יוד וסרטן השד
"ישנו גורם אחד לרוב המקרים של סרטן השד. הגורם הוא מחסור ביסוד קורט (מיקרו-נוטריאנט) ... במידה וגורם זה מתגלה, מסתבר שמחקרים על הוספתו יובילו לצמצום השכיחות של סרטן השד. לפי דעתם של מספר חוקרים, יסוד הקורט ההגנתי הנו היסוד החיוני, יוד."
אחת מתוך כשמונה נשים בישראל עלולה לחלות בסרטן השד במשך חייה. מאמצי מחקר עצומים מושקעים כדי לשפר נתון זה ולהציל חיים. במאמר זה, נסקור את המחקרים על השפעת היוד על רקמת השד ועל הסיכון לסרטן השד. האם הדחייה הלא מוצדקת של השימוש ביוד, כמתואר במאמרים הקודמים, מונעת את השימוש באמצעי חשוב למניעת סרטן השד ולטיפול בו?
למרות התפיסה הרווחת שהיוד חשוב רק לבלוטת התריס, נמנים השדיים בין איברים שונים המרכזים את היוד, ומכאן נובע שהוא חשוב גם להם. השדיים מתחרים עם בלוטת התריס על האספקה של היוד, והצריכה היומית של היוד הדרושה לשדיים, דומה לזו של בלוטת התריס, בערך 6 מ"ג, זאת כדי להגיע למצב של רוויה. אסקין מצא ששדיים עם רקמה אנורמלית קולטים הרבה יותר יוד מאשר שדיים נורמליים, ומכאן נובע שבשדיים אנורמליים קיים מחסור גדול יותר ביוד מאשר בשדיים תקינים.
מחקרי אוכלוסיות (אפידמיולוגיה)
מחקרים אפידמיולוגים בוחנים את פריסת נתונים בקרב אוכלוסיות שונות, ומחפשים הקבלות בין שתי תופעות. לדוגמה, במאמר הקודם אמרנו שצריכת היוד בקרב היפנים היא גבוהה, ואילו השכיחות של ההפרעות בבלוטת התריס הנה נמוכה בקרב אוכלוסייה זו. כמו כן, השכיחות של סרטן השד הנה נמוכה בקרב היפניות. מחקר מסוג זה לעולם אינו יכול להוכיח קשר בין גורמים, אלא רק לספק חומר למחשבה ועילה לבצע מחקרים מדויקים יותר. אחרת, יכולתי לטעון שהעיניים המלוכסנות של היפניות מגנות על בלוטת התריס ועל השדיים.
בכל אופן, מחקרי אוכלוסיות כאלה אינם חסרי ערך אם לוקחים את הנתונים בפרופורציה. חיזוק נוסף ניתן, כאשר ההקבלה בנתונים מתגלה בקרב אוכלוסיות אחרות. ביפן ובאיסלנד, צריכת היוד היא גבוהה ושכיחות סרטן השד הנה נמוכה, לעומת מצב הפוך הקיים בתאילנד ובמקסיקו, בהן צריכת היוד היא נמוכה ושכיחות סרטן השד היא גבוהה.
הקשר בין סרטן השד ובין תת פעילות של בלוטת התריס
היות שקיימים קשרים סטטיסטיים בין יוד, תת תריסיות וסרטן השד בקרב אוכלוסיות שונות, ראו חוקרים שונים לנכון לבחון את טבעם של קשרים אלו. האם אחת מהמחלות גורמת לשנייה, או האם שתי המחלות נובעות מגורם עצמאי, כמו היוד? להלן ממצאים שונים:
• ג'יאני (1996) השוותה 100 פציינטיות עם סרטן השד ל-100 נשים בריאות. תת תריסיות (מחלת השימוטו) נמצאה בקרב 13.7% מקבוצת החולות, וב-2% בלבד מקרב קבוצת הביקורת. הגדלת בלוטת התריס, סימן מובהק לנוכחות של מחסור ביוד, נמצאה אצל 27% של הפציינטיות עם סרטן השד, לעומת 11% בקבוצת הביקורת.
• ניתן למדוד את נפח בלוטת התריס באמצעות אולטראסאונד. הגדלת הבלוטה מהווה סימן למחסור ביוד. בקרב נשים באירלנד עם סרטן השד, הנפח הממוצע של הבלוטה היה 20.4 מ"ל, נפח הגדול בצורה משמעותית מהנפח של 12.9 מ"ל שנמצא בקרב קבוצת הנשים הבריאות. שארינג ועמיתיו דיווחו על ממצא דומה: בלוטת תריס מוגדלת נמצאה בקרב 45.5% מהפציינטיות עם גידול ממאיר (קרצינומה) בשד, לעומת 10% בקבוצת ביקורת.
• השכיחות של נוגדנים מסוימים, שמהווים סימן למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, הייתה כפולה בקרב נשים עם סרטן השד בהשוואה לקבוצה הבריאה.
הסתברות ביולוגית ופיזיולוגית לקשר בין מחסור ביוד ובין סרטן השד
כל המחקרים הנזכרים מצביעים על קשר הדוק בין מחלות בבלוטת התריס ובין סרטן השד, ומלמדים על הסתברות גבוהה לכך שהמחסור ביוד מהווה מכנה משותף בין הגורמים למחלות אלו. כדברי החוקר קאן (2000), "מתן יוד גורם לנסיגה גם של גויטר וגם של רקמת שד פתולוגית. היוד, בנוסף לבנייתו בתוך הורמוני בלוטת התריס, נבנה בתוך תרכובות מונעות התרבות תאים."
אסאבס פרסם מאמר (2005) תחת הכותרת הפרובוקטיבית הבאה: "האם יוד הוא השוער של שלמות בלוטות השדיים?" ובמקום אחר כתב, "במחקרים על חיות ועל בני אדם, נמצא שלהוספה של יוד מולקולרי (I2) יש אפקט מדכא על ההתפתחות של גידולים שפירים וממאירים... אנו מציעים שתוספת של יוד תיכלל כטיפול מסייע בסרטן השד."
את המשך המאמר, עם מראי מקומות, ניתן לקרוא באתר: יוד וסרטן השד.
-----------------------------------------------------------------------------------------
דולב גילמור, תרפיה בתזונה R.Nu, מטפל בתזונה ושיאצו. מחבר ספר, ''רפואה כמוסה: הכוח האמיתי של ויטמין C'' אתר: http://www.naturalmedicine.co.il/ הירשמו באתר לקבלת טיפים שבועיים. דוא"ל dolev@naturalmedicine.co.il לייעוץ, צור קשר: 0523-794092
