יין לבן מי אמר שאין בשוק יין לבן: רק יין ישראלי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

יין לבן מי אמר שאין בשוק יין לבן: רק יין ישראלי 

מאת    [ 01/10/2012 ]
מילים במאמר: 880   [ נצפה 1680 פעמים ]

 
 

יין לבן מי אמר שאין בשוק יין לבן

מאת: שף אלון גונן.

 

לפני מספר שבועות קפצתי לטעימות יינות באיש הענבים וככה בין טעימה לנגיסה אני יושב מול האיש חיים גן ובשיחה רצינית אנו מדברים על עולם היין הישראלי והמקום הזה איש הענבים ביפו הוא  חמ"ל המודיעין של תעשיית היין . במקום הזה אם אתה לא נמצא אתה לא קיים. הפעם דיברנו קצת על יינות לבנים והטענה העיקרית הייתה שאין יינות לבנים בארץ לא מייצרים מספיק והרי איך זה יכול להיות במדינה חמה כמו שלנו למה אין מספיק נטיעות של זנים לבנים ומדוע אין התמקצעות ביינות לבנים ששונים בעשייתם מיינות אדומים. את החלל הזה של חוסר ביין לבן תופסים כמובן יינות יבוא בעיקר זולים וכל מיני יקבים שעל הדרך עושים לנו טובה ומוציאים לשוק כמה עשרות אלפי בקבוקים שנעלמים מהר מאוד. היקבים הגדולים חייבים להבין שבמדינה חמה כמו שלנו היינות הלבנים בסופו של דבר יהוו את פלח השוק הגדול ולא היינות האדומים. ההתמקצעות ביינות הלבנים חייבת להיות מושלמת ואין מקום לחובבנות אסור שבגלל חוסר ביין ייצרו יינות גרועים. החך הישראלי מתחיל להבין ולהתרגל ליין לבן ישראלי ואסור לגרום לחובב היין  לא לאהוב את היין הלבן. אין מקום לחובבנות בפעם האלף ואין מקום ליחסי ציבור שיגידו לנו כמה שהיינות טובים ובעצם מקבלים או יינות טרופים מתוקים להחריד או יינות חומציים ברמות של רוטב לסלט. יין לבן, מאוזן, עם עץ בלי עץ העיקר שיהיה מאוזן וברמת אלכוהול סבירה. זה כל מה שצריך. הדוגמה הטובה ביותר מבחינתי זה היין של ערן פיק מיקב צרעה.

 

יקב ציון, דולב, אמרלד ריזלינג 2011 ? חצי יבש

11.5% אלכוהול, צבע קש עם גווני ירוק בשוליים,  ריחות מתוקים של דבש עם מעט גרדת תפוז,

בפה הקו של המתיקות נשמר  ויש תחושה ששותים מיץ ממותק ולא יין. לא יין שראוי  להיקרא יין.

גם אם מחירו 23 שקלים.

 

יקב כרם שבו, סוביניון בלאן 2010- יבש

14% אלכוהול , צבע זהוב צלול יפה, ריחות מאוד פרחוניים וטרופיים, בפה מקבלים סלט פירות עם דומיננטיות של מלון כתום ואגסים בשלים. החמציות שקיימת ברמה כזו של מתיקות וכזה אלכוהול גבוה לא באה לידי ביטוי והיא חסרה על מנת לאזן את המתיקות והחבית שמורגשת יתר על המידה.

מחר היין 72 שקלים.

 

 

יקב דלתון, די, שרדונה 2011- יבש ( תוספת של 14% סובניון בלאן )

12.6% אלכוהול, צבע בהיר צלול עם שוליים מעט ירקרקים. ריחות של אפרסק ירוק תפוחי עץ גראנד סמית והמון אשכולית עסיסית. בפה היין מאוד מאוזן ומתיקות מרומזת בעיקר של אפרסק . היין מאוד קריספי ומעניק בפה תחושה נפלאה בעיקר עם העיקצוץ הקל שמגיע מהסובניון בלאן . אפטר טייסט חמאתי . 52 שקלים. יופי של יין

 

 

יקב דלתון רזרב, סוביניון בלאן 2011- יבש

12.4% אלכוהול. צבע בהיר מאוד שקוף עם גווני ירוק. יין עשיר בריחות ובטעמים של פירות הדר, מלון, מעט אננס בקצוות . היין מאוד מורכב ומשחרר עוד ועוד טעמי פרי טוב עם איזון מצוין. פה ושם מקבלים את העקצוץ האופייני לסובניון שמזכיר לנו במה מדובר. אפטר טייסט מאוד מענג ואפשר לחוש את טעם הבזלת . נפלא. 56 שקלים.

 

 

צ'ילאג, סוביניון בלאן 2011- יבש 10% ויוניה.

11.2% אלכוהול . צבע היין קש בהיר פה ושם יש בהיקות ירוקה.ריחות טרופיים ומעט תפוח ירוק. תוספת הויוניה קצת בלבלה אותי ואומנם הוספו רק 10% אבל יש השתלטות של מתיקות וקצת קשה ליין להיות מאוזן. תיקון חומצה התבקש לדעתי ביין הזה אבל אורנה היא ייננית עקשנית.

היין בסך הכל  משחרר את כל מה שצריך להיות בסובניון על פי הספר  והוא אלגנטי ועגול ובלה בלה אבל לצערי אורנה לא נתנה לו את מלוא תשומת הלב שלה. 85 שקלים.

 

 

תשבי, ויניארדס, ויונייה לבן 2011 ? יבש .

50% ויוניה 50% ריזלינג. 12% אלכוהול.

בליל של ריחות טרופיים בפה ובאף מתיקות של מלון, תפוח עץ וקרמבולה. היין לא מאוזן בעליל. פשוט נוזל מתוק . מעצבן אותי אפילו להסתכל על הבקבוק אחרי שטעמתי אותו. כמה אפשר להתעלל בנו. רות סוף.  

 

 

 

נווה אילן לבן 2011- יבש.

שילוב של בלנד מותסס על שמריו גם בחבית עץ וגם בנירוסטה. היין פריך מאוד ומינראלי מאוד. מתיקות מאוד נעימה עם טעמי פרי טרופי קל  שלא מקלקלים את עוצמת הפרי , טעמי החבית מעניקים גוף טוב . היין לעיס ואלגנטי עם קריצת שרדונה של חו"ל.

( קצת קשה להתעלם מכל יינות יקב צרעה כשטועמים את השרדונה הזה שמבחינתי נותן לי את כיוון היינות של היינן ערן פיק. ההמגמה בשנתיים שלוש האחרונות בהכנסה לשוק הישראלי יינות יותר חומציים שיותר מתאימים לאוכל ים תיכוני עם טאנינים רכים יחסית שאמורים לעטוף את הפרי אבל לא להשתלט עליו, היינות פחות בומבסטים ופחות מעיקים מבחינת מתיקות ואלכוהול גבוה ( גם אם הוא כן הוא כן הוא יודע להסתתר באיכות הפרי לעץ המשובח ) הריחות תמיד ראשונים מעניקים לטועם חוויה של  פרי צעיר בועט אנרגטי, היין יהיה קריספי וחד. ערן פיק הוא היינן הראשון שהעז לשחרר יינות כאלה לשוק והראשון שהוביל את המהפכה של יינות " מתאימים " לא עוד פרי בשל עם בציר מאוחר על מנת לקבל רמות סוכר והבשלה פנולית מקסימלית. אפשר לבצור מוקדם ולנצל את החמיצות בחוכמה.  אחרי ערן הגיעו שאר היקבים שהבינו את הפוטנציאל ואת החייך הישראלי שרוצה יין עכשיו יין שאפשר לשתות. החוכמה כמובן היא גם להביא את היינות האלה להיות מסוגלים גם להתיישן. טרואר טוב, דילול בזמן, בציר מוקפד, חביות צרפתיות משובחות אבל עדינות, קצת תיקוני חומצה הכרחיים וזהו זו כל התורה.

 

 

 

שף אלון גונן מסעדת אל בריו, בית איש הענבים כתב באתר היין אדום או לבן

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב