מדוע אנחנו מתאהבים במי שאנחנו מתאהבים? למה זה כל כך מסובך? ומה הקשר בין סיפור סינדרלה לאימגו? 

התבוננות בקשרי אהבה מעלה בפני הצופה מהצד שאלות מעניינות. מדוע יש אנשים שמתאהבים בעוצמה רבה וככל הנראה ממבט ראשון? מדוע יש זוגות שנישאים מתוך ידידות מיושבת? למה במקרים רבים יש לבני הזוג תכונות אישיות מנוגדות? ומדוע דווקא שם אנו מתנהלים לעיתים באופן שהוא כה מנוגד לכאורה לאופיינו ואנו נתקפים ברגשות עוצמתיים,כגון: חוסר בטחון, חרדה וחוסר אונים?

שאלות ותהיות מסוג זה מסגירות מאחוריהן אמת מסתורית עמוקה הרבה יותר מכפי שאנו חושבים. נראה שכולנו מחפשים בצורה כפייתית אחר בני זוג בעלי מערכת מסוימת מאד של תכונות. הסיבה לכך טמונה ב'מוח העתיק' שלנו, אותו חלק הכולל את גזע המוח והמערכת הלימבית, האחראים על הקיום הפיזיולוגי שלנו ועל היווצרות הרגשות. המוח העתיק והלא מודע שלנו, הוא זה שמחפש בעבורנו את בן הזוג שיקלע באופן המושלם ביותר לדימוי (IMAGO) שיש לנו, זה המורכב מאותן תכונות חיוביות ובעיקר שליליות של הורינו.

אנשים רבים מתקשים לעכל את הרעיון שהם מחפשים בני זוג הדומים להוריהם. ברמה המודעת הם רוצים בני זוג בעלי תכונות חיוביות בלבד ובעצם, אם לא היו מאושרים בילדותם, אולי הם מחפשים בכוונה תחילה בני זוג השונים מהוריהם לחלוטין. מדוע מושכות אותנו דווקא התכונות השליליות?  אילו בחרנו בן זוג על פי שיקול הגיוני, היינו מחפשים אנשים שיפצו אותנו על ליקויי הורינו, ולאו דווקא אנשים דומים להם. ואולם, המוח שמנחה אותנו בבחירת בן זוג הוא לא המוח החדש וההגיוני, אלא המוח העתיק, קצר הראות וחסר תחושת זמן. ומה ניסה המוח העתיק לעשות? הוא ניסה לברוא מחדש את זירת האירועים שבה נוצר התסכול המקורי שלנו, כדי שנוכל לפתור את הבעיות הבלתי פתורות שגררנו מילדותנו.

בדומה לסיפור סינדרלה ונעל הזכוכית, המוח העתיק "מודד" את  האנשים שאנו פוגשים, אותם בני זוג פוטנציאלים לנו, ומחפש את זה שיתאים ביותר ל'נעל הזכוכית' של האימגו שלנו. ככל שהמתאם יהיה גבוה יותר, כך הקשר יהיה לוהט יותר..לטוב ולרע... אותו "האחד" שהתאים ביותר לאימגו שלנו הוא זה שנבחר לפצות אותנו על מה שלא קיבלנו מהורינו בילדותינו ועל ידי כך לעשותנו שלמים.

הפרדוקס הוא  שבחרנו להירפא על ידי דמות שדומה להורינו, וכך יוצא לרוב, כשאופוריית ההתאהבות מתפוגגת, אנו מוצאים את עצמנו מול בן זוג שמצליח לתסכל אותנו באותם מקומות פגיעים מהילדות שאת רובם הדחקנו.. אותו קשר לוהט, המתאפיין במשיכה גבוהה, הוא גם זה שגורם לקונפליקטים רבים וסערות נפש. בעת מריבה עם בן הזוג, או בעת שאנו מרגישים מאוימים, המוח העתיק, חסר תחושת הזמן מדמה אותנו שוב כילדים קטנים ופגיעים מול הורה גדול וחזק.. אך מה לעשות...אין אנו פוגשים באמת בנסיך גדול וחזק, אלא באדם בשר ודם, שמרגע שישיל את בגדיו הנוצצים, או במילים אחרות, את מעטה החיזור הרומנטי, יתגלה אף הוא כילד פצוע שמחפש אחר נסיכה שתישק לו והוא ירפא...

*המאמר נכתב בהשראת ספרו של ד"ר הארוויל הנדריקס "לבסוף מוצאים אהבה".