דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


סוחר עשיר וקמצן ועני רתחן ומר נפש 

מאת    [ 21/10/2013 ]

מילים במאמר: 2399   [ נצפה 2467 פעמים ]

 

 

סוחר עשיר וקמצן ועני רתחן ומר נפש

 מסדרת סבא מספר לסבתא

 

המעשה שאני עומד לספר לכם התרחש לפני שנים רבות מאוד בארץ הררית ומיוערת. בורא עולם נתן למקום מכל טוב, אקלים נוח, מזון בשפע ואנשים בריאים. אבות אבותיהם בנו בתים איתנים שעומדים על תילם עד עצם היום הזה. על פי המסורת, הקירות החיצוניים נצבעו כולם בגוונים שונים של כתום, הדלתות נצבעו ירוק ומהחלונות ירדו מחרוזות של פרחים אדומים, סגולים ולבנים.

בין התושבים היו סוחר עשיר וקמצן ועני רתחן ומר נפש. מאות פעמים עברו זה על פני זה ולא החליפו מילה ביניהם. הסוחר כי לא הטריח עצמו להביט באדם נחות ממנו והעני מרוב תסכול וקנאה. נראה היה שלעולם לא תיווצר ביניהם קשר כלשהו. אלה שהגורל זימן להם מפגש לא צפוי ושיעור שאיש מהם לא שכח כל ימי חייהם.

כדרכם של סוחרים גם הסוחר בסיפורנו היה מצטרף לשיירות גמלים לשם מכירת סחורתו. באחד הפעמים, לפני רדת החשכה, השיירה בה השתתף נעצרה ללינת לילה. משתתפי המסע הקימו אוהלים ולאחר התפילה וארוחה קלה פרשו לישון. באותו לילה הסוחר הקמצן לא הצליח להירדם. הוא הסתובב במקום ללא כיוון מסוים. בעוברו ליד אחד האוהלים ראה אור עששית וקולות אנשים בוקעים מתוכו. אחד מהם דיבר על שמועה האומרת שבמקום החניה של השיירה קיימת מערה ובה אוצר של תכשיטי מלכה קדומה. היא נקברה עם עדיי כסף וזהב ואבנים טובות למכביר. המספר תיאר את החפצים בפרטי פרטים כאילו ראה את האוצרות במו עיניו. בשומעו את השיחה ניצת בסוחר רגש חמדנות שלא ניתן לעוצרו. הוא רשם במוחו כל מלה ששמע, הוציא סכין ניגש לאחד העצים וחפר בו נקב מספיק גדול להטמין בתוכו פיסת בד כחולה שהיה בכיסו. זה יהיה הסימן להכיר את המקום. במוחו תכנן את פרטי ההכנות הדרושות למציאת המערה והחפירה בה. כאשר חזר לביתו, לאחר כשבועיים, ניגש להכנות המבצע. הוא לא סיפר על כוונתו לאיש ולא התכוון לקחת אימו פועלים לעזרתו.

הוא הכין ארבע פרדות חזקות שהיו בחצרו והעמיס עליהן כלי עבודה ומזון שיספיקו לפחות לחודש ימים. הוא נפרד מאשתו וילדיו בספרו שעליו להגיע לעיר רחוקה לביצוע עסקים גדולים. הוא משער שהשהות בעיר זו תהיה הפעם ארוכה מהרגיל. הוא רכב על אחת הפרדות והשיירה הקטנה יצאה לדרכה.

