שומנים בדם, קללה או ברכה ? - חלק ב' 

כפי שכתבתי בעבר, הכולסטרול הינו אחד משלושת סוגי השומנים בדם, בעיה של עודף שומנים בדם איננה נעוצה בכולסטרול שהגוף מייצר באופן טבעי. כולסטרול ממלא תפקיד חיוני בבניית מעטפת התאים, ביצירת כל ההורמונים הסטרואידיים, כגון: הורמוני המין אסטרוגן וטסטוסטרון, קורטיזון ועוד. הכולסטרול חיוני ביצירת ויטמין D בעור בעת חשיפה לשמש.

גופנו לא רק מייצר כולסטרול, אלא אף עובד קשה מאוד כדי לשמר אותו.

הגוף שלנו עובר כל הזמן תהליכים דלקתיים. בעקבות טראומה, או חדירת גורמי מחלה, לתהליכים אלו מגיב גופנו ביצירת מנגנון, שאנחנו קוראים לו - דלקת. בהליך זה, כלי דם מתכווצים כדי למנוע אובדן דם. הדם הופך סמיך יותר, כדי שיוכלו להיווצר קרישי דם שתפקידם לסתום חורים ופרצות בכלי הדם וברקמות אחרות.

מערכת החיסון שולחת תאים שונים וכימיקלים להילחם בזיהום. התאים משתכפלים ומתרבים כדי לתקן את הנזק ובמקום נוצר קריש שבהמשך הופך לרקמה צלקתית. בדיוק כפי שקורה כשיש פגיעה חיצונית בעור וגם באזורים פנימיים, כגון עורקים וכלי דם, שם זה נקרא "פלאקים".

כשהפלאקים עבים, הם יכולים לסתום עורק ולגרום להתקף לב או לאירוע מוחי. כאן מתגלה תפקידו החשוב של הכולסטרול - הוא מובל על-ידי זרם הדם למקום המודלק כדי לשקם ולבנות את הרקמה הפגועה. כלומר, לא הכולסטרול הוא הגורם למחלות כלי דם ולב, אלא הוא חלק מניסיון הגוף לתקן ולרפא דלקת קיימת !

על-פי תפיסה מודרנית זו, הורדת כולסטרול הינה חוטאת לאמת, מה שצריך זה לחפש את הגורם האמיתי למחלה ולתקן אותו.

כולסטרול נמוך בדם הוא מסוכן :

מחקר מדאיג במיוחד, שנערך באוניברסיטת מסצ'וסטס בבוסטון בקרב 41,000 חולים, הראה ששימוש בסטטינים המורידים כולסטרול, מעלה את הסיכון ללקות בסרטן. מחקר נוסף שנערך בקרב 60,709 איש, הראה קשר בין רמות נמוכות של כולסטרול ומחלת הפרקינסון.

עד שנת 2004 נחשבה רמה של 130 מ"ג LDL לרמה תקינה. עם הזמן עדכנו את ההמלצות לרמה של 100 מ"ג, ואפילו ל- 70 מ"ג בקבוצת "חולים בסיכון גבוה".

אלו רמות שכמעט ולא ניתנות להשגה ללא נטילת תרופות, הלוא הם הסטטינים שהם היום אחת התרופות הכי נמכרות במערב.

מעניין מי מעוניין שניקח תרופות להורדת כולסטרול ? 
נראה שבעיקר חברות התרופות.

סטטינים מדכאים אנזים בכבד שתפקידו לפרק כולסטרול, אבל יחד עם פעולה זו הם גם משפיעים על תהליכים פיזיולוגיים רבים נוספים: הם מרוקנים את הגוף מאנטי-אוקסידנט (נוגד חמצון) , שמחסור שלו גורם לעייפות, לחולשת שרירים ולכאבי שרירים, עלול לגרום לאי ספיקת לב. החלבון המשתחרר מפירוק שריר גם עלול לגרום לאי ספיקה כלייתית.

הסטטינים פוגעים במערכת העצבים וגורמים לדלקת עצבים המתבטאת בנמלול, כאבים וקשיי הליכה. הם מעלים את הסכנה לירידה בתפקוד מערכת החיסון ועל-כן לתחלואה גבוהה יותר. מעלים את הסיכון להתפתחות סרטן, לפגיעה בתפקודי כבד, לפגיעה בזיכרון, ולאחרונה גם נמצא קשר בין סטטינים ו-ALS (מחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא).

מי שרוצה להוציא עצמו מקבוצת סיכון למחלות לב וכלי דם צריך להפסיק לעשן ולנסות ולהרגיע את הנפש באמצעות יוגה ומדיטציה לדוגמא. 
שמירה על אורח חיים בריא בכל הרמות: תזונה נכונה, פעילות גופנית וגישה חיובית.

תזונה: מומלץ לאכול דגנים מלאים, פירות וירקות טריים, דגים עשירים באומגה 3, חומצת שומן הולאית (שמן זית וקנולה), יין אדום, מיץ רימונים, אגוזי מקדמיה, פקאן ואגוזי קליפורניה.

מי שאין לו אומץ להפסיק או לא רוצה להתחיל לקחת סטטינים - מומלץ לו שייקח תוספי תזונה בכמויות גדולות, על מנת למזער את הנזק.

תוספי תזונה:     
אנטי אוקסידנטים - ויטמין E, ויטמין, Q-10 , C     
ויטמינים - B3, B6, B12, חומצה פולית.    
חומצות שומן - אומגה 3.      
מינרלים - כרום וסלניום.        .

צמחי מרפא:      
עלי זית, ג'ינג'ר וג'ינקו.

ההמלצות לעיל הינם כלליות, מומלץ מאוד להתייעץ עם איש מקצוע ולבנות תכנית טיפול מותאמת אישית.

הכותבת: גבריאלה חבויניק - נטורופטית בכירה