מתוך הערך "היפומאניה" בויקיפדיה:
"היפומאניה" היא הפרעת מצב רוח והתנהגות - דרגה מתונה של מאניה.
ללוקים בהפרעה יש מרץ רב באופן יחסי, ופעילותם מוגברת. באופן כללי ניכרות תחושות של הרגשה טובה ושל חיוניות. גובר הצורך בקשרים חברתיים, ויש נטייה לדברנות יתר, לידידותיות ולהסתפקות בשעות שינה מועטות מהרגיל. לעתים גדלה האנרגיה המינית. היכולת לעבוד אינה נפגעת בדרך כלל, ויחסי האנוש מאופיינים בחביבות ובהתרוממות רוח המתחלפות בקלות בפרצי כעס.
ההיפומניה פוגמת לעתים ביכולות הריכוז, הקשב והעבודה. היא עלולה להקשות על הלוקים בה לנוח ולנצל כהלכה את שעות הפנאי. במהלך היפומאניה עשויים להתגלות תחומי עניין חדשים ונטייה קלה לבזבוז כספים. ההפרעה עשויה לחלוף מעצמה או בסיוע טיפול תרופתי, או לבוא כשלב מקדים למאניה בהפרעה דו-קוטבית".
השערותיי, המבוססות על ניסיוני בתחום היציאה מגן העדן של ההיפומאניה, הן חלק מ- המציאותרפיה - אותה שיטה לאיזון מצבי רוח שפיתחתי עבור עצמי. וליתר דיוק, הן חלק משלושת השלבים הבסיסיים של המציאותרפיה:
(א) זיהוי מוקדם ככל האפשר של ההתקף המגיח
(ב) אם יש צורך, שינוי תרופתי, בהסכמת פסיכיאטר
(ג) פעילות נגד כיוון החולי בהתאם לסימפטומים
כאן יש להדגיש עד מאוד את חשיבותו של הזיהוי המוקדם. ככל שאנו נזהה מוקדם יותר כן מלאכת האיזון מחדש תהיה קלה יותר ומהירה יותר. יתירה מכך, כאשר אין זיהוי מוקדם אנו עלולים לעבור את נקודת האל-חזור אשר לאחריה כבר לא נוכל לאזן את עצמנו אלא נאלץ לקבל עזרה חיצונית/ רפואית.
הרעיון של פעילות נגד כיוון החולי הוא:
כאשר המשבר אוחז בי = תהליך אובדן אחיזה מהמציאות
בהתאמה
בזמן משבר - היאחזות במציאות = התנתקות מאחיזת המשבר
כאשר הדיכאון גובר = צמצום פעילות
בהתאמה
בזמן דיכאון - הגברת הפעילות = צמצום הדיכאון
כאשר היפומאניה מתגברת = פעילות יתרה
בהתאמה
בזמן היפומאניה - צמצום פעילות = הרחקת ההיפומאניה
בפוסט הקודם הדגמתי פעילויות שמהן נמנעתי במטרה להנמיך את הלהבות ההיפומאניות. עם זאת, כיוון שצמצום פעילות היא בעצם איזושהי המלצה על פעילויות שלא כדאי לעשות - נשאלת השאלה אילו פעילויות כן עלינו לעשות בזמני היפומאניה?
התשובה לכך היא כן פעילות, אך סביב סדר יום שעלינו לקבוע לעצמנו מראש. באופן זה, המתמודד הנתון להיפומאניה יהיה צמוד לסדר היום שאם ילך באדיקות לאורו תימנע ממנו פעילות מופרזת. מניסיוני, חשוב מאוד שסדר היום יהיה כתוב לפחות יממה מראש.
בסדר יום אפשר לרשום כמועמדת ליישום כל פעילות שהיא, החל מצחצוח שיניים ומקלחת וכלה בהאזנה לתוכנית רדיו או שיטוט בפייסבוק. חשוב שבמצב היפומאני סדר היום לא יהיה עמוס, אלא רצוף במנוחות ושגם הפעילות שכן מתבצעות תהיינה מתונות עד קלילות. מה שחשוב מאוד, היא עצם ההיאחזות העקשנית בסדר היום הזה מתוך אמונה שביכולתו למתן את ההיפומאניה עד לאיזון במשותף עם התרופות (הסדטיביות?) שרשם הרופא. רק שהתרופות האלה הן תרופות מהסוג האנטי-פסיכוטי, שייעודן העיקרי אינו ממש הדברת המאניה. הן יותר כמו סוג של פטיש כבד שמכה בנו כדי לגרש נחיל דבורים שמאיים לעקוץ אותנו קשות.
מניסיוני, ההיפומאניה סוחבת לכיוון של הקלילות, "הרוחניות", לכן חשבתי שנגד כיוון זה חשוב להתחבר אל "החומר". בימי ההיפומאניה שלי עשיתי זאת על ידי אכילה הגונה אך מתונה, רחיצה תכופה ממושכת ומענגת, ניסיונות לישון ככל יכולתי, ובכלל בכל אפשרות לפנק את גופי. בקיצור, ניסיון להתחבר לפונקציות של הגוף ופחות ככל האפשר לפונקציות הרוחניות שלי.
בימי חיי הצלחתי לבלום שני התקפים משמעותיים של היפומאניה, ועוד כמה וכמה תנודות היפומאניות פחות משמעותיות.