הדרך חזרה למקום לינת השיירה לא הייתה קשה. בהגיעו למקום חיפש ומצא את העץ בו הטמין את פיסת הבד. כיוון שהשעה הייתה מאוחרת הוא הקים אוהל קטן שהביא אימו ופרש לישון. אך גם הפעם, מרוב התרגשות, היה לו קשה להירדם. כיוון שכך מיד עם עלות השחר ניגש למלאכה. כיצד אדע היכן לחפש שאל את עצמו. הוא החליט לתקוע ענפים בכל מקום שסרק. המקלות יצרו מעגלים סביב מקום עומדם של הפרדות. כך אדע בדיוק היכן חיפשתי ולאיזה כיוון להמשיך. ביום השלישי לשהותו במקום, לקראת הערב, הבחין בסלע שנראה חצוב בידי אדם, הוא ניגש לערימת הכלים שהביא אימו לקח אתים ומטאטא והחל לנקות את פני הסלע. לא עברה שעה ארוכה והוא חשף פיר מרובע חצוב באבן. עכשיו ידע שהסיפור ששמע אינו בדוי. הוא חפר עד גובה קומתו. אז הוא הבין שאם ברצונו להמשיך להעמיק עליו להכין סולם שיאפשר לו לרדת ולעלות מן הפיר. יום שלם עמל, קשר וחיבר חבלים ועצים עד אשר נוצר סולם באורך של כעשרה מטרים. את קצה הסולם קשר לאחד העצים. מיד התעוררה בליבו השאלה: כיצד יוציא לבדו את הכמות הגדולה של עפר הממלא את הפיר? כאן התגלתה חוכמתו ותושייתו. הוא תכנן מעלית עשויה גלגלות, חבלים ועצים. בעזרתה היה מסוגל להעלות את הסלים המלאים עד פני השטח ובעזרת מתקן פשוט אך מתוחכם להוריק את תוכנו של הסל ולהחזירו אליו. השיטה פעלה מצוין עד שבסופו של היום העשירי הגיע לרצפת הפיר. כאשר ניקה אחד הקירות הבחין בסדק מעשה ידי אדם. הוא עבד במרץ עד אשר בסופו של אותו יום חשף סלע הסוגר על פתח מלבני. האבן הייתה  מעוטרת  תבליטים כמוהם לא ראה מעולם. הוא שמח שמחה גדולה, הנה הגיע אל יעדו. עוד מעט קט והאוצר יהיה בידו. בחזונו ראה כיצד מביא את התכשיטים לביתו, טומן אותם במרתף, בטוח שרק הוא ידע על קיומם. אך כיצד יפתח את הדלת הכבדה. כל מאמציו נכשלו. הוא ישב יומיים וחשב על הבנאים שחתמו את הפתח. לא היה לו ספק שאם מישהו אטם פתח, באותה הדרך ניתן לפותחו. בהיותו איש מוכשר ויצירתי תכנן דרך להזיז את הסגר. עלה אל פני השטח לקח מסור שהיה בין כליו ובמשך שעות חתך וחידד ענפי עצים. כאשר גמר את הכנותיו ניגש למלאכה. הערב ירד ועמו החושך, בלית ברירה דחה את הפתיחה לבוקר המחרת.

בלהט עבודתו לא הבחין שזוג עיניים עוקב אחר מעשיו. היה זה אותו עני מהשוק. האיש נדד למקום בחיפוש אחר פירות יער מתוקים. הפירות שמשו לו להכנת מרקחת ריבה. מתכון שקיבל בירושה מאימו המנוחה.

פעמיים בשנה, בעונת הבשלת הפירות, האיש שלנו היה יוצא ליער עם חמורו ושני סלים גדולים. בחזרתו כל המשפחה הייתה מתגייסת לניקוי, בירור הפרי, הוצאת החרצנים ובישולו. מהמרקחת היו ממלאים כדים קטנים. בסופו של התהליך התוצרת הייתה נמכרת. רק הגיעו והכדים לשוק וכולם היו נחטפים במהירות. זה לא פלא, ילדים ומבוגרים, אהבו מאוד את הריבה והכדים הקטנים שהכילו אותה. עונת הבשלת פירות היער קצרה וכמות הפרי שאיש בודד יכול לאסף אינה רבה, לכן כמות הכדים למכירה לא היו מרובים. מהתמורה לא היה ניתן לפרנס את בני ביתו שנה שלמה. העני היה מר נפש על גורלו ואת כעסו הוציא על אשתו וילדיו. התנהגותו ציערה מאוד את משפחתו וכל מכיריו.

באחד הימים של איסוף הפירות הרחיק לכת יותר מהרגיל. והנה לפניו ראה ארבע פרדות קשורות לעצים. איש לא נראה בסביבה. סקרנותו התעוררה והוא החל לחפש את בעל הפרדות. לא רחוק משם הבחין בערימת עפר גדולה. בהתקרבו למקום ראה בור שנחצב באבן. כאשר הציץ לתוכו לא האמין למראה עיניו: שם עמד הסוחר העשיר והקמצן, שהכיר מהשוק, מנקה במרץ את קיר הסלע שלפניו. איש מוזר הקמצן הארור הזה מה לו ולניקוי סלע של בור. סקרנותו גדלה עשרת מונים. בכדי לצפות במעשיו עלה על עץ סמוך וישב על אחד מענפיו החזקים. משם היה מסוגל לבלוש על הסוחר מבלי להתגלות. בערב המחרת כאשר ראה שהסוחר יוצא מהבור והולך לישון באוהלו אחז אומץ בליבו וירד בחשאי אל תוכו. הוא הדליק אבוקה ולאורה ראה אבן מגולפת פיתוחים יפים להפליא, עכשיו הבין, האבן המגולפת סוגרת על מערה בה טמון אוצר. והקמצן הנבזה הזה מבקש לגזול את דברי הערך לעצמו. מסכן ארור שכמותו אחכה עד שהמטמון יהיה בידו והראה לו מי אני. הרי גונב מגנב פתור נכן? הוא חיכה עוד כמה ימים וכאשר ראה שהעשיר הצליח לפתוח את הפתח נכנס לפעולה.

