גישת מגיע לי אל מול גישת אני ראוי לזה - קרב טיטאנים פנימי 

לאחר הפסקה של חודש שבתי בפוסט מעניין אשר בו אתייחס להיבט אשר מתחולל לו ברמה של המשחק הפנימי של האדם. הרעיון לנושא זה הגיע משמיעה של שיחת נשים בבית קפה תל אביבי. השיחה שלהן נבעה על כמה שמגיע להן
לקבל X + Y ולא מגיע להן לקבל A + B בחייהן. הן העלו נושאים בתחום הרגש והעתיד שלהן ועל נושאים שליליים
שנכנסו אל חייהן.
תוך כדי הדו שיח עם המדריך הרוחני שלי: "אורין" אמר לי אורין: "הנה נקודה שיכולה לעניין את קוראי הבלוג שלך,
ואכן הסכמתי, ולהלן התוצאה המקוצרת.

מבט לעבר חברתה כמחפשת אישוש לדבריה, בשפת גוף או במילה תומכת.
" אני גם חושבת שמגיע לך להיות מאושרת. אני כבר 6 שנים מחפשת כאן בארץ את הרגע של הסיפוק והמנוחה לנפש" אמרה חברתה כאשר עצב קל ניכר בקולה.

באותו רגע אמרתי לעצמי: "אוקיי, אני כבר רואה שהן נפלו למלכודת המגיע לי המוכרת".
באותו רגע חשתי צורך פנימי להתערב בשיחה שכן אין מקריות בבריאה ואני נקלעתי לאותו מקום, לאותו אירוע
ולאותו הדיאלוג, כך תמיד אני רואה את מצבי בחיים.

תוך כדי עיון בספר אני מרים מעט קולי: "דניאלה ונטלי, למה שלא תהיו ראויות לכל הטוב במקום להסתבך במלכודת המגיע לי, אתן לא תצאו מזה אף פעם אם לא תשנו את החשיבה שלכן."
2 שניות של שתיקה של הבנות בעוד עיניי שקועות בספר כאשר נטלי פנתה אליי: "אבל זה כן מגיע לנו, אנו רואות איך כל החברות שלנו ואחרים שיש להם ולא תמיד מגיע להם ואנו שמגיע לנו לא מקבלות..."
הלהט הפנימי שלה היה מרשים אך כה חבל שנוצל לכיוון הלא יעיל עבורה.

קמתי מהשולחן והצטרפתי אל הבנות, תוך שמירה על שפת הגוף מעט פתוחה ומעט סגורה. לקחתי עוד לגימה
מכוס האספרסו הארוך שלי טרם השבתי: "שימי לב שאת כל הכוח והתשוקה שלך את מפנה למטרות שכלל לא קשורות
באופן ישיר אלייך וגם לא נכונות שלך. את מביטה של אחרים בצביר המשנה שלך ועל מעגלים רחבים יותר ומבצעת
שיפוט וביקורת באשר מה מגיע ומה לא, ואין דבר יותר גרוע מזה להרחיק ממך את אשר את רוצה.
אתן מכירות את חוקי המשיכה והקוטביות מה הן אומרות? יפה.. החלק של התת-מודע שלכן במוח לא יודע להבחין
בין כן או לא ובין זמנים זולת ההווה. כאשר אתן אומרות "מגיע לי" זהו רובד שנוגע ברמת הנפש ואילו אם אתן ברמה
של "ראויות לזה" זה כולל את רמת הנשמה, רוח ונפש כך שנמצא שאתן מתעלות מעל האגו הנמוך.
אתן לא מקבלות את מה שאתן רוצות מאחר ואתן רודפות אחרי משהו לא מוגדר במדוייק ולכן זה תמיד יהיה חמקמק
מהישג ידכם, קחו לכן דקה שתיים לתת לדברים האלו לחלחל."

דניאלה השיבה: "הבנתי את מהות הדברים הגדול אבל חסרה לי חתיכה אחרונה של הפאזל, לא ממש תפסתי את
הלב של הרעיון."
- "אוקיי, תנסי להיזכר בעבר שלך ובתחושות שלך כאשר אמרת לעצמך בדיאלוג הפנימי שלך, לגבי אירוע או מצב
נחשק: "מגיע לי את הדבר הזה! ... עכשיו, תתחברי למה הרגשת ומה חשת באותו רגע, אל תדאגי כי החלק
התת-הכרתי יציף לך בדיוק את אותן תחושות מאחר ומבחינתו זה מתרחש ממש עכשיו, בזמן הווה. האם שמת לב
לאגו שלך שנמצא בסביבה, או לתחושות של ספק ואי בהירות?" הנחיתי את דניאלה וגם נטלי ביצעה את התהליך.

דניאלה קפצה: "כן, אני מתחברת לזה..."

" יפה, כעת לאותו מצב של משהו כל כך חזק שרצית אותו ובאותו רגע של בהירות וצלילות חשת והרגשת
שאת באמת ראויה לזה ואותו דבר באמת ראוי לך, ללא ספקות, ללא ערפל של חוסר וודאות."

לאחר דקה של עצימת עיניים חייכה דניאלה ואמרה: "ישש, עכשיו באמת הבנתי. תודה."

כאשר אתם בוחרים יעד שאותו אתם מציבים בלוח החזון שלכם הפנימי, כמו גם החיצוני.
תתאמנו עד שאותו תדר של החזון יהיה ראוי לכם ואתם ראויים לו. את התחושה של ה"קליק" לא ניתן לפספס
כמו גם שלא ניתן להעבירו דרך מילים עד אשר אתם חווים אותו. לרוב חוויות עבר שלכם יראו לכם שוב את
אותם רגעים שלא ממש שמתם לב אליהם כאשר הם התרחשו. הייתם על טייס אוטומטי.

למשל ניקח דוגמה מעולם ההיכרויות שעברתי על בשרי תקופות ארוכות:
הייתי מדבר או מנסה לדמיין עת עצמי עם אישה שנחשבת לרמה של 9 או 10 ומיד חשתי את הקונפליקט הברור
בין המגיע לי לבין אני באמת ראוי לזה? הבנתי שעד שלא אפטר מהמגיע לי לא אוכל באמת למשוך יעד כזה לחיי.
ניתחתי פרדיגמות של הטייס האוטומטי שיש בתוכי וראיתי כיצד המוח והתודעה שלי התמלאה בכל מיני זבל
ושטויות שאגרתי מהמדיה, מאחרים, אינטרנט, יועצים בשקל תשעים וחמש וכיו"ב.

הבנתי שיצרתי מחסומים כה רבים ביני ובין אותו דבר שאני כה ראוי לו, וכמו גלידי בצל הייתי צריך לקלף שכבה
אחר שכבה בכדי להבין שאני ראוי ויש לי מה להציע, רק שאת הכוח שלי לא היה בשליטתי, אלא היה
"תלוי" בחיצוני ולא במהות הפנימית שלי, שם הכוח של אדם צריך לנבוע. כמו שמייצג קלף התלוי בתרו.

ישנם היום כלים רבים לסייע לכם להשיב את השליטה בכוח הפנימי שלכם כגון: דמיון מודרך, השאות וחיזוקים,
NLP, מדיטציות ייעודיות למיקוד ועוד ועוד.


תרגיל בדמיון מודרך

 1. בחרו יעד אחד שאתם רוצים להשיג בשנה הקרובה
2. דמיינו שיש לכם אותו כאשר אתם אומרים לעצמכם בקול הפנימי: "מגיע לי". מהן תחושותיכם?
3. כעת דמיינו את אותו מצב עם התדר של "אני ראוי". שימו לב לתחושות הפיזיות ונפשיות שלכם שמשתנות.
4. לאחר שהבנתם, התמידו בתהליך זה למשך 90 ימים רצופים (ללא הפוגה).
5. לא לשכוח את היישום בשטח בכדי שבאמת תממשו את מטרתכם. כל רעיון ללא ביצוע לא יתרחש במציאות
    שלכם.


שרון לב-ארי.
www.sharonlevari.co.il
(בקרוב שינויים באתר - עקבו אחרי הפרסומים בפייסבוק).