יולי אוגוסט הם אכן החודשים החמים ביותר בשנה בעיקר אצל ספקי הציוד לגנים. בתקופה זו הגנים דואגים לחדש, לשפץ ולרענן את סביבת הגן. הקירות נצבעים, ציוד החצר מוחלף בציוד חדש ומרגש, דשא סינטטי נפרס לאורך משטחי האדמה, הבימבות החדשות כבר חונות בפינת הגן ושוב הגן ניראה צבעוני במיוחד ומפתה . מפתה למי ??? זו בדיוק השאלה...
הורים רבים גדלו בהשפעת הטכנולוגיה והתקשורת שבין תפקידיה הרבים תפסה את תפקיד ההסברה להורה כאשר מגוון פרסומות ותכניות מגדירות מהו הציוד הטוב ביותר לקידום ילדך. הסברה מסחרית זו מדגישה שהציוד בגן חייב להיות לא רק בעל תועלת להתפתחות הילד אלה בעיקר בצבע ובעיצוב הנכון עבור ההורה.
אז מה צריך הפעוט שיהיה בסביבתו על מנת שיתפתח כראוי ?
הפעוט זקוק לגירויים שיעודדו את התפתחותו המוטורית, הסנסורית, הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית. לשם כך כל שצריך הוא להסתכל מסביב על העולם ולגלות שהוא רווי בגירויים שנועדו בדיוק לשם מטרה זו. חצר מלאה בחול, בכלים במגוון צורות וגדלים, בכפות ומזלגות, ברמפות פשוטות לצורך טיפוס, בגרוטאות, במחבתות, בבדים, בקופסאות, בפינות יצירתיות, בוילונות ועוד.. אלו הם הדברים שיעוררו בילדים את הרצון לגלות, לגעת, לחוש, לחקור, להבין וכך להתפתח.
מה רוצה ההורה בסביבת הגן כדי להירשם ?
ההורה רוצה שהילד יהיה בסביבה מוגנת ובטוחה, שהסביבה תהיה נקייה ונטולת לכלוכים ומזיקים, שנראות הגן תהיה צבעונית ומשמחת, שיהיה שפע של משחקים לכל הילדים ולא דלות, שבחצר ובגן יהיה כיף ונעים לשחק.
ומה הגננת רוצה שיהיה בסביבת הגן ?
הגננת רוצה להתגבר על הקונפליקט האירוני בין מתן מענה לצרכיו ההתפתחותיים של הילד לבין מענה לרצונותיו של ההורה תוך שמירה על האינטרסים שלה כאשת חינוך וכבעלת עסק. הגננת מעוניינת שבסביבת הגן יהיה ציוד המרצה את רצונותיו של ההורה וגם נותן מענה לצרכיו ההתפתחותיים של הילד. העניין הוא שאלו באופן אירוני ורק לכאורה, לא תמיד עולים באותו קנה . ההסבר לאירוניה הוא בפער הקיים בין רוצה לצריך.
גננות רבות יכולות להחזיק בתפיסה חינוכית מאד ברורה לגבי עבודה עם פעוטות וילדים, מתן המענה לצרכיהם ההתפתחותיים ובין השאר יצירת סביבה מותאמת ומקדמת התפתחות. התפיסה החינוכית מאפשרת לגננת להיות יצירתית, לפעול על פי ערכים אישיים וחברתיים, לראות את הילד ולתת לו גירויים שיסייעו לו ללמוד על העולם ואפילו, כן.. כן.. לשמור את התקציב לדברים שבאמת מצריכים תקציב.
גננת המגובשת בתפיסת עולמה החינוכית יכולה ליצור בתקציב מינימאלי סביבה חינוכית שופעת בגירויים לעידוד התפתחותו של הפעוט. עם חול, בוץ, מים, חומרים במרקמים מגוונים היא תוכל לעודד את התפתחותו הסנסורית. עם מחבתות, סירים וקופסאות התלויות בגובה נמוך, היא תוכל לעודד את הפעוטות להתרומם, לגעת ולחזק את חגורת הכתפיים. עם בדים ווילונות היא יכולה בצורה יצירתית ליצור פינות "קו קו" להבנת קביעות האובייקט. עם מנועי מאווררים שהתקלקלו, צינורות, טלפונים, מקלדות ושאר גרוטאות היא תוכל לעודד חקירה, ללמד, להעשיר את הידע, לפתח את השפה, לאפשר אינטראקציות רבות בין הילדים, לעודד יצירתיות כאשר ילד יבחן את החפץ ויעשה בו שימושים שונים, לאפשר גיוון, התחדשות, וחשיבה גם של הילד וגם במסגרת תפקידה כאשת חינוך.
גננת המגובשת בתפיסתה החינוכית תדע שדשא סינטטי ודקים מעוצבים לעולם לא יוכלו לתרום לילדים את אותו יתרון התפתחותי שהחול מעניק. היא תדע שקישוט החצר בציוד חדשני, צבעוני "ופלסטיקי" לא מאפשר יצירתיות, חדשנות, גוון וחקירה. עם זאת היא גם תדע שהחצר נראית "מיליון דולר" לעיניו של המבוגר . היא נקייה, לא מבולגנת, צבעונית מאד, גדושה בבימבות וציוד ממותג.
