פרסום - איך זה בדיוק נגמר? 

לאחר שתיארנו כיצד התחיל עולם הפרסום וכיצד הוא המשיך, נתקדם מן הסתם לפרסום בימינו – או במילים פרסומיות אחרות – פרסום, איך זה נגמר?

במלחמת העולם השניה שיטות הפרסום הידועות שימשו לקידום אינטרסים לאומיים במטרה ליידע, לחנך ולהניע את הציבור בנושאים שאינם מסחריים, כמו אידיאולוגיה פוליטית. פרסום במסווה של מידע שאינו מסחרי הוא כלי רב עצמה המסוגל להגיע לקהלים גדולים ולהניע אותם. שכן פרסום מצדיק את קיומו בעת שנעשה בו שימוש לטובת הציבור, שכן זהו כלי יותר מדי חזק כדי להשתמש בו אך ורק למטרות מסחריות.

בארצות הברית מתן רישיונות לפרסום בטלוויזיה וברדיו על ידי איגוד ה-FCC מותנה בשידור כמות מסוימת של פרסומות למען הציבור, או מה שקרוי בשפתנו – תשדירי שירות. כדי לעמוד בדרישות האלה, תחנות שידור רבות באמריקה מעלות לאוויר כמות גדולה של תשדירי שירות במהלך הלילה המאוחר או הבוקר המוקדם, בזמן שהאחוז הקטן ביותר של צופים – צופים, או מאזינים - מאזינים, בעיקר בכדי להותיר זמן מסחרי פנוי במהלך שעות צפיית או האזנת השיא למפרסמים שמשלמים טוב.

תשדירי השירות הגיעו לשיאם בתקופת מלחמת העולם השניה במהלכה הנשיא רוזוולט יצר מעין מועצת פרסום מיוחדת לעתות מלחמה. נוהג זה עבר גם לטלוויזיה המסחרית בשנות הארבעים והחמישים המוקדמות. קרב קשה התנהל אז בין אלה שביקשו למסחר את הרדיו ואחרים שטענו שהרדיו צריך להיחשב כחלק מנחלת הכלל ועליו לשמש רק אייטמים שאינם מסחריים ושמכוונים לטובת הציבור כולו.

בשנות החמישים המוקדמות רשת הטלוויזיה 'דומונט' החלה בנוהל המודרני שאנו מכירים כיום - מכירת זמן פרסום לספונסרים מרובים למטרת רווח. עם חלוף הזמן שיטת הערוצים המסחריים עמוסי הפרסומות הפכה לסטנדרט בתעשיית הטלוויזיה המסחרית בארצות הברית ובעולם כולו. אך בשנות החמישים, כשתוכניות מומנו על ידי ספונסר אחד ויחיד, במקרים מסוימים לנותן החסות הייתה שליטה על התכנים של התוכנית המשודרת, ולעיתים משרד הפרסום של נותן החסות אף כתב ויצר את התוכנית המשודרת בפועל.

בסוף שנות השמונים ובתחילת התשעים הופיעה MTV - חלוצת קונספט מוזיקת הקליפים אך גם חלוצה פרסומית במובן מסוים. הכבלים ושידורי הלוויין שהופיעו במקביל הפכו שכיחים יותר ויותר, ערוצי נישה בקעו לאוויר העולם, כולל ערוצים המוקדשים אך ורק לפרסום כמו ערוצי הקניות למיניהם, ונוצרה מציאות טלוויזיונית בה קשה לצפות בערוץ אקראי בלי ים פרסומות.

שנות התשעים סימנו גם את כניסתו של האינטרנט לכל בית ואת כניסתן של הפרסומות המקוונות. השיווק דרך האינטרנט פתח אופקים חדשים עבור מפרסמים ותרם למפץ הגדול של ה'דוט קום'. תאגידים שלמים באינטרנט החלו לפעול אך ורק על הכנסות מפרסום, ובתמורה הציעו כל דבר שעולה על הדעת, כולל קופונים לגישה חופשית לאינטרנט.

עולם הפרסום לא נגמר, אבל סדרת המאמרים אודות ההיסטוריה שלו עומדת לשבוק חיים. אך לפני כן נציין שהפרסום המודרני ביותר נקרא "שיווק גרילה", הכולל גישות חריגות, כגון מפגשים מבוימים במקומות ציבוריים ומסרי מותג ופרסום אינטראקטיבי בו הצופה יכול להגיב כדי להיות חלק מהמסר הפרסומי. פרסום גרילה הופך להיות יותר ויותר פופולרי והרבה חברות משתמשות בו כי הוא בלתי צפוי, חדשני וגורם לצרכנים לקנות מוצר או רעיון באמצעות מודעות אינטראקטיביות שמבקשות מהצרכנים להצביע באמצעות הודעות טקסט. זה פרסום המנצל את הרשתות החברתיות כגון פייסבוק או טוויטר לקידום עניינים שיווקיים וזה כל כך מובן מאליו בחיינו שזה הפך להיות חלק בלתי נפרד מהם. פרסום... ככה זה נגמר.