דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


האם התעשייה בבעיה? 

מאת    [ 21/12/2012 ]

מילים במאמר: 1634   [ נצפה 2380 פעמים ]

  

התעשייה בבעיה? יש גם יינות טובים 

עודכן בתאריך: 9.12.2012

 

 

אומרים שהתעשייה בבעיה, יש עודף יין והמחירים מופקעים. אומרים שהרבה יקבים מציעים את עצמם למכירה לכל המרבה במחיר. אומרים שאין עתיד, אומרים שהמדינה חייבת להתערב כדי להציל את תעשיית היין ולחוקק חוקים.

אבל בינתיים יין לא חסר, ברובו אפילו מוצלח. הפעלת רגולטור תקבור את התעשייה מהר מאוד. מי שמציע שהמדינה תתערב, רואה בעיני רוחו את עצמו מרוויח וסוחט את היקבים עוד ועוד, בעיקר את הקטנים.

קל מאוד להבטיח להם הרים וגבעות, ולאחר שהם ישלמו יחכה להם הנקיק, ובנקיקים לא גדלים ענבים.

אני מניח שתוך שנים ספורות ייעלמו שניים שלושה יקבים גדולים, וזה ייתן אוויר ליקבים אחרים.

רשתות השיווק הגדולות יבינו את הפוטנציאל של יינות פרימיום, ויכשירו אנשים מתאימים וחדרים מתאימים בסופרים הענקיים, וכמובן יאלצו את היקבים להוריד מחירים, וצריך להוריד מחירים. בסך הכול שנת 2013 שתוצף ביינות מבצירים 10-11-12 תהיה טובה.

 

חלק מהיינות בטעימה הבאה נטעמו לפני כמה חודשים, וחזרתי אליהם על מנת לבדוק את השינוי והפוטנציאל שלהם.

חלק מהיינות הושקו ממש לאחרונה ונמצאים כבר על המדפים, חלקם אף נשלחו לתחרות טרה וינו שהתקיימה במלון קראון פלזה בירושלים.

צריך להבין שביקורת יין לא קשורה למדליה שמקבל יין בתחרות טרה וינו. מדליה מקבל יין שהתחרה בקטגוריה של מחיר ומול יינות אחרים באותה נישה. יכול להיות שמדובר ביין גרוע, אבל מולו היו יותר גרועים ולכן הוא זכה.

 

 

יקב ARFI: קברנה סוביניון 2011

צבע היין אדום מעט עכור. הריח פשוט לא מוביל לשום מקום. מינורי, שטוח ולא קיים.

מתיקות ממלאת את חלל הפה, לאו דווקא מתיקות של פרי, ואין כמעט אזכור לאלכוהול או חמיצות או עפיצות כל שהיא.

מיץ ענבים ממותק עם טעם שיירי מריר משהו (או בגלל שבבים שהונחו בצורה חובבנית או שימוש בעץ לא טוב).

יין שחסרים לו פרי, ריח, אלכוהול, איזון. שטוח לחלוטין.

 

 

יקב דומיין נטופה: GALILEE 2010

בלנד של סירה ומורוודר. צבע רובי יפה ובוהק. ריח של דובדבנים מתפרץ באף, ופה זה נגמר.

בטעימה הפרי כמעט ולא מורגש, עפיצות בקושי מורגשת, חומציות כמעט ולא קיימת, ויש אכזבה גדולה לעומת הריח הטוב שיש ליין.

אפטר טייסט מריר וקצת עובשי.

 

 

יקב דומיין ונטורה: MERONS 2009

בלנד עם צבע אדום בוהק מאוד מרשים. ריח ריבת שזיפים מומסת, די מהנה להפתעתי. בפה אין אזכור ולו במעט לפרי המתבקש. יין שטוח, גוף קליל.

אין איזון בין 14% אלכוהול לבין חבית שמעניקה מרירות ולא יותר.

 

 

יקב אסף: 4 העונות 2009

בלנד של ארבעה זנים שונים: פינוטאז' (דומיננטי), סירה, קברנה סוביניון וקברנה פרנק.

עוצמת הפינוטאז'' מקבל באופן נפלא תיבול מדהים מהסירה ומהקברנה פרנק. אספרסו מרוכז עם קקאו משובח. בקצוות מורגש ריח סלמי ועישון קל.

היין מאוד פירותי ומאוד דחוס, בטעמים של פרי בשל משובח. החבית מעניקה גוף טוב והאפטר טייסט מהנה במיוחד. קצת יותר אלכוהול היה מעניק ליין הזה הרבה יותר עוצמה.

איזון מדהים של חמיצות נפלאה וטעמי פרי.

 

 

יקב אסף: קברנה סוביניון רזרב 2009

89% קברנה סוביניון עם תוספת של 11% קברנה פרנק.

18 חודשי חבית שמורגשים היטב בריח, ומתמזגים נפלא עם עוצמת הפרי והרבה עשבי תיבול טריים: מרווה, טימין, פלפל שחור בקצוות, ומעט שמן אקליפטוס.

בפה מקבלים המון פרי שחור דחוס עם מנטה מרעננת. אפטר טייסט חמאתי מאוד. היין מעט מאופק לטעמי, ורציתי בו יותר אלכוהול שיכול היה להתמודד מצוין עם החומציות והחבית.

יין מצוין.

 

 

יקב ארזה: תל ארזה קברנה סוביניון 2010

צבע היין אדום סגול מבריק. ריחות של פירות יער בשלים עם השתלטות אלכוהולית. בפה יש המון פרי בשל אדום וסגול, נוטה לקונפיטורה. בפה חסר אלכוהול, ולא מעניק פייט טוב לעוצמת הפרי. בעיית איזון קלה.

אפטר טייסט שמשחרר טעמים של תבלינים, אך שטוח ונעלם במהרה.

 

 

יקב ארזה: תל ארזה מלבק 2010

צבע אדום מדהים. באף המון דובדבנים בשלים ותות שדה בשל, ריבתי משהו.

היין קצת מבולבל עם עצמו. מצד אחד הוא מעניק תחושה של מלבק צרפתי שיש בו עוצמה של פרי והמון תבלינים, אולם מצד שני הוא נרגע מהר ומעניק תחושה של מלבק ארגנטיני, יותר רך ומעניק תחושה של יין קל יותר לשתייה.

מלבק גם אוהב המון עץ, ופה חסר לי עץ.

חסרים גם מעט הווניל והפלפל השחור והירוק שאופייניים לזן.

 

 

יקבי כרמל: Young Selected מוסקטו

יין בעל 5.5% אלכוהול. טעמים מוכרים של מוסקט אלכסנדרוני המשמש בעיקר לעשיית יינות מתוקים. היין מבעבע קלות.

לצערי, הניחוחות של המוסקט אלכסנדרוני לא מזכירים בכלל את המקור. אין ניחוחות וניל או אגוזים, יש מעט ליצ'י ופרי טרופי מאוד מינורי. בפה יש מתיקות דבשית. אחוזי האלכוהול המועטים לא מורגשים, ולא מסוגלים להתמודד עם המתיקות. הבועות סתמיות ומפריעות ליהנות מהטעם.

אם אכן מקררים אותו דיו, אפשר ליהנות ממיץ הענבים הזה.

 

 

יקבי כרמל: Young Selected קריניאנו

לכרמל יש קריניאן מעולה בסדרה האזורית, אחרי שנים של אכזבות מייצור יין מהסוג הזה. הציבור עדיין לא שוכח ליקבי כרמל על שפגעו תדמיתית בזן הקריניאן והפכו אותו לשם נרדף ליין גרוע.

ושוב הסיפור חוזר על עצמו. כנראה שבכרמל היה עודף ענבי קריניאן, ומה יותר פשוט מאשר להוסיף לו מוסקט אלכסנדרוני כדי שיעניק לו מתיקות, קצת גז, ומוציאים לשוק יין קריניאן מוגז קלות.

קריניאן צריך חבית, קריניאן זקוק לעוצמת פרי ואלכוהול. נכון שאפשר לייצר יינות צעירים ופירותיים לשתייה מהירה ללא יישון, אבל הפעם העניין לא צלח, ונראה כי היה זלזול בהכנת היין הזה והוצאתו לשוק.

אפשר היה לעשות בעודף הקריניאן מה שהרבה מהיקבים עושים: פשוט לקרוא לו קברנה סוביניון.

 

 

יקב 1848: דור 5 זנים לבנים 2011

בלנד של שרדונה, שנין בלאן, סמיון. צבע היין זהוב קש. ריחות של אגס, אפרסק לבן, מעט שקדים קלויים, ובקצוות הדרים.

בפה יש המון אגס, פסיפלורה ושפע פירות טרופיים. החבית מורגשת מעט מאוד, וזו הבעיה לדעתי. קומפוט של פרי טרופי עם חוסר בחמיצות ועץ נותן תחושה של בלבול והשרדונה פשוט נעלם לו. כשמגישים אותו בטמפרטורה הנכונה, האלכוהול לא מרחם על הטועם ומעניק תחושה של חוסר איזון ביין.

רק כשמקררים אותו מאוד מאוד האלכוהול נרגע, אבל בעיות אחרות צצות.

 

 

יקב 1848: דור 5 סירה 2010

בלנד של סירה, מרלו, פטיט סירה. צבע ארגמן סגול בוהק ומרשים. ריחות של פרחים סגולים והמון פלפל.

סירה משובח שקיבל תיבול גאוני של מרלו מתקתק ואלגנטי, ופטיט הסירה שאחראי על הצבע המדהים.

יין מאוזן מאוד עם גוף טוב. חבית משובחת שהעניקה וניל טוב. אפטר טייסט חמאתי עם טעמי קוקוס קלוי.

נפלא.

 

 

יקב גיזו: שרדונה 2011 נחל אילון

ל- 85% שרדונה הוסיפו ביקב 15% ויוניה. היין שהה 12 חודש בחבית

צבע היין קש בהיר.ריחות הדרים ופירות טרופיים.

הג'אנר הזה של הוספת ויוניה לשרדונה, מנוגד למה שהיקב כותב על היין שלו "שרדונה קלאסי".

אז לא, שרדונה 2011 של יקב גיזו הוא לא שרדונה קלאסי. הוא שרדונה שהוספתם לו 15% ויוניה והענקתם לו מתיקות מיותרת. התבלינים האופייניים לשרדונה נעלמים, והעץ לא מורגש ונבלע בפרחוניות.

שום עוצמה ושום טעם כל שהוא של עץ, שמאוד חסרים ביין. חבל.

 

 

 

יקב רות: בלנד 2009

50% שיראז, 50% מרלו. 16 חודשים בחבית.

צבע היין אדום ארגמן כמעט אטום. ריחות של פירות אדומים, בעיקר דובדבן ושזיף סגול.

בפה היין רך עם עפיצות נעימה מאוד, מתיקות טובה ומאוזנת.

לא יין גדול, אבל קליל ונחמד.

 

 

יקב רות: מרלו רזרב 2009

היין התיישן 24 חודשים בחבית חדשה.

צבע היין סגול שחור. ריחות טובים של פטל טרי ושזיף בשל.

• בפה יש איזון מצוין בין טעמי הפרי והחבית. האלכוהול מושלם. טעמי עשבי תיבול טריים לצד אניס ומנטה משלימים את החוויה. אפטר טייסט חמאתי ונעים.

לא יין שצריך לחכות איתו, והוא מתאים לשתייה עכשיו.

 

 

יקב רות: Casual 2010

בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. 12 חודשים בחבית.

צבע היין אדום חזק סמיך. ריח של פירות צעירים, עם התקפת אלכוהול באף שנעלמת רק אחרי דקות ארוכות בכוס.

בפה יש טעמים טובים של פרי שחור צעיר עם רמת חמיצות מעט גבוהה, וחסר איזון בין המתיקות לחמיצות.

יין קליל וסביר. לא יותר.

 

 

יקב מוני: שמשון רזרב 2009

בלנד של קברנה סוביניון, סירה, פטיט סירה.

צבע אדום יפה ובוהק, ריחות של פרי בשל ריבתי מעט מעיק. עפיצות מוגזמת שלא נותנת לטעמים לבוא לידי ביטוי.

אולי בעוד שנה-שנתיים היין יירגע. כרגע לא מצליח בטעימה זאת לתת חוות דעת של פוטנציאל התיישנות. ריבה, עפיצות, אלכוהול גבוה מעט מרירות באפטר טייסט וחמיצות קלה מדי.

יכול להיות שהיין יפתיע, ואולי לא.

 

 

יקב מוני: דלילה רזרב 2009

בלנד בורדו קלאסי: קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו. 14 חודשי חבית. עולם ישן מדהים. יש בו את כל מה שדורש בלנד בורדו משובח: צבע אדום כהה, ריחות חווה מעט טחובים, חמיצות מושלמת שמאפשרת לפרי לבוא לידי ביטוי. האלכוהול נמצא בקצוות ומעניק גוף טוב, יחד עם החבית שהעניקה טעמי סלמי ותבלינים.

יופי של יין . בעל פוטנציאל של עוד שנים רבות. חייב פתיחה של שעה ויותר לפני השתייה, או חדרור בדקנטר.

 

 

 

יקב רמת הגולן: גמלא השמורה טמפרניו 2010

הזן הספרדי המענג טוב אולי בספרד. הצבע אכן שייך לזן הטמפרניו, אבל פה זה נגמר.

אם תחפשו ארומות של תותים, טבק, וניל, עור; לא תמצאו אותם כאן, טעמים אופייניים של הטמפרניו כמו פירות שחורים בשלים, דובדבנים, שזיפים מיובשים ותותים. פרחוניות, סיגליות, בושם, סוכריות - גם כן לא תמצאו בשפע ביין הזה.

יין בינוני ומטה.

 

 

יקב רמת הגולן: גמלא השמורה נביולו 2010

נביולו הוא הזן האציל שבענבי איטליה, והבולט ביותר באזור פיימונטה, אכן ביין נביולו שמורה צבע היין אדום עז. הריחות קלילים ונעימים, מאופיינים בהמון פטל ומעט מי ורדים. עפיצות קלילה מאוד, חמיצות טובה, אלכוהול בקצוות. בסך הכול יין שנעים לשתות.

על המדפים יש טובים ממנו, אפילו מתוצרת ישראלית.

 

שף אלון גונן מסעדת אל בריו, בית איש הענבים כתב באתר היין אדום או לבן




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב