מכת מדינה: דורסי פגע וברח - כיצד נאבטח את הציבור? 

לאחרונה, אנו עדים לתופעה מחרידה ומזעזעת במסגרתה נהגים שיכורים, חיות אדם ממש, דורסים אנשים חפים מפשע במעברי חציה או ברחוב. הם לא רק דורסים והורגים את הקורבנות שלהם, כי אם גם מפקירים אותם שם כאילו היו גוש בשר חסר רגשות, חסר משפחה, חסר זהות. לאחר מכן הם בורחים על נפשם. יתפסו – יתפסו ובאם לא יתפסו – ירוויחו ולא ייענשו.

באירוע הטרגי בו חזינו בסוף השבוע האחרון שלוש נשים בנות משפחה מורחבת אחת נדרסו ברגע אחד. שלוש נשים הלכו לעולמן בגלל חוסר זהירות משווע של עבריין שיכור שעבורו חיי אדם לא מסמלים דבר. לכל אחת מהנשים הללו הייתה משפחה, זהות, עבר ועתיד. כל אחת מהן הייתה עולם ומלואו. הצרה הגדולה ביותר היא שהאנשים הללו לוקחים פעם אחר פעם את ההגה לידיים ומרשים לעצמם להתנהג על הכביש בדיוק כפי שהם מתנהגים בשאר אפיקי החיים שלהם.

מדינת ישראל ומערכת המשפט מוותרים להם

בשלב שאחרי תפיסת החשוד ופתיחת החקירה הרשמית מגיעים עורכי דין ממולחים שמונחים רק על ידי בצע הכסף. הם עושים שימוש בקשרים ומניפולציות על מנת להגיע להסדרי טיעון שהם לא יותר מהסדרי פשע. בגלל הסדרים מהסוג הזה אנשים שהלכו בדרך רעה, חטאו ופשעו, משתחררים אחרי מספר חודשים ממאסר. המסר הוא מצער אך ברור – אתה יכול לעשות מה שתרצה – רק שהפעם הבאה תהיה וודאי קטלנית יותר. במילים אחרות, הציבור כולו נפגע בגלל העסקנים והמשפטנים שהפכו את כל הביטחון לעסקנות והם אלו אשר מביאים לשחרורם של החשודים והנאשמים אשר ממשיכים לאיים על החברה.

עורכי הדין הללו לא מתים בתאונות הדרכים. האנשים שמתים הם דווקא אנשים מן השורה אשר הולכים לעולמם על לא עוול בכפם. על מדינת ישראל לאבטח את תושביה לא רק מפני הטילים האיראניים או מפני איום הטרור האיסלמי, כי אם גם מפני פושעים וחיות אדם מסוכנים שפוגעים באזרחים בזדון, דורסים אותם למוות ולאחר מכן נמלטים מהארץ כפי שהיה במקרה של לי זיתוני, או מסתתרים מהמשטרה כפי שהיה במקרה האחרון. ראש עיריית נתניה כינתה אותו אדם עם לב טוב אך אדם כזה צריך לקבל עונש מוות. שלושה מאסרי עולם מצטברים ללא אפשרות חנינה, או האפשרות הקלה יותר – והיא עונש המוות.

להראות לפרקליטים, לעורכי הדין ולשופטים את תמונות ההרוגים

ישנם המון מקרים ואלפי נהגים שנוהגים בכבישי ארצנו ללא רישיון תקף או כתוצאה מהסדרים משפטיים כאלה ואחרים. למרבה הצער, אין מנגנון פיקוח שיאפשר לרשויות אכיפת החוק לפקח על הנהיגה של כל אותם האנשים שמסכנים את הסביבה והופכים את כלי הרכב לכלי מוות. אנו כאזרחים מחוייבים לדווח על פורעי החוק הללו למשטרה. זה אולי נתפס כהלשנה, כמשהו לא מקובל, אך זוהי הדרך היחידה בה ניתן להציל חיי אדם.

ובאשר לפרקליטות שמעודדת את ההגעה להסדרי הטיעון והשופטים שמאשרים אותם. צריך לעצור את המנהג המגונה הזה ויפה שעה אחת קודם. עורכי הדין שמקבלים הון עתק חייבים להבין מצדם שתאוות הבצע שלהם הורגת. לכל אלה צריך להראות יומם ולילה את תמונות המשפחה האומללה שנמחקה בין רגע.