דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


התפתחות תינוקות - היפוטוניה 

מאת    [ 31/01/2008 ]

מילים במאמר: 733   [ נצפה 7289 פעמים ]

היפוטוניה - טונוס שריר נמוך.
טונוס - מתח השריר במנוחה. גם במנוחה מלאה של הגוף אמור להשמר טונוס שריר בסיסי - התנגדות פאסיבית למתיחה.

היפוטוניה מופיעה בד"כ סביב חגורת הכתפיים, חגורת האגן ולעיתים בחלל הפה ובית הבליעה. הביטוי הפיזיולוגי תלוי בסוג ההיפוטוניה: הילד יראה חלש, כפוף, רך, "נשפך". מגע בגופו ירגיש לנו רק מדי ו"נוזלי". היפוטוניה של חלל הפה עשויה להקשות על האכילה והבליעה ובד"כ מתלווה לה יכולת נמוכה של הפקת קול בבכי (בכי חלש).

היפוטוניה מביאה איתה בד"כ עיכוב או ליקוי התפתחותי ועשויה להתגלות בשלבים שונים של הינקות (או אפילו הילדות), בהתאם לרמת ההיפוטוניה. להיפוטוניה עשויה להתלוות גמישות יתר, אשר מערימה קושי נוסף על התפקודים המוטוריים. כמו כן, נמצא קשר בין תינוקות היפוטוניים למסורבלות בתנועה, קשיים בלמידה וקשיים בריכוז.

הטיפול בהיפוטוניה מתמקד בהעלאת טונוס ע"י מודעות לשריר ותרגול השריר בהתנגדויות.

שירלי ורדי: "לעיתים מבחינים בילדים שעושים שפגאטים ומתקשים להרים את גופם על שש כיוון שהם מחליקים, טונוס השרירים חלש מדי. בהמשך עלולה ההיפוטוניה לגרום לאיטיות של המערכת. לעיתים הילדים עצמם אומרים שהם מרגישים שהמנוע בראש טס אבל גופם נע לאט. פעמים רבות ילדים אלו מתארגנים לאט, כל פעולה פשוטה של חיי יומיום כמו התלבשות, סגירת כפתורים, אכילה, ריצה, טיפוס על סולמות, וכו לוקחת יותר זמן. לא בהכרח נפגעת הקואורדינציה רק שהם חלשים... חלק מההיפוטוניה היא גנטית. לעיתים אני חשה ילד כזה ביום יומיים אחרי הלידה. גם תנועתיות נמוכה של הילד ברחם עלולה להיות סימן ראש להיפוטוניה... שירלי ורדי טוענת כי ניתן להגדיר אופי היפוטוני של אדם שלוקח את החיים לאט, עושה דברים לאט. היא מציינת כי גם מבוגרים יכולים לשפר תפקודים שמפריעים להם ונגרמים עקב היפוטוניה אולם השיפור חייב לעבור דרך תרגול פיזי".


תיאורי מקרה (מתוך כתבה של נורית שפירא 29/3/2004):

"זמן קצר אחרי הלידה אמר לי רופא הילדים ששחר היפטוני. לא הבנתי מה המשמעות והנחתי לזה". מספרת לאה: "בגיל חצי שנה הילד עדיין שכב על הבטן ולא התהפך למרות שניסיתי לגרותו. פניתי לרופא שאמר לצערי שאפשר לחכות. חברה הראתה לי תרגילים אבל לא הצלחתי לעשות דבר בעצמי. שחר התפתחו מאוד לאט. למזלי הוא ינק בסדר אבל ראיתי שהוא לא יונק בעוצמה של אחיו הגדול. הוא העדיף לשחק במקום אחד ולא לנוע ממקום למקום. הוא העדיף משחקים של מוטוריקה עדינה והיה מאוד רגוע. רק כשבני היה בן שלוש גיליתי שאפשר לטפל בו ולעזור לו לתפקד ביעילות גדולה יותר." מסתבר שהיפוטוניה היא בעיה שכיחה יותר משנדמה לנו. חלק מההורים יזדהו עם הסימפטומים למרות שהם לא מודעים להגדרה. מסתבר גם שניתן לטפל בכך ולשפר ולעיתים לפתור את הבעיה והשלכותיה. בגיל שלוש עדיין התקשה שחר של לאה לעלות ולרדת במדרגות. הוא נזקק לתמיכה או יד. במשך כל אותה שנה נהג להוריד רגל למדרגה ואז את השניה, עצר ורק אז המשיך, ידיו היו חלשות, כמעט לא דיבר, היו קריזות וצווחות כי הרבה דברים תסכלו אותו וצורפה לזה רגישות טקטילית. "למזלנו ביסודו הוא מופנם ורגוע לכן לרוב לא הפריע ליתר באי העולם רק לנו ולו". אומרת לאה ומתלוננת ש"עד היום לשבת איתו לאכול צהריים זה מתיש. הוא אוכל הכל, אבל באותו זמן אני יכולה לגמור לנקות את כל המטבח. היום הוא יושב יותר זקוף מילדים רבים שאני מכירה כי מגיל שלוש עבדנו איתו...".
"כשדניאל היתה בת חמישה חודשים ניגשתי לשירלי ורדי שתציץ על הילדה. התינוקת שכבה על גבה מחייכת ולא מזיזה יד. ורדי בדקה את המפרקים, הגדירה את הילדה כהיפוטונית עם גמישות יתר והפעילה מעט לחץ על הזרועות. המשכתי בהפעלת התנגדות על הזרועות ובתוך שבוע החלה התינוקת שלי להניע ידיים. זו היתה הפעם הראשונה בה שמעתי על היפוטוניה ובהמשך נתקלתי בסיפורים נוספים רבים".

אורנית ילדה תאומים ומהר מאוד הבחינה שהבן איטי הרבה יותר מהבת. "כשנולד היה בפגיה כי בעל מים והפנים שלו נראו לא בסדר. תגובותיו היו איטיות. הבכי היה מוגזם, על כל דבר כאילו נכנס לדיכאון. תנועותיו היו איטיות. פניתי לטפ"ח ולא ידעו לעזור לי. בשלב כלשהו הלכתי לרופאה ודרשתי טיפול. טענתי שלא ייתכן שהילד יהיה מתוסכל כל הזמן. הרופאה הפנתה אותי למכון להתפתחות הילד וכתבה שהוא לא עושה מה שהוא אמור לעשות בגיל חצי שנה - לא זז, לא הניע את גופו. במכון אמור לחכות עוד חודש וחצי עד שיזמינו אותי. לא הסכמתי לחכות חודש וחצי עם ילד בוכה ומתוסכל ואז פגשתי את שירלי ורדי שראתה את הילד שוכב בעגלה מבלי לעשות דבר. היא שמה לב אליו ואמרה שיש לילד בעיה שמחייבת טיפול כדי שלא ייכנס לאוטיזם. למחרת לקחתי טלפונים והלכתי למטפלת. עשינו את האבחון והתחלנו לעבוד. מהפעם הראשונה הילד התחיל להגיב ולנוע. כבר אחרי חודש היינו במקום אחר. היום בגיל שנתיים וחצי לילד יש קואורדינציה מצויינת ותנועה מהירה. יש לו עדיין בעיות - הוא לא יצא לגמרי מהקטע, אבל לא דומה למה שהיה".
ענבל שמיר, בעלת B.A בפסיכולוגיה, מאבחנת ומטפלת בקושי/עיכוב התפתחותי לתינוקות ופעוטות, מוסמכת לאבחון וטיפול בשיטת ורדי. בעלת קליניקה לטיפולים פרטניים וסדנאות להורים ותינוקות. משמשת אחראית מקצועית (Supervisor) בשיטה, מעבירה השתלמויות והרצאות ומגישה ייעוץ שוטף באינטרנט, בנושא התפתחות תינוקות. בעלת אתר אינטרנט להתפתחות תינוקות ובו מידע רב על התפתחות מוטורית של תינוקות ופעוטות.



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב