ויסות תחושתי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ויסות תחושתי 

מאת    [ 07/10/2012 ]
מילים במאמר: 1279   [ נצפה 2685 פעמים ]

 
 

ויסות תחושתי – (המערכת הסנסומוטורית)

 מערכת הויסות התחושתי  אחראית על קליטת הגירויים מהסביבה וויסותם. היא משפיעה באופן ישיר על יכולת הלמידה של האדם, יכולת עיבוד נתונים, תכנון והפקת ההתנהגות.

כאשר עיבוד המידע החושי במערכת העצבים נעשה בצורה מווסתת, ולא בצורה מוגזמת או תת תחושתית, האדם מגיב באופן מותאם לדרישות הסביבה.

המערכת מתפתחת כבר ברחם ומבשילה לאורך הילדות (בין גיל 5 ל-9). בניגוד לחוויית התחושה ברחם, אשר מכילה שכבה אחת, תינוק חווה את הנעשה מחוץ לרחם בכמה שכבות.

סף הרגישות הסנסומוטורית שונה מאדם לאדם ויכול לנוע מרגישות גבוהה לנמוכה.

ברמה היומיומית, מושג הויסות בא ליידי ביטוי ביכולות הבאות:

1. היכולת לדחות סיפוקים

2. היכולת לווסת תגובות

3. היכולת לווסת רגשות וקוגניציה

4. היכולת לווסת מימוניות מוטוריות

5. היכולת לווסת גירויים סביבתיים

תת רגישות

תת רגישות למגע מובילה לקושי בזיהוי חוויה, לאומדן לקוי של עצמת הפעלת כוח ותחושת כאב וקושי בתכנון תנועתי (מגושמות). לעיתים היא מובילה אף להפעלת הגוף בצורה לא נעימה כלפי הסביבה, שמתבטאת בקרבה מוגזמת לאנשים או ילדים אחרים, במסגרת החיפוש אחר חיכוך שיגביר את התחושה.

מי שלוקה בתת רגישות אינו חש גירוי במערכת העור. אלו אינם חשים בכאב אפילו אם מדובר בחתך עמוק, או אינם מבדילים בין תחושת הקור, החום ומרקמים שונים.

תת רגישות עלולה לגרום לבעיה קשה, מפני שהתינוק אינו חש לא ליטופים וגם לא כאבים. מאחר שהמבוגר והתינוק אינם חווים את החוויה, לא נוצרת להם מודעות גוף לאיבר הלוקה בתת רגישות.

ילדים הסובלים מהפרעה זו חווים גירוים שונים בעוצמה פחותה מהרגיל, הם זקוקים לגירויים בעלי עוצמה גבוהה בכדי לחוש ולהגיב. בד"כ מדובר בילדים שקטים ומכונסים, הללו נראים אדישים ולא מתעניינים בסביבתם, מנותקים, עייפים או עצובים. ילדים אלו יחוו חוסר שקט ורצון לאינטראקציה עם ילדים אחרים. ילד זה לא ירגיש כי פניו מלוכלכים בבוץ או נזלת, לא יגיב כשיקראו לו או לרעשים מסביבו, סף הרגישות שלו לכאב תהיה גבוה.

מבחינה מוטורית- הללו יהיו מסורבלים וכבדים, יהיו בעלי תנועה איטית ונטייה לחזור על דפוסי תנועה ומשחק מצומצמים; כמו למשל התנדנדויות או קפיצות כתוצאה מתת תגובתיות למגע וחוסר תפיסה של מקום ותנועת הגוף בחלל.

חובה לטפל בתת רגישות, משום שאם הבעיה לא מטופלת, ילד נורמטיבי עלול להגיע עד כדי פיגור.

תת רגישות היא בעיה  מולדת פרט למקרים של אפילפסיה  ופגיעה מוחית. בכל מקרה, ובכל גיל, פרט לגוף עם כוויות, ניתן לפתור תת רגישות. במקרים של תינוק, הבעיה תיפתר מהר מאוד. ככל שמטפלים בגיל מבוגר יותר, למרות שהבעיה תיפתר, יישארו קשיים עקב כך שלא נוצרו רצפים הקשריים במוח לאורך זמן. 

חשוב לציין כי לרוב התינוקות אין בעיה של תת רגישות, אך חשוב לדעת עליה על מנת להבין את חשיבות המודעות, ובכדי שלא תתפתח.

רמזים לתת רגישות

  • עשוי להשתוקק למגע, מרגיש צורך לגעת בכל ובכולם.
  • לא מודע לכך שנוגעים בו או נתקלים בו אלא אם זה נעשה בכוח רב מאוד או בעוצמה.
  • אינו מוטרד מפציעות כגון חתכים או חבורות ולא מראה שום סבל בחיסונים (עשוי אף לומר שהוא אוהב לקבל זריקות).
  • עשוי להתעלל בעצמו ע"י צביטות, נשיכות או הטחות ראשו.
  • מכניס דברים לפיו בצורה מוגזמת.
  • לעיתים תקופות מכאיב לילדים אחרים או לבעלי חיים בזמן משחק.
  • נוגע במשטחים או חפצים מרגיעים (למשל שמיכות), באופן חזרתי
  • מחפש משטחים ומרקמים שמספקים משוב תחושתי חזק.
  • נהנה מאוד  מלכלוך.
  • משתוקק למסרים חושיים חזקים או לרטט.
  • העדפה ותשוקה למזונות מאוד מתובלים , מתוקים,מלוחים או מרים.

רגישות טקטילית – תחושתיות יתר

בוודאי נתקלתם באנשים שמסתובבים בקיץ בבגדים ארוכים או בחורף בבגדים קצרים. מפריע להם הפתקית של הבגד, וכאשר כולנו נהנים במסיבה הם זועפים או הולכים לשבת בצד. הם נקראים משביתי שמחות ולא אוהבים להסתובב במקומות הומי אדם.

ילדים הסובלים מרגישות יתר, סובלים בנוסף לבעיות מוטוריות גם לבידוד חברתי. במקרים קיצוניים רגישות זו עלולה להתפרש כבעיה אובססיבית. עוד לפני שהעור שלו בא במגע עם משהו, האדם חווה את המגע.

מה היא רגישות תקטילית – תחושתיות יתר?

רגישות הקשורה לחוסר בשלות במערכת התחושה העמוקה של העור, לעיתים יכולה לבוא לידי ביטוי  באיבר אחד. זהו מצב בו אין גבולות גוף ברורים. הרגישות באה לידי ביטוי באופן גופני ורגשי ועלולה לגרום לתחושת איום מהסביבה הקרובה גם ללא מגע ישיר. במגע ישיר עם מרקמים מסוימים גורמת לתחושת מתח וחנק ואף גועל (בגדים, מאכלים, מגע של אדם ).

הסובלים מתחושתיות יתר צוברים כעסים, ננעלים רגשית וחשים בדידות.

אדם הלוקה בתחושתיות יתר כאשר הוא חווה מרקמים שונים הוא נכנס לרמת חרדה , גועל או הימנעות עד כדי בעיה הישרדותית, מבחינת הבנת המוח.

ילדים הסובלים מתחושתיות יתר רגישים לחול, בגדים עם בדים עבים, זיעה , צמר, דשא, משתמשים בסבון עם מרקם מסוים, בגדים ללא תפרים, ללא תוויות, מרקמי אוכל מסוימים, הימנעות מעמידה בתור, ישיבה בסדר מסוים, חוסר יכולת להתלבש  כמו שצריך.

הבעיה עלולה להיות גנטית, או נרכשת במשך השנה הראשונה כאשר ההורים לא נוגעים בתינוק מספיק או לא חושפים אותו למגע של מרקמים שונים.

רגישות טקטילית ניתנת לטיפול. לעיתים היא לא נפתרת, אך ניתן לנהל רמת חיים טובה, כשלומדים כיצד לתכננן את מעשינו בהתאם לרגישות.

הבעיה היא פיזיולוגית

לכן אני ממליצה לכם, הורים יקרים, להרבות במגעים עמוקים כבר בשנה הראשונה של הילד, לחשוף את ילדכם לכמה שיותר מרקמים כמו זחילה על דשא, חול, שטיח ורצפה רגילה. לתת לילדכם לאכול כמה שיותר סוגים שונים של מאכלים בעלי מרקמים שונים.