האם חצר זו כן עונה על צרכיו של ההורה ?
ההורה כן רוצה סדר וניקיון בגן ובחצר זאת בשל החרדות והקשיים עימם הוא מתמודד בכל הקשור למחלות ילדים. ילדים מרבים לחלות לאורך כל השנה וההורים מתמודדים עם חרדות והמון קושי באיזון בין מחויבותם לילדים ולמקומות העבודה . לכן ההורה צריך בטחון בידיעה שהגן ידאג לבטיחותו ובריאותו של הילד עם זאת אין זה אומר שזה סותר או בה על חשבון המענה לצרכיו ההתפתחותיים. שמירה על בטחונו ובריאותו של הילד לא אמורה לעכב או להגביל את חופשיותו והתפתחותו, להיפך, היא אמורה לאפשר לו לחקור ולהתפתח בצורה בריאה ומוגנת.
ההורה רוצה שהחצר תהיה צבעונית משמחת ומהנה מאחר ובכך הוא חש שהוא מעניק לילדו אהבה . כבר שהילד נולד הורים רבים מקפידים לצבוע לוולד החדש את החדר בצבעי הקשת, להביא צייר מיוחד שיצייר את פו הדוב וחברותו על הקיר, לרכוש ריהוט חדיש וממותג, לקשט את מיטתו בדובים, בבובות, במוביילים, באקורדיון של ציורים ובכילה גם כשאין יתושים. הצורך לתת לילדים שלנו הרבה ואת הכל מהרגע שנולדו, הוא הצורך שלנו כהורים לתת אהבה בצורה חומרית. ידע והדרכה נכונה יכולים בהחלט לאזן ולתעל את הצורך לעשייה חיונית . אם הצורך הוא לתת אז אפשר גם לתת דברים אחרים רק צריך להסביר ולהדריך מה, כיצד, כמה ומתי.
ההורה רוצה שפע בחצר. "לא ייתכן שיהיו רק 8 בימבות בגן עם 15 ילדים !". אחת החרדות הגדולות של ההורה הוא שיפגעו בילד שלהם, שלאחרים יהיה ולילדם לא יהיה, שהוא יהיה עצוב ופגוע. הם שואלים את עצמם מה יקרה אם הילד שלי ירצה בימבה וכולן תמיד יהיו תפוסות, האם הוא יצטרך כבר בגיל הזה להילחם על שלו - ואם הוא לא יצליח - ואם הוא תמיד יפסיד - כיצד יתמודד - איזה נזק חברתי זה יעשה לו - ההורה איננו רוצה שילדו יהיה מפונק, הוא פשוט חש צורך מתמיד להגן ולגונן עליו מפני מצבים חברתיים מציאותיים .
גננות רבות המפעילות גנים פרטיים מתנהלות תחת כללים עסקיים לכל דבר. לכאורה, הן צריכות קודם לתת מענה להורה כלקוח על מנת שירשום את ילדו לגן ורק אז יוכלו לתת מענה לילד. לעיתים נראה שאם הגננת תיתן קודם מענה לצרכיו של הילד, ההורה פשוט לא יתרצה ולא ירשם. כיצד אם כך תשרוד את העסק ?
החשיבה העסקית אכן נדרשת, אולם החשיבה העסקית לעולם לא צריכה לבוא על חשבון החשיבה החינוכית אלה השילוב בין השתיים מוביל לתוצאות הרצויות.
במסגרת החשיבה החינוכית הגננת חייבת להיות מאד מגובשת בתפיסת עולמה. התפיסה חייבת להיות מבוססת על ידע וניסיון בתחום החינוך שבאמצעותו היא מאמינה בכל מאודה שזוהי הדרך לקדם כל ילד בגן מהמקום בו הוא נמצא. אם כך, מצד אחד במסגרת התפיסה החינוכית, הגננת מעצבת את הגן כשצרכיו של הילד עומדים במרכז ואילו צרכיו של ההורה, צרכיה האישיים וצרכי העסק מנוטרלים לחלוטין. אירוני אך מציאותי ואף שכיח המצב שבו גננות רבות השמות את צרכי הילד במרכז מוצאות עצמן סוגרות את הגן לאחר התמודדות מתסכלת במיוחד מול הורים.
מאידך, במסגרת התפיסה העסקית הגננת מעצבת את הגן שייראה כגן עדן לתינוקות. מפלי מים קטנים עם רעש של פכפוך ניצבים להם בצידי הגינה. צעצועי "פישר פרייס" לרוב, דשא סינטטי ירקרק בוהק, דקים חדישים מעץ איכותי וניקיון מופתי בגן. אז נכון ... כל העיצוב הזה עולה לא מעט אך הוא יביא לנו המון נרשמים!! ועם זאת מוזר, אך הדילמות והקונפליקטים עם ההורים לא נעלמים אל תוך העיצוב המרשים להיפך, הם רק מתרבים כאשר הגננת ממשיכה "לרצות" עד בלי סוף ועד בלי די את ההורים אך אלה אף פעם לא מתרצים !! גם גנים אלו נסגרים מידי יום !!