ירד מהעץ וניגש במהירות לשפת הבור ובאחת משך את סולם החבלים אל מחוץ להישג ידו של הקמצן. הסוחר היה כל כך שקוע בעבודתו שלא שם את ליבו בפח שטמן לו בן עירו העני.

הזזת האבן הייתה עבודה קשה ומעייפת, לא נותר בו כוח להמשיך בעבודה. בלית ברירה דחה את הכניסה למערה לבוקר המחרת. כאשר בא לעלות אל פני השטח גילה לתדהמתו שהסולם נעלם. הוא הרים את עיניו וראה אדם המסתכל אליו. הי אתה למה גנבת את סולם החבלים שלי. גם לא אחזיר לך אותו עד שתבטיח להתחלק איתי בחצי מהמטמון שתמצא ענה לו העני. לא אתן לך אפילו פרור ממנו, אני עמלתי ימים רבים וכל שאמצא שלי הוא. אתה צודק אך כיצד תצא מהבור ללא הסולם? הסוחר הקמצן לא ידע מה יעשה לכן דחה כל מעשה עד ליום המחרת. הוא נשכב על האדמה ומרוב עייפותו נרדם. עם אור ראשון התעורר עם גוף קר ועצמות כואבות. הוא הסתכל שוב על המקום בו היה הסולם, אך לא נראה זכר ממנו. הסוחר העשיר והקמצן החליט בכל זאת להיכנס אל תוך המערה. הוא הדליק אבוקה והחל בחיפושיו אחר אוצר המלכה העלומה. במוחו תכנן תחבולות מתחבולות שונות כיצד ישכנע את הזר המאיים להחזיר לו את סולמו.

 ההליכה במערה הייתה קשה, על רצפתה נפלו סלעים, חלקים שנשרו מהתקרה, ואלה הקשו מאוד על ההליכה. אחרי מספר שעות הגיע להסתעפות. שני פתחים נפתחו לפניו. מה יעשה כיצד אדע לאן המשיך? לאחר שהות קצרה הוא בחר בפתח השמאלי. כאן צפתה לו הפתעה נוספת המחילה נפתחה אל מערה עצומה בגודלה שבתחתיתה זרמו מי נחל צלולים. הוא ירד אל הנחל ושתה ממימיו בשקיקה. מימיו היו שקופים ובתוכם ראה דגים שטים עם הזרם. הסוחר המשיך ללכת בעקבות הנחל והבין שהמים מובילים אל מחוץ למערה. וכך זה היה, אחרי הליכה קשה של כמה ימים, ללא מזון וכמעט ללא מנוחה, ראה אור בקצה המערה. עייף, רעב וחסר תקווה התיישב על סלע וקונן על מר גורלו.

בינתיים העני החמדן חיכה מחוץ לבור מספר ימים בראותו שהסוחר אינו יוצא מהמערה שיער שהאיש מת. הוא פחד לרדת לבור והסתפק בגניבת ארבעת הפרדות והציוד של הסוחר הקמצן.

הסוחר, ישב על סלע בפתח היציאה של המערה, הוא דיבר לעצמו: אוצר לא מצאתי וזה עצוב אך נשארתי בחיים ועלי לשמוח. הוא נפל על בירכיו והודה לאל שהציל את חייו.

הסביבה שנגלה לעיניו לא הייתה מוכרת לו, כל שנותר לו לעשות היה ללכת עד שיפגוש אדם או יישוב בו ימצא מזון ומנוחה.  אחר הליכה קצרה ראה בית בודד עם גדר ופרות סגורות במכלאה. ליד פתח הבית עמדה ילדה קטנה המחזיקה כלב בידה. הוא בירך את הילדה ושאל על הוריה, היא נכנסה לבית בבהלה וחזרה אחרי כמה דקות בלוית איש מזוקן בעל חזות נעימה. שלום לך אדוני מה הביא אותך לפתח ביתנו? הסוחר העייף, הרעב והמאוכזב לא ידע כיצד להסביר את מעשיו, במבוכתו סיפר שאבדה לו הדרך, הפרדות שלו ברחו והיה עליו ללכת ימים רבים ללא מזון.  

האיש חיך אליו בהבנה והזמין אותו לביתו. רחץ את פניך והצטרף אלי לתפילה. לאחר הטכס הוא הזמינו לארוחה. אשתו והילדה שראה בפתח הבית הביאו מרק חם וארבע צלחות. הסוחר שלנו התנפל על המזון ואכל כל שהוגש לו עד הפרור האחרון. אולי בפעם ראשונה בחייו הודה על המזון שקיבל מעומק ליבו.

האיש המזוקן הסביר לו היכן הוא נמצא בהבטיחו לעזור לו למצוא את פרדותיו ואת הדרך חזרה לביתו. וכך היה. למחרת בבוקר, לאחר שסעדו את ליבם יצאו שניהם בחיפוש אחר הפרדות האבודות כביכול.

לא הלאה אתכם בפרטים  אך בסופו של אותו שבוע הצליח הסוחר שבסיפורנו לחזור לביתו. אשתו, ילדיו והמשרתים קיבלו את פניו בשמחה מעולה באכזבה. הרי כל השנים סבלו מקמצנותו ואופיו הקשה ועכשיו שחשבו אותו למת הופיע פתאום מחדש. העתיד נראה להם קשה מתמיד.

הם הסתכלו עליו בפליאה. הסוחר העשיר והקפדן היה לבוש בגדים מרופטים, מלוכלך ומדוכא כפי שלא ראוהו מעולם.

נתקלתי בשודדים אכזריים ששדדו את כל רכושי, מלמל, מזלי שהשאירו אותי בחיים, אמר ומיהר לחדרו להתרחץ וללבוש בגדים ראויים. השמועה על חזרתו של הסוחר התפשטה במהירות בכל העיר. אנשים רבים לא הסתירו את שמחתם, מגיע לקמצן להעניק משהו לאחרים צחקו. אלה שהיו אמורים לצאת לדרך דאגו שמא יפגשו בשודדים.

הסוחר ניסה לחזור לעבודתו ולהרגליו הקודמים אך עצבות נפלה עליו ועוצמתה גדלה מיום ליום. במר נפשו, כמעט בסתר, נכנס לביתו של חכם הכפר. לאחר כל גינוני הנימוסים המקובלים שאל אותו המארח על מטרת בואו. הסוחר החל את סיפורו מההתחלה בלא להחסיר פרט. כאשר סיים הרגיש הקלה גדולה, איני יודע מה השיב לו החכם, אך בצאתו מהבית פניו של איש העסקים היו נינוחים ואף חיוך קטן ניבט מעיניו. מאותו יום התנהגותו השתנתה ללא הכר. עד כדי כך שאשתו לא התאפקה והעזה לשאול מה פירושו של השינוי הגדול שחל באדוני? הפעם הוא סיפר לה את האמת בפרטי פרטים. בפעם השנייה חש הקלה ושמחה. 

ביום השוק בין מאות הקונים והרוכלים הם נפגשו: העני והסוחר עמדו זה מול זה. העני רועד מפחד מול העשיר הקורן והמחייך. העני לא הבין מדוע אין הסוחר מתנפל אליו וקורא לשוטרים לעוצרו. כך הם עמדו זמן ארוך, לבסוף העני פרץ בבכי, נפל על ברכיו  ומלמל בקשת סליחה ומחילה. הסוחר השתאה, על מה ולמה האיש הזה מבקש ממני סליחה ומחילה. הוא הקים את העני ושאלו מה פרוש בקשתך. אינך יודע? השכחת מה היה בינינו? לא איני יודע דבר. בראותם את המחזה המוזר רבים הצטופפו סביבם בסקרנות. בהבחינו את ההמולה סביבם לקח הסוחר את ידו של העני ומשך אותו אל מחוץ לשוק. האם תסכים לבוא לביתי שאל, נוכל לשוחח ולהבין מה מטריד אותך.

שניהם התיישבו בטרקלין ביתו של הסוחר וכמקובל בקבלת אורח הובאו משקאות ודברי מתיקה.

מה היה בינינו שגרם לך לבקש סליחה ומחילה ועוד בפומבי שאל הסוחר.

