משיעור הנכות הפסוקה.  

חשוב להבין, כי בהתאם להוראת תקנה זו, גם למוסד לביטוח לאומי הזכות לבקש לקיים דיון מחדש בשאלת דרגת נכותו של הנכה. יחד עם זאת, זכות זו מוקנית לו רק מקום בו כללה דרגת נכותו האמורה של הנכה קביעה על פי תקנה 15.    

עד כאן, הכל טוב ויפה. אך כשם שאין טוב בלי רע, מרחק רב בין זכותו של הנכה להגשת בקשה זו לבין הליכי הדיון בה.  

בפועל, עד היום, נמנע המוסד לביטוח לאומי, באופן מכוון, מלדון בבקשות אלה, כאשר הסיבה לסירובו , כטענתו, היא מחלוקת הנטושה בין ועד העובדים להנהלה בנוגע לתיגבור כוח אדם ושכר על מנת לאפשר קיים דיונים אלה.  

ברור, כי התנהלות זו בכללותה עומדת בסתירה גמורה להוראת תקנה 17 , אשר לא מתנה את הדיון בה בעניינים אלה . הדבר פוגע קשות בזכויות הנכים , אשר חלקם באמת ובתמים זכאי להגדלת דרגת נכותו וכפועל יוצא מכך להגדלת הקצבה החודשית המשולמת לו בשל מצבו הקשה.    

ברור גם, שאסור שמעשים אלה יובילו לכך שנכים ימנעו מהגשת בקשות מכוחה של תקנה 17 ותמיד עומדת להם הזכות לפנות בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד כל סירוב שיעשה מלדון בתביעתם.  

בימים אלה, אנו עדים לפרסומים, אשר מלמדים על כך שמסתמן הסדר בין הצדדים שיאפשר להתחיל ולדון בבקשות אלה, בין שהוגשו בעבר ולא נדונו עד עתה, ובין כאלה שטרם הוגשו.  

דבר אחד ברור- קבלת בקשות אלה או אפילו מקצתן יחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לזכאים סכומי כסף אדירים, בעיקר למבוטחים שבקשתם הוגשה בעבר וטרם נדונה עד עתה.  

במצב שנוצר, נראה כי הדיונים בפני ועדת הרשות בבקשות אלה לא יהיו קלים. ייתכן אף שישקלו שיקולים שלא נזכרים בגדר תנאי תקנה 17. אך אין זה אמור להניא נכים מלהגיש בקשה להגדלת דרגת נכותם במידה והם באמת זכאים לכך.        

חשוב גם לזכור, כי הפעלת שיקולי ועדת הרשות בדונה בבקשות אלה נתונה לביקורת שיפוטית. כך שעומדת לנכה הזכות לערער על החלטת הוועדה בפני בית הדין האזורי לעבודה מקום בו הוא אינו שבע רצון ממנה.  

אם גם אתם עומדים בתנאי התקנה וחלה אצלכם ירידה ניכרת בהכנסות ולא לזמן מוגבל בשל נכותכם הפסוקה. גם לכם עומדת הזכות לבקש לקיים דיון בהגדלת דרגת נכותכם לפי תקנה 17.