פיצויים ללשון הרע ללא הוכחת נזק? 

תיקון מספר 6 לחוק לשון הרע מאפשר לתובע לקבל פיצויים בגין עוולת לשון הרע ללא הוכחת נזק. במאמר הבא נסביר את משמעות הנושא עבור האזרחים.

חוק איסור לשון הרע מכיל את תיקון מספר 6, בו מצוין כי ניתן לתבוע אדם בגין עבירות אלו גם ללא הוכחת נזק ואף לזכות בפיצוי כספי לא מבוטל: עד 50,000 שקלים. המשמעות העקרונית של החוק היא החלתו על מספר גדול מאוד של סיטואציות. במילים אחרות, מטרת החוק כעת היא להגן על תובעים מפני הוצאת דיבה ולשון הרע גם אם אינם מעוניינים להביא ראיות בדבר הנזק שנגרם להם. הצורה בה התיקון מסמיך את בתי המשפט לפסוק לטובת תובעים בלשון הרע פיצוי של עד 50,000 שקלים גם ללא הוכחת נזק משנה את האופן בו מתייחסים כל הצדדים אל החוק המקורי. טענה נוספת היא שהתיקון אף הגביל את סמכותו של בית המשפט. כפי שנראה בהמשך, הסיבה לכך היא שבעקבות התיקון יתקשה בית המשפט לפסוק פיצוי העולה על 50,000 שקלים לטובת תובע הסובל מנזק לא ממוני.

כיצד הוגדר החוק לפני הכנסת התיקון?

חשוב להבין את המשמעות המקורית של חוק האיסור על לשון הרע על מנת לנתח את הנושא של פיצויים ללא הוכחת נזק. באופן עקרוני ומשפטי, העוולה האזרחית לה נוגע החוק אינה מותנית בנזק אשר נגרם או לא נגרם לתובע. על פי לשון החוק, גם אם הפרסום האמור עלול היה לבזות, להשפיל או לפגוע בתובע הרי שישנה עילה לתביעה. המקום היחיד בו יש הבדל בין נזק ממשי לבין ביזוי, השפלה או פגיעה שאינה תלויה בהוכחת נזק הוא הפיצויים. לפני התיקון קבע החוק כי סעד הפיצויים מותנה בכך שלתובע נגרם נזק. אותו נזק הוא לא תמיד נזק ממוני אלא מוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין בצורה הבאה:

א. אובדן חיים

ב. אובדן נכס

ג. נוחות

ד. רווחה גופנית או שם טוב

כפי שניתן להבין מהוראות אלו, תביעות ללשון הרע נוגעות בשלושה סוגי נזקים בלבד: נזק ממוני שהוא נזק כספי מוחשי, נזק לשם הטוב או עוגמת נפש.

מדוע נוצר צורך בתיקון 6 לחוק לשון הרע?

ההסדר הפסיקתי הבא לידי ביטוי בתיקון 6 התגבש כתוצאה מהבעייתיות המלווה את השאלה כיצד מוכיחים נזק. בעוד את הנזק הממוני ניתן להוכיח בצורה יחסית פשוטה, הנזק לשם הטוב והנזק לעוגמת נפש או גרימת צער קשים מאוד להוכחה. נוצר מצב בו בית המשפט נאלץ לבחון עדויות של אנשים אליהם הגיע הפרסום, או לחילופין לבצע אומדן ולחשב את שווי הפגיעה כפי שהציגה התובע. פעולות אלו אינן פשוטות ולרוב מסבכות מאוד את ההליך המשפטי. פסיקת הפיצויים ללא הוכחת נזק לא הייתה אוטומטית משום שבית המשפט נאלץ לבחון את תוכן הפרסום, את תפוצתו ואת האופן בו התובע נפגע כתוצאה ממנו.

דרכי הפעולה האפשרויות בעת תביעות ללשון הרע

תובע העומד מול עוולות ללשון הרע כאלו ואחרות יכול לבחור מבין שתי אלטרנטיבות. הראשונה היא להביא ראיות לכך שנגרמו לו נזקים, ולתבוע פיצויים על סך גבוה יותר מתקרת 50,000 שקלים. האופציה השנייה היא להימנע מהצגת ראיות ולהמתין לפסיקת בית המשפט בגין הפגיעה שנגרמה לו להערכתו. יש לבחון כל מקרה לגופו על מנת לבחור את דרך הפעולה המשפטית הרצויה. ניתן להתייעץ עם עורכי דין, לבחון פסקי דין תקדימיים או לקרוא מידע משפטי רלוונטי. בכל מקרה, אזרחים צריכים לזכור כי קיימת אפשרות לנהל תביעה ללשון הרע גם ללא הוכחת נזק. עליהם לקחת בחשבון את היתרונות והחסרונות של כל שיטת פעולה ולפעול על פי הנסיבות הקיימות.