תא"ל במיל. עודד טירה יצא בקריאה לסופר עמוס עוז, באמצעות מודעה בעיתון, שלא לייעץ לעם ישראל בנושאים אסטרטגיים כמו הכניסה הצבאית הקרקעית לעזה. לדבריו, יש להשאיר את העיסוק בנושא זה למומחים.
דבריו של מר טירה מזכירים דברי פרופסור גרמני בראשית מלחמת העולם הראשונה. הלה נשאל מה יעשה אם יראה בית העולה באש, האם לא ינסה לעזור? לא, הוא יקרא לכבאים. המלחמה באש היא מיומנות הדורשת לימוד והוא לא למד זאת...במשבר צריכים לטפל הפוליטיקאים ולא אנשי הרוח.
דומני שמר טירה, כאותו פרופסור, טועה בגישתו לאסטרטגיה, ומכאן - בגישתו לדברי עוז. אסטרטגיה כניהול מלחמה פירושה הבנת כל המרכיבים המשפיעים על תכלית המלחמה, בהם מרכיבים צבאיים, אזרחיים, כלכליים ועוד כהנה וכהנה.
סביר שאנשי צבא טובים מאזרחים בידיעת השיטה המיטבית להפעלת אמצעים צבאיים. אין זה סביר שאנשי צבא טובים מאזרחים בראיית התמונה הרחבה של תועלות המלחמה. על פניו, יכולת הניתוח מושפעת מיכולתו האישית של כל אדם, ולא מעובדת היותו אזרח או איש צבא.
זו הסיבה, שאזרחים מסוימים ניתחו טוב מאנשי צבא את התועלות והמכשלות שנבעו מתוצאות מלחמות ישראל, בהן מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת ששת הימים. זאת ועוד. גנרלים מפורסמים כשלו והכשילו את עם ישראל בניהול מלחמות ישראל, חרף ניסיונם הצבאי העשיר.
יתר על כן, כל הגיונן של זכות הציבור לדעת והזכות לחופש המידע, כחלק חיוני ממשטר דמוקרטי, נובע מראיית הציבור כמשתתף פעיל בהבעת וקביעת דעות לגבי פעולות הממשלה הנבחרת. קבלת עצתו של מר טירה עלולה לרדד את הדמוקרטיה בישראל לכדי רלוונטיות מעגל מצומצם בלבד של מקבלי החלטות, שאינו מושפע מדעת הציבור.
כמו כן, שרים בממשלה מביעים דעתם ואף קובעים גורלות מלחמה. זאת הם עושים, אף כי חלקם לא שירתו בצבא ועל פי הגיונו של מר טירה עליהם להחריש. אלא שהם עושים זאת כנבחרי ציבור וכשלוחיו, מתוקף התפיסה שלפיה משטר דמוקרטי מחייב מעורבות של הציבור ושליחיו בסוגיות פוליטיות, ודאי הרות גורל כסוגיות מלחמה.
על כן, אל למר טירה לקרוא לעמוס עוז ולחבריו הסופרים להחריש. בכך יפגע בסיכוי לטייב את החלטות הממשלה, ויחליש את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.
דבריו של מר טירה מזכירים דברי פרופסור גרמני בראשית מלחמת העולם הראשונה. הלה נשאל מה יעשה אם יראה בית העולה באש, האם לא ינסה לעזור? לא, הוא יקרא לכבאים. המלחמה באש היא מיומנות הדורשת לימוד והוא לא למד זאת...במשבר צריכים לטפל הפוליטיקאים ולא אנשי הרוח.
דומני שמר טירה, כאותו פרופסור, טועה בגישתו לאסטרטגיה, ומכאן - בגישתו לדברי עוז. אסטרטגיה כניהול מלחמה פירושה הבנת כל המרכיבים המשפיעים על תכלית המלחמה, בהם מרכיבים צבאיים, אזרחיים, כלכליים ועוד כהנה וכהנה.
סביר שאנשי צבא טובים מאזרחים בידיעת השיטה המיטבית להפעלת אמצעים צבאיים. אין זה סביר שאנשי צבא טובים מאזרחים בראיית התמונה הרחבה של תועלות המלחמה. על פניו, יכולת הניתוח מושפעת מיכולתו האישית של כל אדם, ולא מעובדת היותו אזרח או איש צבא.
זו הסיבה, שאזרחים מסוימים ניתחו טוב מאנשי צבא את התועלות והמכשלות שנבעו מתוצאות מלחמות ישראל, בהן מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת ששת הימים. זאת ועוד. גנרלים מפורסמים כשלו והכשילו את עם ישראל בניהול מלחמות ישראל, חרף ניסיונם הצבאי העשיר.
יתר על כן, כל הגיונן של זכות הציבור לדעת והזכות לחופש המידע, כחלק חיוני ממשטר דמוקרטי, נובע מראיית הציבור כמשתתף פעיל בהבעת וקביעת דעות לגבי פעולות הממשלה הנבחרת. קבלת עצתו של מר טירה עלולה לרדד את הדמוקרטיה בישראל לכדי רלוונטיות מעגל מצומצם בלבד של מקבלי החלטות, שאינו מושפע מדעת הציבור.
כמו כן, שרים בממשלה מביעים דעתם ואף קובעים גורלות מלחמה. זאת הם עושים, אף כי חלקם לא שירתו בצבא ועל פי הגיונו של מר טירה עליהם להחריש. אלא שהם עושים זאת כנבחרי ציבור וכשלוחיו, מתוקף התפיסה שלפיה משטר דמוקרטי מחייב מעורבות של הציבור ושליחיו בסוגיות פוליטיות, ודאי הרות גורל כסוגיות מלחמה.
על כן, אל למר טירה לקרוא לעמוס עוז ולחבריו הסופרים להחריש. בכך יפגע בסיכוי לטייב את החלטות הממשלה, ויחליש את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.
תמיר דובי הוא עורך וכותב. עוסק בכתיבת ביוגרפיות. יערוך ויכתוב את הביוגרפיה שלכם.
