מדוע מרבית האנשים פועלים לפי עמדות לא מציאותיות? 

מדוע מרבית האנשים פועלים לפי עמדות לא מציאותיות? 

עמדות ולא תוצאות

מרבית האנשים פועלים ומתנהגים על בסיס "תוכנה" הכוללת עמדות מוקדמות ברורות על החיים. הם אינם בוחנים את החיים כפי שהם אלא הם באים עם דעות ועמדות לגבי החיים, והם מצפים שדעות אלו יתגשמו.

הבעיה מתעוררת כאשר העמדות הללו אינן מתגשמות במציאות או כאשר התחושה היא שהעמדות הללו אינן מובילות לתוצאות טובות אלא לתוצאות גרועות ומזיקות. במצב כזה, מרבית האנשים מתקשים להודות במציאות וממשיכים לנסות שוב ושוב לגרום לעמדות שלהם "לעבוד" במציאות - תוך ייסורים, סבל, כאב על כך שהתוצאות המאכזבות נותרות בדיוק אותו הדבר.

אין קשר הכרחי בין עמדות לבין המציאות

חשוב להבין, שבדרך כלל אין קשר בין העמדות שלנו לבין המציאות בה אנו חיים, ושרק לעיתים רחוקות העמדות שלנו חופפות למציאות או מתגשמות במציאות בצורה משביעת רצון.

למה הדבר דומה? לטייס שמטיס מטוס לא לפי תמונת המציאות שהוא רואה מולו אלא לפי ספר טיסה מיושן שהוא קרא לפני עשרים שנים. במצב כזה, התאונה היא כמעט בלתי נמנעת והיא מתרחשת בתדירות מאוד גבוהה שוב ושוב, כי הטייס אינו מביט במציאות אלא שקוע כולו בספר ומניח שהמציאות היא הספר.

מבחן התוצאה

עמדות מוקדמות לגבי החיים הן עמדות שאינן בהכרח קשורות למציאות או "עובדות". על פניו נעים להאמין בהן כי הן יפות ואופטימיות ונשמעות מוצדקות והגיוניות אבל בשטח, במציאות, במבחן התוצאה - הן אינן עובדות לעיתים קרובות.

רק לשם הדוגמה:

"הורים תמיד דואגים לילדים שלהם ומקריבים בשבילם את הכל" - האמנם? הורים הם בני אדם ויש להם צרכים ורצונות משל עצמם. יש להם חסרונות והם אינם מושלמים ולכן היכולת שלהם להעניק לילדים ולאהוב אותם היא חלקית ביותר, מוגבלת ולעיתים אף נכה והרסנית גם אם לא מתוך כוונה רעה.

"בני זוג הם אנשים שתומכים אחד בשני" - האמנם? בני זוג באים לזוגיות כדי לקבל, ולא רק כדי לתת. יש להם מטרות, צרכים ורצונות והם דואגים לעצמם לא פעם לפני שהם דואגים לצד השני או לזוגיות עצמה. הרעיון הזוגי הוא רעיון של שיתוף וברית ולא על הקרבה, והוא מבוסס על ההנחה התועלתנית שטובים השניים מן האחד ושכל אחד מבני הזוג נכנס לזוגיות כדי להשיג ולקבל דברים שלבד הוא לא יכול היה להשיג מהחיים.

"זוגיות נוצרת רק מאהבה" - האמנם? אהבה עצמה אינה מסוגלת במרבית המקרים להחזיק קשר זוגי לאורך זמן אלא לתקופות קצרות בלבד. מה שמחזיק זוגיות ולמעשה הופך קשר בין בני זוג לזוגיות רצינית הם אינטרסים משותפים, מטרות דומות, השקפת עולם חופפת וצרכים הדדיים. כל עוד בני זוג זקוקים אחד לשני ונהנים אחד מהשני הם יישארו יחד וישרדו שנים רבות.

"ככל שאנשים נותנים מעצמם יותר כך הם יקבלו בחזרה יותר" - האמנם? נתינה, בדיוק כמו קבלה, היא תופעה המחייבת איזון. עודף נתינה, הקרבה, תשומת לב ואכפתיות מוביל בדיוק לתוצאה ההפוכה. הוא מוביל אצל המקבל לזלזול, לניצול, לחוסר אכפתיות ולעיתים אף להשפלה.   

להתאים את עצמנו למציאות

מי שרוצה להיות "צודק" - ימשיך לחיות לפי התוכנה או לפי הספר שהוא שינן בילדותו - גם אם ספר זה תלוש מהמציאות ואינו מתקיים בה. לעומת זאת, מי שרוצה להגיע לתוצאות בחיים - יניח את הספר בצד וילמד מה עובד באמת במציאות ומה לא. למרבה הפלא, מרבית הדברים שעובדים במציאות אינם רשומים בשום ספר ואינם ידועים מראש - הם פשוט עובדים ומכאן כוחם.

אם איננו מתאימים את "סל העמדות" שלנו לחיים ולמציאות אנחנו נמצא את עצמנו כל חיינו בקונפליקט חזיתי עם החיים עצמם, על כל צעד ושעל שאנו עושים. לעומת זאת, אם נתאים את עצמנו למציאות, אם ניפתח למה שקורה באמת ולא למה שצריך לקרות לפי "דעתנו" - נזרום עם המציאות ונשפר באורח דרמטי את שיתוף הפעולה שלנו עם התפאורה בה אנו חיים ועם חוקי המשחק האמיתיים שאליהם אנו כפופים.

וטיפ לסיום: למרבה הצער, לאנשים רבים אכפת יותר ממה שהם מאמינים מאשר ממה שקורה להם ממש ברגעים אלה מול עיניהם. הרבה אנשים יהיו מוכנים להקריב את החיים שלהם ולגרום לעצמם סבל בל יתואר רק בגלל ההתעקשות לדבוק בעמדה או אמונה שקרית שהם צרבו לעצמם במוח בגיל 5, גם אם אותה אמונה או עמדה אינה עובדת, אינה מובילה לתוצאה חיובית ובחלק מהמקרים הם מעולם לא חוו את אותה אמונה ולא ראו אותה עובדת במציאות במו עיניהם.