"ראשית לכל לא להזיק" - על אמרה לטינית זו, שמהווה בסיס לכללי האתיקה הרפואית, מתחנכים פרחי הרפואה. מבחינה משפטית מעוגנת האמרה בכללים של "חובת הזהירות" שחייב בהם הצוות המטפל.
בארתרוסקופיה כמו בניתוח פתוח על המנתח לתכנן מראש את הנדרש כדי לטפל בתסמונת הקלינית על פי אבחנתו. זו נעשית בהתאם לתולדות המקרה,לממצאים הקלינים ולבדיקות ההדמיה. התוכנית הכירורגית מגדירה את שיטת הטפול.
במידה ונצפים בזמן הניתוח ממצאים בלתי צפויים, על המנתח להעריך האם יש להם משמעות קלינית בהתאם לתסמונת שהגדיר לפני הניתוח. חתימה על טופס ההסכמה השגרתי לניתוח מתירה למנתח לבצע פעולות נוספות במידה והן מוצדקות מבחינת התסמונת הקלינית, אבל אין החתימה מתירה פעולות מיותרות שעלולות לגרום גם נזק נוסף.
בניתוחים ארתרוסקופים של מפרק הירך שכיחותם של סיבוכים שמרביתם יאטרוגנים (שנגרמו בניתוח) היא כ- 1.5% - 2% . כלומר ארתרוסקופיה של הירך היא פרוצדורה שאיננה חפה מבעיות. הנזקים היאטרוגנים שמתוארים בספרות כוללים נזק עצבי (בגלל מתיחת יתר של הגפה ולחץ מכני), נזק לסחוס המפרק (ששכיח ככל הנראה יותר מהמדווח), שבירה של כלי ניתוח בתוך המפרק, שבר של צוואר הירך בגלל כריתת עצם, וזליגת נוזל מתוך המפרק. משמעותם של סבוכים אלו היא שהמנתח חייב להפנים, שהתארכותו של ניתוח מעבר למה שהגדיר בתוכניתו עלול להחמיר את מצב המנותח.
חמור עוד יותר מבחינה רפואית - משפטית הוא ביצוע פעולות מיותרות שבהן עלול המנתח להפר את חובת הזהירות ורשלנותו תתבטא בהעדר דבקות באבחנה שאליה הגיע על סמך התסמונת הקלינית.
מקרה לדוגמא הוא ניתוח ארתרוסקופי שיועד לתקן קרע קטן בלברום הקדמי בגלל כאב בברך שהקרין לכוון המפשעה. המנתח ביצע שלא לצורך אוסטיופלסטיקה שהיא כריתה גרמית של עצם הירך באזור מפגש הראש - צוואר, וגרם לתסמונת קלינית יאטרוגנית של 'דחיקה (צביטה) פמורו-אצטבולרית' תוצאת האוסטיופלסטיקה. הביטוי הקליני של תסמונת חריגה זו הופיע ככאב מפשעתי חד שהקרין לגפה התחתונה בתנועה אופיינית של הירך בכפוף - קירוב - סבוב פנימי, בגלל חכוך בשפת האצטבולום של אזור המכתש שייצר בצוואר הירך.
מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
