עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
בשנה האחרונה, נוקטת המדינה צעדים שונים שמטרתם להקל על נטל המסים. בין היתר, ועדת טרכטנברג המליצה להפחית את מסי היבוא על מוצרים שונים, ובעקבות זאת, ביטלה המדינה מכס על מוצרים רבים ב-1.1.12 ומהלכים נוספים נשקלים בכיוון זה, לרבות הפחתת מכסים בתחום המזון.
כותרות רבות בעיתונות קבעו כי 2012 תהיה שנה זולה יותר, משום שמסי היבוא על מוצרים שאין להם ייצור מקומי, יוסרו לחלוטין.
הפחחת מסי היבוא על פי המדיניות המוצהרת, צריכה להערכתנו להביא לירידה משמעותית בהכנסות המדינה ממסי יבוא בשנת 2012.
סיבה נוספת לירידה בגביית מסי היבוא, עשויה להיות ההאטה הצפויה במשק בשנת 2012. ברור כי האטה במשק מורידה את נפח פעילות היבוא לישראל, ובמשתמע מכך, את מסי היבוא.
אך האם שנת 2012 באמת תהיה זולה יותר? האם המדינה תגבה פחות מסי יבוא ב-2012 לעומת שנים קודמות?
לפי תחזית הכנסות המדינה לגביית מסים לשנת 2012, עולה כי המדינה מתכוונת לגבות יותר מיסי יבוא בשנה זו מאשר בשנת 2011, בניגוד למגמה אליה שואפת ועדת טרכטנברג.
לצורך הדוגמא, בשנת 2011 גבתה המדינה מס קניה בשווי של 16 מיליארד ש"ח, לעומת 18 מיליארד שצפויים להיכנס לקופת המדינה ב-2012.
בשנת 2011, גבתה המדינה מכס בשווי של 2.9 מיליארד ש"ח, לעומת 3.1 מיליארד ש"ח שצפויים להיכנס לקופת המדינה ב-2012.
להלן המחשה בצורה גרפית, כיצד המדינה מתכוונת לגבות יותר מסי יבוא לעומת שנים עברו:
נשאלת השאלה: אם המדינה מפחיתה מסי יבוא באופן משמעותי, וצועדת לכיוון ביטול מסי יבוא בתחומים רבים, ובמקביל צפויה האטה במשק בשנת 2012, איך הדבר מסתדר עם גבייה מוגדלת של מסי יבוא ב-2012?
ובמילים אחרות: מהיכן יבוא כסף נוסף לקופת המדינה ממסי יבוא ב-2012, אם המדינה מצהירה כי תפחית משמעותית את נטל מסי היבוא, וצפויה האטה שתקטין את נפח הפעילות במשק?
אין בידינו אסמכתאות, אך אנו יכולים רק לשער איך המדינה תשלים חוסר זה:
*המדינה עשויה להרחיב את בקרת היבוא המתבצעת על יבואנים כיום, ולהוציא יותר גרעונות מכס ומס קניה, ובהיקפים כספיים גדולים יותר לעומת מה שהיה נהוג עד כה.
*אפשרות אחרת היא להרחיב את האכיפה בנושא ערך מוצהר לצרכי מכס, כלומר- מציאת "תוספות" חדשות שניתן להוסיף לערך העסקה, מלבד תמלוגים, עלויות כשרות וכו', אשר יגדילו את הערך ויביאו לגבייה נוספת.
*בנוסף, עשוי המכס להעמיק את האכיפה בתחום מחירי העברה בין חברות קשורות, ולהביא לפסילת מחירים שהוצהרו באופן רחב יותר.
*כמו כן, עשוי המכס להרחיב את האכיפה בתחום כללי מקור ותעודות מקור, שהוגשו לצורך פטור ממכס. המכס עשוי לשלוח יותר תעודות לאימות בחו"ל, כדי להגדיל את הסיכויים לפסילת התעודות והוצאת גרעונות בעקבות הפסילה.
*המכס עשוי להגביר את הפעילות בתחום חוקיות היבוא, כלומר- בדיקה מוגברת של אישורי יבוא רישיונות יבוא, אישורי מכון תקנים וכו'.
*המכס עשוי גם להוציא גרעונות בשל שינוי סיווג או הגדלת הערך, גם במקרים בהם הטובין פטורים ממכס ומס קניה. כלומר, המכס עשוי לדרוש גרעונות בגין רכיב מע"מ בלבד, דבר שעשוי להביא לגבייה נוספת של ריבית הצמדה וקנסות פיגורים בגין רכיב המע"מ, ולהכנסה נוספת ממסי יבוא, גם אם לא מדובר במכס או מס קניה.
*המכס עשוי גם למצוא אפשרויות להתגבר על הפחתת המכסים שהתבצעה על פי דו"ח ועדת טרכטנברג, באמצעות קביעת סיווגים חדשים. כלומר, למרות שטובין רבים הפכו להיות פטורים ממכס החל מ-1.1.12, עשוי המכס לקבוע כי טובין מיובאים מסוימים אינם נכללים בסיווג זה אלא בסיווג אחר, החייב במסי יבוא.
כמובן שמהלכים כאלה ואחרים של המכס, עשויים להביא בשורה התחתונה גם לייקור המוצרים עבור הצרכנים, אשר יישאו באותם מסי יבוא ש"יגולגלו" אליהם על ידי היבואנים.
בשורה התחתונה, למרות ההצהרות הבומבסטיות כי שנת 2012 תהיה זולה יותר ופחות מיסי יבוא ייגבו, קיימים גם נתונים המראים תמונה שונה לחלוטין.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il>