לעני היה זה מעמד מביך מאוד, ובכל זאת החליט לספר את כל שהתרחש ליד פיר המערה. הסוחר הקשיב ברוב קשב ואחרי שהעני סיים את דבריו אמר ברכות: על תצטער על מה שקרה, בקש סליחה ומחילה מהיושב במרומים. עלי להודות לך על מעשיך, שנים אטמתי את עיני לראות ואת שכלי להבין. ניצלתי אנשים, לא ריחמתי על איש, אף לא על אשתי וילדי, פחות מכל על לקוחותיי שבזכותם נעשיתי עשיר מאוד. חיפשתי אוצר רחוק ולא תפסתי שהאוצר הגדול ביותר נמצא כאן לידי.

הם המשיכו לשוחח שעות ארוכות. כוסות התה נערמו על השולחן עד אור הבוקר. העני סיפר על יחסו הרע לאשתו וילדיו ועל פרנסתו הדלה. ומה היא פרנסתך שאל הסוחר.  מאימי קיבלתי מתכון להכנת ריבה מפירות היער. בעונת הפרי כל המשפחה מתגייסת לרקיחת הריבה. אנו ממלאים כדי חרס קטנים ומוכרים בשוק. אך פירות היער בשלים עונה קצרה והכמות שאני מסוגל לאסוף קטנה לכן אנו מסוגלים לייצר מעט ריבה. התמורה דלה ולא מספיקה לפרנס את משפחתי  שנה שלמה.  לרגע הסוחר שבתוך העשיר חזר אליו. ואם היו לך כמות גדולה של פרי הייתה יכול להתפרנס?

 לדאבוני גם אז זה היה בלתי אפשרי. לבשל כמות גדולה של פרי דורש מספר דודים ואלה עולים ממון רב.  ואם היה לך כסף לדודים היקשה הסוחר. גם אז היה קשה כי דרושים פועלי איסוף ואנשי מכירה רבים. כאן הפסיק הסוחר את קצב דיבורו של העני ואמר עניינית: שלח אלי כד ריבה ונראה כיצד נוכל לעזור, אמר ולא פירש.

הריבה טעימה ומשמחת לב פסקו כל בני הבית. באביב, כאשר הגיעה עונת הבשלת פירות היער שלח הסוחר לעני מספר פועלים שיעזרו באיסוף וכמה דודים לבישולם. הכן כדי ריבה ככל שתוכל ואני אמכור אותם בכפרי הסביבה. הסחורה התקבלה ברצון ונמכרה חיש מהר. כך נוצרו קשרים טובים בין שני האנשים זרים שהבנת מעשיהם הלא טובים קשרה ביניהם. ולא רק קשרי מסחר כי אם קשרי ידידות ואחווה. השיעור נקלט ושניהם למדו להפוך את קללת חייהם לברכה.

     בזכותו של הסוחר טעמה של הריבה נודע ביישובים רבים ונמכרה בכמויות. העני הקים מפעל גדול שהעסיק פועלים לאיסוף הפירות ולהכנת המרקחת. הבית שהקים למשפחתו, בית יפה גדול ומרווח עדיין עומד על תילו. לאחר מותו הוא הותיר אחריו רכוש לא מבוטל.  

מאז, משך דורות רבים, ילדים ומבוגרים שמחים לקבל את כדי החרס החביבים ובעיקר את תוכנם המתוק.

     אם תגיעו ליישוב נידח בין הרים גבוהים שכל בתיו צבועים בצבעי תפוז, דלתותיהם ירוקות ומחלונותיהם משתלשלים פרחים אדומים, סגולים ולבנים, תדעו שהגעתם לעיר בה התגוררו סוחר עשיר וקמצן ועני מר נפש ורתחן שלמדו לקח חשוב מפגישה מקרית. היה זה שיעור שהיה עליהם ללמוד בכדי ולהפוך את קללת חייהם לברכה.

תגיות: עשור,קמצן,מר נפש


 

   

 

 

 

 

 

 

 

       

 

 

 

 

 

גרשון אדלשטיין ארכיאולוג חופר ברשות העתיקות מעל כארבעים שנה. חופר אתרים רבים שפורסמו בפירסומים מקצועיים. חופר אתר עין יעל ומייסד מוזיאון פעיל עין יעל. מעסיק עצמו בכתיבת מחקר על התנהגות האדם מנקודת ראותו של ארכיאולוג. כותב בלוג עברו של העתיד מוכן לקבל הערות והשגות מהקוראים http://archaeological-insight.blogspot.com/ לאחרונה התחלתי שני תחביבים חדששים: ציור דיגיטלי וכתיבת סיפורים.




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב