הפרעת קשב וריכוז: מדוע חשוב לאבחן מוקדם? 

כאשר עומר בן ה-8 אובחן כסובל מהפרעת קשב, אמו לילך לא הופתעה כלל: "כבר מגיל אפס הרגשתי שעומר הוא ילד קצת אחר. הוא היה תינוק בכיין, שהתקשה לישון ואחר כך פעוט פעיל ביותר בעל מצבי רוח חזקים". לילך מספרת כי על אף הקשיים הבולטים שעומר הראה בגן ובבית הספר, אף אחת מהגננות או המורות לא הציעה להם לפנות לאבחון של הפרעת קשב וריכוז . לילך מרגישה כי אבחון מוקדם יותר היה חוסך מעומר חוויות רבות של תסכול, כישלון ודחייה בשנים משמעותיות כל כך בחייו. במאמר זה נעסוק בחשיבות האבחון המוקדם ונציע מספר סימנים העלולים להצביע על קיומה של הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך.

 מאיזה גיל ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז -

מתן אבחנה של הפרעת קשב וריכוז דורש שחלק מהתסמינים (כמו היפראקטיביות) יופיעו לפני גיל 7. רוב המסגרות בישראל מציעות אבחון של הפרעת קשב וריכוז החל מגיל 5 לערך. עם זאת, פעמים רבות ניתן לאתר קשיים בתחום הקשב וסימנים של היפראקטיביות כבר בגיל הרבה יותר צעיר. קיימות עדויות כי כבר במהלך השנה הראשונה ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מגלים קשיים בויסות (כמו קשיי שינה ואכילה) ומתנהגים באופן חסר מנוחה. בגילאי הגן, ילדים הסובלים מההפרעה מגלים קשיים למלא רצף הוראות, להתרכז לאורך זמן ונוטים להתנהג באופן אימפולסיבי, קופצני ולעיתים אלים. למרות קיומן של נורות אזהרה מוקדמות, רבים מהילדים מגיעים לבית הספר כשאינם מאובחנים כראוי ונחשפים לקשיים רבים כבר בתחילת הדרך.

 מדוע קשה לזהות סימנים של הפרעת קשב בגיל הרך -

• חלק ממרכיבי ההפרעה נובעים מהגיל הצעיר - חלק מהמרכיבים של הפרעת קשב וריכוז שייכים למהלך ההתפתחות הטבעי אצל ילדים. כלומר, קיימים מצבים בהם תסמיני ההפרעה, כמו קשיי ריכוז או חוסר שקט מוטורי, מבטאים רק חוסר בשלות זמני של המערכת הנוירולוגית ולא הפרעה של ממש.
• קשה להבחין בין מצוקה רגשית לבעיות קשב- בעיות רגשיות רבות, כמו דיכאון, חרדה ואפילו פסיכוזה מאופיינות בחוסר שקט, קשיי ויסות וחוסר ריכוז. במצבים אלו, קשה לעיתים לקבוע האם קיימת הפרעת קשב או שליקויי הקשב הם רק תוצר משני של ההפרעה הרגשית.
• הילד דווקא מתרכז בתחומים שמעניינים אותו- רבים מהילדים הסובלים מההפרעה מצליחים לשמור על ריכוז גבוה בתחומים שמעניינים אותם כמו טלוויזיה, מחשב ולגו. תחומים אלו מאופיינים בשינויים קצביים של הגירוי ולעיתים גם במשוב מיידי על הביצוע. לכן, הקושי של הילד להתרכז בכיתה יכול להיות מתורגם בטעות ל"החומר לא מעניין אותו" וכך מתפספסת הבעיה.
• קשה יותר לזהות הפרעות קשב ללא היפראקטיביות- בעוד שהקשיים של ילדים היפראקטיביים סוערים ובולטים לעין, הקשיים של אלו הסובלים רק מבעיות בתחום הקשב סמויים יותר. ילדים אלו יכולים להיות שקטים, חולמניים ו'מעופפים'. לעיתים מתייחסים אליהם כעצלנים או כבעלי יכולת נמוכה. לכן, ילדים אלו יגיעו לאבחון ולטיפול בשלב מאוחר יותר.

 למה לא לחכות עד שהילד יגלה קשיים בבית הספר?

רבים מההורים המזהים אצל ילדם קשיים בתחום הקשב מעדיפים לדחות את הפנייה לאבחון. חלקם חוששים שהאבחון ידביק תווית שלילית לילד, חלקם חוששים מהטיפול התרופתי וחלקם מאמינים כי הקשיים יחלפו מעצמם עם ההתבגרות. ד"ר איתי ברגר, נוירולוג בכיר מהיחידה לנוירולוגיה של הילד, ביה"ח הדסה והאוניברסיטה העברית, מדגיש כי לדחיית האבחון והטיפול עלול להיות מחיר כבד. לדבריו, כאשר מדובר בהפרעת קשב וריכוז לזמן יש השפעה מכרעת, משום שכל יום שעובר בו האדם סובל מתסמיני ההפרעה הוא עוד יום של חוויות שליליות ותסכול. בהדרגה, האדם מגבש דימוי עצמי שלילי, תחושת נחיתות ומפתח אסטרטגיה של הימנעות ודחיית משימות. לכן, אבחון מוקדם יכול למנוע מעגל קסמים שלילי אותו יהיה קשה מאד לשנות. זיהוי מוקדם של הבעיה יכול לאפשר לילד להתחיל את בית הספר ברגל ימין ולא לצבור פערים לימודיים וחברתיים כבר בראשית דרכו כתלמיד.

 כיצד ניתן לזהות סימנים מוקדמים של הפרעת קשב בגיל הרך -

קיימים מספר סימנים העשויים להעיד על קיומה של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים בגיל הרך. ד"ר אורטל סלובודין, פסיכולוגית קלינית, מדגישה כי כמעט כל הילדים בגיל הרך מציגים התנהגויות אלו בשלב כזה או אחר. השאלה היא באיזו מידה הילד סובל מהקשיים המתוארים. מורה או גננת מנוסה יוכלו לזהות במהרה מתי הילד מציג התנהגות קיצונית, השונה באופן מהותי מיתר בני גילו.

1. קשיי ויסות- הילד מפגין קשיים להירדם, אכילה לא מאוזנת או רגישות יתר לגירויים (קול, אור, מגע).
2. עיכובים התפתחותיים- כמו עיכוב בהתפתחות השפה ופער בין היכולת להבין שפה לעומת היכולת לדבר.
3. קשיים בריכוז- הילד עובר במהירות מפעילות אחת לאחרת ומתקשה בפעילויות הדורשות לשמור על קשב לאורך זמן, כמו הקשבה לסיפור או מפגש בוקר. לעיתים, כל גירוי בסביבה יסיח את דעתו של הילד מהפעילות בה הוא עוסק.
4. היפראקטיביות- הילד מתקשה לשבת לאורך זמן, קופץ ממקום למקום, מרבה לדבר ונמצא בתנועה מתמדת.
5. קשיים רגשיים- הילד מפגין מצבי רוח משתנים ועוצמתיים וסובל מהתפרצויות זעם.
6. קשיים חברתיים- הילד מתקשה לשחק עם אחרים, לחכות לתורו, נוטה להתפרץ ולעיתים אלים.
7. קשיים  בארגון- תלמידים הסובלים מהפרעת קשב נוטים לאבד את חפציהם, להגיע לא מצוידים לבית הספר ולשכוח משימות.

 לסיכום, נראה כי על אף המורכבות של הפרעת קשב וריכוז, ניתן לזהות כבר בגיל מוקדם מאד סימנים ראשוניים להפרעה.  לכן, לאנשי החינוך בגיל הרך תפקיד מכריע באיתור האבחנה ובסלילת הדרך לטיפול מתאים. במאמר הבא נעסוק באופן בו כדאי לדון עם ההורים בנושא הפרעת הקשב והאבחון המוקדם.