שמעתם פעם משפט כגון אין לי כישרון לציור , או אינני יודע לצייר ? 

שמעתם פעם משפט כגון:"אין לי כישרון לציור", או "אינני יודע/ת לצייר"?

כשאומרים לי משפטים כאלה, או ווריאציה שלהם, לרוב אינני מסכימה. למדתי, שמי שיודע להסתכל על העולם, ולהפעיל את היד בקואורדינציה עם העיניים, מסוגל גם לצייר, אם רק ירצה ויאמין בכוחותיו.

למה אני חושבת ככה?

כי דבר כזה קרה לי: הפכתי ממישהי שחשבה שאיננה יודעת לצייר, למישהי שעיקר עיסוקה בציור. נכון, לא הפכתי לפיקאסו או רמברנדט, אבל כיום כבר לא יעלה בדעתי להגיד שאינני יודעת לצייר.

למדתי, שכמעט כל אדם מכיל בתוכו פוטנציאל לביטוי עצמי באמצעות ציור. המפתח לשינוי הוא יצירת תנאים שיעזרו לנו לעבור לדרך שונה של עיבוד מידע.

יצירת מעבר קטן בתודעה שיאפשר התבוננות אחרת בעולם. במצב כזה, תצליחו לצייר את מה שנקלט במוחכם גם אם אף פעם בעבר לא ציירתם.

אם חושבים, למשל, על כתב-היד כצורה של ציור, ניתן לומר שבאמצעות חתימתנו אנו מצליחים לבטא את עצמנו בעזרת קו - הגורם הבסיסי של האמנות.

תהליך הציור ניתן בקושי ניתן להפרדה מתהליך הראייה. היכולת לצייר תלויה ביכולת להתבונן: מורים וספרים להוראת ציור מעודדים אותנו "לשנות את דרך ההסתכלות". הבעיה היא, שקשה מאוד להסביר מה היא דרך ההסתכלות השונה. מכיוון שרק מעטים מאתנו ניחנו ביכולת ציור מולדת, תהליך הציור נראה לנו מסתורי ובלתי ניתן להשגה.

איך למדתי לצייר?
כשהייתי כבת חמישים, התגייסתי לעזרתה של גליליה, חברתי הציירת, לתרגום ותירגול לפי ספר שיצא לאור בשנת 1979, על ידי דר' בטי אדוורדס: ציור באמצעות האונה הימנית של המוח. By Betty Edwards Drawing on the right side of the brain בספר זה טוענת המחברת, כפי שטענתי בתחילת המאמר, כי ציור הוא מיומנות הניתנת לרכישה על ידי כל אדם בעל ראייה תקינה וקואורדינציה טובה בין העין ליד.

היא מציעה דרכים ותרגילים ליצירת גישה אל חלקי המוח הפועלים בזמן יצירה וחשיבה אינטואיטיבית. מסתבר, כי הסוד שמסתתר מאחורי יכולת הציור קשור, לפחות בחלקו, ביכולת להעביר את פעילות המוח לצורה אחרת של ראייה/תפיסה. כאשר מסתכלים על העולם בדרך האופיינית לראייתם של אמנים, לומדים גם לצייר.

פעולת הציור איננה מסובכת. הבעיה היא המעבר לדרך ראייה מסוימת. זכותכם להאמין שאתם רואים את העולם כפי שהוא והבעיה היא שאינכם יודעים לצייר, אבל האמת שונה.

היכרות עם שתי אונות-המוח, היא צעד חשוב לקראת שחרור היכולת היצירתית שלכם. המחקר בנושא אונות המוח מצביע על כך שהיכולת לצייר תלויה ביכולת להגיע בתודעה אל האונה ה"אילמת" שלנו – האונה הימנית. כיצד תהליך כזה עוזר לנו לצייר? כנראה שהאונה הימנית מעבדת מידע חזותי באופן שמתאים יותר לציור, ואילו האונה השמאלית מעבדת את המידע בדרך שונה ובלתי מתאימה למשימה זו. ספרה של דר' אדוורדס מבוסס על מודל המניח הבדלים משמעותיים בין שתי האונות של המוח האנושי.

אחת התגליות המרכזיות בתחום חקר המוח הייתה הכרת הטבע הדואלי של החשיבה והשיחה האנושית - חשיבה אנליטית ממוקמת בעיקרה באונה השמאלית של המוח, ואילו חשיבה ותפיסה חזותית ממוקמות בעיקרן באונה הימנית.

תובנה זאת הייתה תגליתו של הפסיכולוג רוג'ר ספרי(Roger W. Sperry) , שזכה בשנת 1981 בפרס נובל. לפי מודל זה, האונה-הימנית של המוח מעבדת מידע באופן שונה לחלוטין מהדרך בה מתבצע עיבוד המידע באונה השמאלית. האונה השמאלית של המוח (האחראית על צד-ימין של גופנו), היא האונה ההגיונית.

באמצעותה אנו מעבדים ומסבירים את המתרחש בעולם סביבנו בעזרת ההיגיון: במילים, ברעיונות מופשטים, במספרים ובעובדות מדעיות. לעומתה, האונה הימנית של המוח (זו האחראית על צד-שמאל של גופנו), היא אונה אינטואיטיבית יותר. באמצעותה אנו מעבדים מידע באופן רגשי והוליסטי. כשאנחנו נעזרים באונה זו אנחנו משתמשים בצורות, צבעים, והקשרים אחרים, לאו דווקא הגיוניים. שתי אונות המוח מתבססות על אותו מידע חושי, אך כל אחת מהן עשויה לפרש אותו בדרך ובסגנון שונה.

האונה השמאלית מנתחת נתונים, סופרת, מודדת זמן, מתכננת מהלכים צעד אחר צעד, מדברת, ומפיקה היגדים רציונאליים.

באונה הימנית אנו מעבדים מידע בדרך שעשויה להיות דמיונית ולהתקיים רק בתוך מוחנו. כאשר אנו מעבדים מידע בדרך החזותית אנו מודעים לאופן שבו דברים מתקיימים במרחב ולחלקים היוצרים את השלם. אנו מבינים מטאפורות על ידי שימוש באונה הימנית, ובעזרתה אנו גם חולמים ויוצרים רעיונות וצירופים חדשים. כשמשהו מורכב מדי מכדי לתארו, יש באפשרותנו לתקשר בתנועות.

נסו, לדוגמה, לתאר גרם מדרגות סלילי מבלי לעשות בידיכם את התנועה המתארת סליל. האונה הימנית מעבדת מידע בעזרת אינטואיציה והבזקים. רגעים בהם "הכול נופל פתאום למקום הנכון" מבלי שהדברים נבדקו בצורה הגיונית. משפטים כמו "אה, נכון, עכשיו אני רואה את התמונה" אופייניים לתהליך כזה. התרגילים וההוראות בספר נכתבו בשביל אנשים שאינם יודעים לצייר. כאלה שספק גדול בלבם אם אי פעם יוכלו לצייר, אבל מוכנים להתנסות וללמוד. התרגילים מיועדים לשפר את יכולתנו לצייר ציור ריאליסטי – כלומר, לאפשר לנו להתבונן ולצייר חפץ או אדם בעולם האמיתי במידה רבה של דמיון למקור.

עקרונות השיטה:
על מנת להפעיל את האונה הימנית, ה"אילמת", ולאפשר למוחנו להפעיל תפיסה-חזותית בדרך אותה מכנה המחברת R-mode, יש לאתגר את המוח במשימות שישתיקו את החלק הלשוני והאנליטי שלו – את האונה השמאלית של המוח. לאורך התהליך, אנו לומדים לשלוט על קליטת המידע במוחנו. רכישת כושר שליטה על ביטויי האונה הימנית, מביאה לחשיפת יכולות מוחיות נוספות שהיו נסתרות מעינינו בגלל דומיננטיות השפה.

הספר מכיל תרגילים רבים המלמדים אותנו כיצד להיעזר יותר באונה הימנית של מוחנו בתהליך הציור והיצירה. מכיוון שהתרגילים בספר מתרכזים בהרחבת היכולות התפיסתיות, סגנון הציור הייחודי והאישי מתגלה במלואו. כאשר יכולת ההתבוננות מתעצמת, מתחזקות במקביל גם יכולות הציור ומתגבש סגנון ייחודי.

אתאר כאן שני תרגילים פשוטים מתוך הספר, שמביאים לתוצאות מדהימות:
1. ציור "על הראש" - upside down drawing

• העתיקו רישום בקו של צייר ידוע, כאשר אתם מניחים מולכם את הציור כשהוא הפוך.
• כסו את הרישום המקורי בדף-נייר, ובכל פעם גלו לעיניכם קטע קטן נוסף וציירו אותו.
• התחילו לצייר מחלקו העליון של הדף. ציירו את הקווים מלמעלה כלפי מטה. אל תנסו לפענח מה הם החלקים אותם ציירתם.
• חישבו אך ורק על כיווני וזוויות הקווים שעליכם לצייר.
• מקווה שתיהנו מהתוצאה.

2. ציור חללים - Negative space drawing

• הסתכלו על רהיט, כגון כיסא, שיש בו חללים.
• דמיינו שהכסא נעלם ונשארו רק החללים.
• הסתכלו על אחד החללים עד שתראו אותו כצורה מוגדרת וציירו אותה.
• המשיכו וציירו חללים אחרים. ציור החללים בלבד יוצר תחושת כסא אם כי אין פרטים. היתרון בציור החללים הוא בכך שהאונה השמאלית לא מתערבת ומאפשרת לימנית לעבוד בעצמה.
• אל תשאלו למה חלל נראה כך או אחרת. שימו לב לזוויות שנוצרות ואל תחשבו!
• בזמן הציור, נסו להתמקד בהרגשתכם כשאתם מתמקדים בצורה ומאבדים חוש של זמן, ונהנים מגילוי הצורות...

לסיום:
התרגילים שביצעתי בעזרת הספר הביאו לי רווח כפול: ראשית, הם יצרו עבורי אופציה לבחור להשתמש באונה הימנית באופן מכוון ולהשיג מודעות מסוג אחר. שנית, הם עזרו לי לראות את העולם באופן אחר. שני התהליכים הללו מאפשרים לי גם לצייר טוב יותר. מעבר לכך, למדתי להסתכל על העולם בדרך שונה בזמן היצירה: בעת תהליך הציור אני מצויה במצב מודעות אחר מהרגיל. המשפט "להיות אחד עם העבודה" מתאר היטב את המצב הנפשי אליו אני נכנסת. חוש הזמן מתעמעם, המילים נסוגות מהמודעות, ואני חשה תחושת עונג, כשמוחי פועל באופן כמעט מיסטי.

מוזמנים כולכם להתנסות בחוויה ואיך אני מיישמת זאת בעבודותי !!!