אם אבא שלי נוחר - אני אנחר ?
חוקרים בארצות הברית בחנו את השאלה הזו. הם בדקו למעלה מ-600 נוחרים וגם את ההורים שלהם, וכשעשו השוואה בין הנוחרים לאלו שאינם נוחרים, נמצא שאצל מי שההורים שלו נוחרים - יש נטייה גדולה פי שלוש שיופיעו נחירות..
ובין תאומים - יש קשר בנחירות ?
גם הנושא הזה נבחן. נבדקו למעלה מ-300 תאומים, חלקם תאומים זהים וחלקם תאומים שאינם זהים.
הגורם הכי משמעותי שנמצא אצל שתי הקבוצות של התאומים שנבדקו, היה גורם משקל הגוף. משקל גבוה מעל התקן: אצל תאומים לא זהים בעלי משקל גבוה - היו יותר נחירות, מאשר אצל תאומים זהים שהיו בעלי משקל עודף.
כלומר להופעת הנחירות אצל תאומים נדרשים שני תנאים: גם שהם יהיו תאומים זהים וגם שאצלם המשקל יהיה גבוה מהממוצע המתאים להם.
אצל תאומים לא זהים היו גורמים אחרים שהשפיעו יותר מאשר המשקל הגבוה.
האם יש קשר גנטי במבנה הגרון אצל מי שמפסיקים לנשום בשינה ?
התופעה של הפסקות נשימה בשינה בדרך כלל מופיעה אחרי תקופה שיש נחירות, זו תופעה מסוכנת לבריאות ולחיים, שחייבים לפתור אותה. רצוי מאוד לטפל בנחירות לפני שמתפתחות הפסקות נשימה בשינה, כאן הטיפול המתקן-המניעתי - מציל חיים.
החוקרים שבדקו את הגנים ברקמות שבגרון מצאו שכאשר 130 גנים שנמצאים שם מתבטאים - יש נטייה גדולה יותר לעצירות נשימה בשינה.
באספקט הזה אכן יש קשר גנטי בין מבנה הגרון להפסקות נשימה בשינה.
ומה קורה עם נחירות אצל קרובי משפחה?
נבדקו פחות מעשר משפחות, ובכל משפחה היה מישהו שהיו לו נחירות, או דום נשימתי בשינה, לאו דווקא הורים ובנים. הממצאים מראים שיש קשר: כשאחד נוחר במשפחה, סביר למצוא אנשים נוחרים באותה המשפחה, בהשוואה למשפחות שאצלם כלל אין נחירות.
מסקנות:
מכל האמור לעיל אפשר להתרשם שלגנטיקה יש חלק ותרומה לתופעת הנחירות. הקשר נמצא במיוחד במערך הגנטי של הרקמות במעברי האוויר בגרון.
הרצון האנושי הכל כך מובן להיות מסוגלים להפעיל או למנוע פעולה של גן לנחירות - עדיין לא מתממש. הנחירות נמשכות, המחקרים נמשכים, ועד שיימצא פתרון ברמת הטיפול הגנטי, חשוב לזכור שפתרון לנחירות איננו מותרות, טיפול בנחירות הכרחי לאיכות השינה.
נחירות אינן סתם מיטרד שאחרים מתלוננים עליו, הנחירה היא מעין 'נורית-אתרעה' של הגוף בזמן השינה, והטיפול בנחירות חיוני. איכות השינה בלילה חשובה ביותר לאיכות החיים ביום, והקשר בין נשימה תקינה לשינה תקינה מובן וברור.
נשימה בריאה בשיטת בוטייקו מלמדת את להסדיר בשלבים מתונים את הנשימה, בתחילה ביום כשהאם ער, ולאחר מכן גם בלילה בשעות השינה. בהבדל מפתרונות דרסטיים חיצוניים שנכפים על הגוף, השינוי שעושים כך בנשימה הוא הדרגתי ומיטיב עם כל מערכות הגוף.
אורנה אדריאנסן - נשימה בריאה, שיטת בוטייקו www.nbr.co.il צור קשר >>