רמזים לתחושתיות יתר טקטילית

  • הופך חושש/חרד או אגרסיבי למגע קל ובלתי צפוי.
  • כתינוק, לא אוהב שיחזיקו או יערסלו אותו, יתכן שיקשית את הגב, יבכה וייסוג.
  • שרוי במצוקה, כאשר צריך להחליף חיתול או בזמן ההחתלה עצמה.
  • נראה חושש, נמנע מעמידה קרובה מאוד לאנשים אחרים (במיוחד בעמידה בשורה).
  • הופך מבוהל כשנוגעים בו מאחור או כאשר משהו או מישהו, שאינו יכול לראותו נוגע בו (למשל: מגע מתחת לשמיכה).
  • מתלונן בזמן הברשת שיער, עשוי להיות מאוד בררן בבחירת מברשת מסוימת.
  • מוטרד ע"י מצעי מיטה נוקשים (לדוגמא: מצעים ישנים וגבשושים).
  • נמנע ממצבים קבוצתיים מחשש למגע קל ובלתי צפוי.
  • מתנגד למגע ידידותי או אוהב מכל אחד, למעט הורים או אחים (לעיתים רבות הורים או אחים).
  • אינו מחבב נשיקות "ימחק" את המקום המנושק ויעדיף חיבוקים.
  • טיפת גשם,מים מהמקלחת או משב רוח על העור, עשויים לתת לו הרגשה של עינוי וליצור עוינות ותגובת הימנעות.
  • עשוי להגיב בצורה מוגזמת לחתכים ושפשופים קטנים או לעקיצות חרק.
  • נמנע ממגע בטקסטורות מסוימות של חומרים (לדוגמא: שמיכות, שטיחים, בובת פרווה).
  • מסרב ללבוש בגדים חדשים או נוקשים, בגדים עם טקסטורות נוקשות, צווארוני גולף, ג'ינס,כובעים,חגורות וכו'.
  • נמנע משימוש בידיים למשחק.
  • נמנע ממשחק מלכלך (לדוגמא:חול,בוץ,מים,דבק,ג'לי,בצק משחק,קרם גילוח וכו').
  • רגיש מאוד לדגדוגים.
  • מוטרד מתפרים בגרביים ועשוי לסרב לגרוב אותם.
  • לא אוהב לרחוץ פנים.
  • מצוקה מתספורת וגזיזת ציפורניים.
  • עשוי לסרב ללכת יחף על דשא או חול.
  • עשוי ללכת על קצות האצבעות בלבד.

הטיפול בשיטת ורדי

שיטת טיפול שבסיסה נירו פיזיולוגיה – קשר בין המוח לתפקודי הגוף .

השיטה מבוססת על הבנה של כל חלקי הגוף ויצירת הקשרים בין חלקי המוח השונים.

המערך הטיפולי נותן מענה בכל הגילאים, לתינוקות, ילדים, נוער ומבוגרים נורמטיביים הנמצאים בשלב עיכוב או קושי מוטורי כלשהו, ולילדים בחינוך המיוחד ו/או הסובלים מבעיות נירו-פיזיולוגיות  שונות .

תוצאות הטיפול נראות בטווח קצר יחסית ולעיתים אף מיידית.

רצוי להתחיל את הטיפול מוקדם ככל האפשר, עוד לפני התחלת שלבי התפתחות לא תקינים.

התפתחות של כל מערכת החושים חיונית. חודשי החיים הראשונים, נחשבים לתקופה קריטית על מנת לגלות בעיות ולפתור אותן.

מערכות החושים פעילות עם הלידה, הן מגרות את המוח בצורה מודעת. כמו כן יש חזרות על אותן פעולות.

לאור האמור לעיל חשוב לשים לב כי כאשר מבצעים פעולות עם תינוק וילדים בוגרים, לשים לב לעשות פעולות שיוצרות תיקונים לחלקים חלשים ולא להחליש חלקים חזקים.

טיפול בתת תחושת ובתחושתיות יתר

העור הינו איבר אחד ולכן הוא לומד בצורה אחידה. זאת אומרת שאם מבצעים פעולה בחלק מסוים מהעור, המוח קולט ומעביר את זה לשאר חלקי העור בגוף.

 

פרידה עג'מי


מטפלת ומאבחנת לפי שוטת ורדי


מתמחה בהקניית קישורים חברתיים לגיל הרך מבית הספר עידן ההורות


טלפול 0525493740


fridaag@walla.co


www.fridaag.co.il


 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב