המחוזי ידון מחדש
ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל
בית המשפט העליון קבע היום , כי בית המשפט המחוזי ידון מחדש ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל, בשתי ראיות חדשות : הראיה שזכתה לכינוי "טביעת נעל", והראיה הנוספת – החתך שעל פניה של תאיר ז"ל אשר לא בוצע באמצעות סכין יפנית.
ההתפתחות הדרמטית בפרשת ערעורו של רומן זדורוב, מי שהורשע כרוצח של הילדה תאיר ראדה ז"ל, מחזירה אותנו אחורה לטענותיהם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, לפיהן רוצח הילדה עדיין מסתובב חופשי !
החלטתו מהיום של בית המשפט העליון מקבלת למעשה את טענתם של עורכי הדין בר-און וכהן, לפיה יש לחקור מחדש בעניין ראיות אלה.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און לא הסתפקו בקריאה לפתוח את תיק החקירה אלא אף פנו, כבר לפני למעלה משנתיים, ביום 22/2/2011, לבג"צ, בהתנדבות, בעתירה לפתיחת תיק חקירת הילדה תאיר ראדה ז"ל.
כבר אז טענו עורכי הדין, בפני בג"צ, כי "טביעת הנעל" אינה טביעת נעל כלל, וכי המשטרה לא בדקה עקבות נעלים ברורות, טבולות בדם, אשר נמצאו בזירת הרצח ואינן של זדורוב. עוד טענו עורכי הדין, כי החתך על פניה של תאיר ז"ל לא נוצר בסכין יפנית, בניגוד גמור להודאתו של זדורוב.
בהחלטתו בעתירת עורכי הדין קבע בג"צ שהראיות עליהן הצביעו עורכי הדין בר-און וכהן ייבחנו מחדש במסגרת ערעורו של זדורוב על הרשעתו.
עורכי הדין בר-און וכהן הצביעו על שלל ראיות מזירת הרצח המלמדות על מעורבות בני נוער ברצח, וטענו כי המשטרה נמנעה לחקור ראיות אלה ולמצות את חקירת בני הנוער ומידת מעורבותם ברצח הילדה.
עורכי הדין בר-און וכהן הצביעו על ממצאים ביולוגיים שנמצאו בזירת הרצח, ואשר אינם של זדורוב. בנוסף, הצביעו עורכי הדין על עדויות מפורטות שנגבו מנערים ונערות הקושרים עצמם לרצח, וחקירתם לא מוצתה. עורכי הדין הצביעו על החשד לתיאום גירסאות של חלק מהנחקרים, ואף חשפו מניע ברור לרצח הילדה על ידי בני נוער, מניע אשר לא היה כלל לזדורוב. עורכי הדין טענו לראיות המוכיחות, כי הנרצחת הכירה היכרות מוקדמת את רוצחה, וכן לחרם הקשה בו נתונה היתה הילדה המוכשרת על ידי חבריה.
עוד הפנו עורכי הדין לעדות מצולמת של נערה, אשר העידה כי היא יודעת עובדות על הרצח ויודעת פרטים בנוגע לזהות הרוצחים. אף חקירתה של נערה זו נזנחה ולא מוצתה כלל.
עורכי הדין אף הפנו לנהג המונית אשר העיד כי הסיע שלושה נערים במועד הרצח והחולצה המוכתמת בדם אשר נתגלתה מוטמנת במקום בו הוריד אותם נהג המונית. מעולם לא נחקר הנער שקונן בהיסטריה במהלך הנסיעה עם נהג המונית : "מה עשיתי - מה עשיתי ?", ואף לא נחקרו שני חבריו אשר היסו אותו : "הכל מאחורינו, שתוק !".
עורכי הדין בר-און וכהן אף הפנו לממצאים בדבר מקרי אלימות קשים נוספים שאירעו בבית הספר בתקופה שקדמה לרצח, כמו גם פעולות ההשתקה והטיוח פן יתפרסמו מקרים אלה.
למרות ראיות אלה – אשר חקירתן לא מוצתה – ולמרות שנגד רומן זדורוב לא נמצאה ראיה מוחשית ממשית בזירת הרצח – נמנעה המשטרה לחקור את מעורבותם של בני הנוער ברצח הילדה .
לעת הזו , קיבל בית המשפט העליון את הטענות לענין שתיים מהראיות עליהם הצביעו עורכי הדין בר - און וכהן בעתירתם. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי. באם יקבל בית המשפט המחוזי ראיות אלה ויקבע כי זדורוב אינו הרוצח , עדיין תיוותר השאלה : מי אם כן רצח את הילדה האומללה ?
במקרה כזה לא יהא מנוס אלא לקבל את טענותיהם של עורכי הדין בר - און וכהן ולהורות על פתיחתו מחדש של תיק החקירה כולו , ולמצות סוף סוף את החקירה בענין מעורבותם של בני הנוער ברצח הילדה.
