אחד מכל שלושה אזרחים מעל גיל 60 עתיד להיות סיעודי - מפחיד ואמתי
הנתונים מראים כי אחד מכל שלושה אזרחים מעל גיל 60 עתיד להיות במצב שבו הוא יזדקק לטיפול סיעודי. חברות הביטוח מגיבות בבהלה לנתונים, מבצעות פנייה לאחור ומעלות את המחירים לביטוחים הסיעודיים, בנוסף להרעת תנאי החיסכון בפוליסות הסיעודיות. חלק מחברותהביטוח כברהעלו מחירים כהתאמה למצב החדש. בחודשים הקרובים צפויות רוב חברות הביטוח ליישר קו ולהעלות את מחירי הביטוח הסיעודי. כרגע נוצר חלון צר, שהולך ונסגר, לניצול הזדמנויות בתחום הביטוח הסיעודי.
לכולם ברור הצורך הסיעודי המתגבר בגיל מבוגר יותר, אולם לצערנו כניסה למצב סיעודי אינו רק נחלתם של אנשים מבוגרים. אורח החיים המודרני מעמת אותנו עם מצבים טרגיים כמו תאונות דרכים, מחלות, תאונות עבודה, פיגועי טרור וכיוצא באלו, העלולים להפוך כל אדם בכול גיל, מבוגרים וצעירים, מאינדיבידואל בריא פעיל ועצמאי לסיעודי לתקופה זמנית או קבועה.
מספר הסיעודיים בחברה גדל בקצב מבהיל: 14 אלף ילדים הוגדרו כסיעודיים בשנת 2005 ומספרם כיום זינק ל-20 אלף. ב-2005 הוגדרו 150 אלף בוגרים כסיעודיים ומספרם כיום עלה ל-250 אלף.
מצב סיעודי הוא מצב שבו בריאותו ותפקודו של האדם ירודים עקב חוסר יכולתו לבצע בכוחות עצמו חלק מפעולות יומיומיות בסיסיות שאנו מבצעים כחלק משגרת יומנו. המדובר בפעולות אליהן הורגלנו משחר ילדותנו – לקום, לשכב, להתלבש, להתפשט, להתרחץ, להתגלח, לאכול ולשתות, ללכת, או לשלוט על צרכינו. אנו עשויים גם להיקלע למצב המוגדר כ "תשישות נפש" שתוצאותיו דומות, שכן מהמבחינה הפיזיולוגית אנו יכולים לבצע את כל הפעילויות הנ"ל, אולם אין לנו את הכוח או הרצון לבצע אותן.
מצבים אלו מוגדרים בעולם הביטוח כ- ADL - Activity of Daily Living - או בתרגום חופשי – אי תפקוד. ההתייחסות היא לשישה מצבים מאלו שפורטו בפסקה הקודמת. בפוליסות הביטוח הפרטיות על המבוטח להוכיח כי הוא מוגבל בשלושה תפקודי ADL כדי שיחשב כסיעודי לצורך הפוליסה. מצב נוסף בו יחשב המבוטח לסיעודי הוא של דמנציה (אלצהיימר), ובמצב זה אין צורך להוכיח אלמנטים נוספים של חוסר תפקוד.
הרשויות בישראל מזניחות באופן כמעט מוחלט את הנושא. ביטוח לאומי משלם במקסימום עבור 18 שעות בשבוע לעזרה לאדם סיעודי וזאת אחרי מאבקים לא פשוטים ובדיקות מחמירות, ולכן בהיעדר כיסוי אמיתי וכולל, כדאי מאד להצטייד בביטוח פרטי.
שתי קבוצות עיקריות של ביטוחים עשויות לתת מענה למצבים קשים אלו: הביטוח המשלים בקופות החולים והפוליסות הפרטיות של חברות הביטוח.
הכיסויים הביטוחיים בקופות החולים נותנות מענה חלקי בלבד, אולם כדאי להתייחס אליהם כרובד ראשון, אך הכרחי. פתרונות אלו מוגבלים בזמן (חמש שנים) ובתקרת הפיצוי, והכיסוי בקופת חולים מוגבל גם מאחר שהכיסוי הסיעודי בקופת חולים הוא בפרמיה משתנה והביטוח הוא קולקטיבי ולכן קופות החולים יכולות לשנות את הכיסוי בכל רגע נתון.
הפוליסות הסיעודיות בחברות הביטוח נותנות מענה אמיתי ובהן קיימים מספר פרמטרים ייחודיים שלא קיימים בפוליסות אחרות -
1. עלות פרמיה קבועה שאינה משתנה בכל מהלך ימי חיינו (למעט הצמדה); הפרמיה נקבעת בהתאם לגיל כניסה, ולכן רכישת הכסוי הביטוחי בגיל מוקדם יותר תוזיל את עלות הפרמיה. אנו ממליצים להצטרף בגיל צעיר לפוליסה כזאת.
2. ערך סילוק - הפוליסה היא מסוג הצובר חיסכון המתחיל להצטבר לאחר שנתיים של הפקדות בפוליסה. דוגמא קטנה תמחיש את היתרון שבחיסכון זה. ניקח לדוגמא את אורלי, בחורה צעירה בת 22, שרכשה מסוכן הביטוח שלה פוליסה המבטיחה לה פיצוי של 5,000 שקל לחודש למקרה שתהיה במצב סיעודי. הפיצוי הוא "לכל החיים" ואין בה הגבלה על זמן המחלה. אורלי משלמת פרמיה בסך של 100 שקל לחודש.לאחר מספר שנים אורלי באה במז"ט בברית הנישואין, ומספר שנים לאחר מכן נרתם הזוג, שכבר אינו כל כך צעיר למשכנתא מעיקה בגין קניית דירה, ולאורלי אין אפשרות לשלם את אותם 100 שקלים לחודש. אורלי ביטלה את הפוליסה, אך למרות זאת, 13 השנים בהן היא שילמה עבור הפוליסה נצברו לה זכות לפיצוי בסך 2,500 שקל לחודש, וזכות זו נשמרת לה לכל החיים, גם לאחר ביטול הפוליסה.
כפי שציינתי, אנו מצויים בפתחו של חלון הזדמנויות קצר שהולך ונסגר. חברות הביטוח קראו את הסטטיסטיקה ומפנימות כי אין להן ברירה והן חייבות להעלות את מחירי הביטוח הסיעודי על מנת להתמודד עם מספרי הסיעודיים ההולכים וגדלים. רוב חברותהביטוח כברהעלו את מחירי הפרמיה בפוליסות סיעוד, וגרוע מכך, הרעו את ערכי הסילוק. כדאי מאד כרגע לא לדחוק את הנושא הצידה, להתייעץ עם אנשי מקצוע, לבצע השוואת מחירים ולנצל את ההזדמנות הקיימת עדיין לרכוש פוליסות במחירים שפויים.
עופר אהרוני
סוכן ביטוח
עופר אהרוני סוכן ביטוח ויועץ השקעות oa100@zahav.net.il www.honbit.co.il