השילוב בין התפיסות יגרום לגננת לפעול ממניעים חינוכיים, ליישם את תפיסתה החינוכית ללא מורא וללא פשרות כאשר טובת הילד לנגד עיניה. לצד זאת, במסגרת התפיסה העסקית היא גם תדע להדריך ו"למכור" את תפיסתה להורה.
כאשר הורה חדש מגיע לגן עם חצר נוצצת ומרשימה, ניראה שאין טוב ממראה עיניים אך הקשר והיחסים הנוצרים בין הגננת להורה המתעניין מבוססים על נראות שטחית בלבד. כאשר הורה מגיע לגן שבחצר תלויות מחבתות, בדים, החול משתרע על רחבת החצר, בקיצור רחבת "גרוטאות" בצבעים פסטליים מרגיעים ולא בולטים וכהים, אלפי סימני שאלה קופצים מעל ראשו של ההורה . כאן בדיוק ההזדמנות של הגננת להיות אשת חינוך עם תפיסה מגובשת, מדריכה מקצועית ואשת מכירות לכל דבר. הגננת תדע להדריך את ההורה על הרציונאל החינוכי העומד מאחורי עיצוב הסביבה החינוכית. היא תראה, תדגים ותאמר את הדברים בביטחון מלא ובצורה מקצועית וכבר בשלב זה תיצור תשתית חזקה ליחסי אמון ובטחון מול ההורה.
מה תסביר הגננת על החצר הנוצצת והממותגת - כמה הפלסטיקים והדשא הסינטטי מקדם את התפתחותו של הילד ?
ואיך תתגבר הגננת על הרצונות והצרכים של ההורה ?
על הצורך של ההורה בידיעה שדואגים לבריאותו וביטחונו של ילדו, תיתן הגננת מענה ע"י מדיניות מחלות מאד ברורה ומוקפדת. היא תסביר על הפרדת המוצצים והבקבוקים והדאגה לשמירה על ניקיונם, היא תסביר על ניקיון החול והחצר, ניקיון הצעצועים והכלים, על המצאות הצוות עם הילדים בכל זמן, על הקפדה בכללי בטיחות בכל תהליך העיצוב ועוד. כל אלו לצד הדרכה מקצועית ומשכנעת על כיצד עיצוב סביבת הגן תורמת ומעודדת התפתחות טובה של הילדים, יכולה לתת מענה לצורך של ההורה, לצורך של הילד, לצורך של הגננת ולצורך של העסק.
על הצורך של ההורה במתן אהבה חומרית במושגים הנרכשים ע"י המדיות, תוכל הגננת להתגבר ע"י הסברים מקצועיים המשקפים גם ערכים . היא תוכל להראות שבעיצוב הסביבה החינוכית נעשה שימוש בחומרים ממוחזרים מתכלים ולא בציוד פסטיקי. להראות שהושקעה חשיבה יצירתית ומקצועית בעת עיצוב הסביבה ולא רק כסף. לדבר בערכים הקשורים ליצירתיות של הילדים כאשר כל גרוטאה מקבלת אלפי שימושים, אפשרות לגיוון, שימוש בצבעים מרגיעים, חופש ביטוי, חקירה ועוד...
על הצורך בשפע של משחקים וצעצועים שיספיקו לכל הילדים חשוב מאד להתגבר קודם באמצעות המון אמפטיה ושיקוף רגשות ההורה ועל הצורך שלהם להעניק ולגונן. לצד המון אמפתיה חשוב לתת הסברים מקצועיים לגבי יצירת סביבה חינוכית המאפשרת אינטראקציות חברתיות החושפות את הילד לדילמות ומאפשרות לו לחשוב, להתמודד, לרכוש כישורים חברתיים, ללמוד על דחיית סיפוקים, על כללים וגבולות ועל התנהגות פרו חברתית. חשוב להסביר כיצד סביבת הגן מלמדת את הילד להתחלק, לוותר, להתעקש, לפתור קונפליקטים. כיצד החצר מייצרת סיטואציות מהם יוכל הצוות ללמד את הדברים הבאמת משמעותיים. חשוב, בצורה אמפאטית, לגרום להורה לסמוך על ילדו ולאפשר לו ללמוד ולהתפתח ולא לנסות ליצור ולתת לו סביבה "מושלמת" שאיננה מאפשרת לו להתמודד עם מצבים מציאותיים.
למעשה, הדרך להתמודד עם היבטים עסקיים – שיווקיים, מכירתיים, תקשורתיים בתוך גן הילדים הוא לעולם לא באמצעות וויתור על תפיסת עולמנו החינוכית, להיפך הוא דווקא ע"י העצמת הידע וגיבוש התפיסה החינוכית לצד ניהול הגן כמנהלות עסק ומדריכות מקצועיות ומלאות ביטחון.
מרכז הרפז בע"מ- העצמה חינוכית ועסקית בגני ילדים
כותבות : מיכל הרפז בעלים ומנכ"לית מרכז הרפז
שלי נער יועצת לניהול גני ילדים בגישת הרפז
