דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


יום העצמאות שלי: 

מאת    [ 28/04/2012 ]

מילים במאמר: 1610   [ נצפה 2605 פעמים ]

יום העצמאות שלי 

 בעקבות פוסט פייסבוק של יקב מישר, החלטתי להעלות המלצות ליינות ישראלים ללא הכשר ליום העצמאות, אבל המחשבה "יום העצמאות" הדהדה לי בראש כל הזמן.

כבר יותר מחצי שעה אני יושב מול המסך, הדף הלבן פתוח ומתריס בפניי, ושום דבר לא נכתב. שום משפט משמעותי או רציני, שום פסקה מרגשת, שום טקסט. רק הסמן מהבהב, כאילו מחכה למילים שייצאו ממני. ופתאום זה נפל, בדיוק ברגע שבו כמעט ואמרתי לעצמי שאם זה לא זורם אז כדאי לוותר, נפל עלי המשפט הזה שנשמע ברחבי הקונגרס הציוני הראשון ואף עמד להפוך להחלטה, שממצה בעיניי את משמעותו של יום העצמאות שלי: "הציונות דבר אין לה עם הדת" (מקס נורדאו, עיתונאי, רופא, פילוסוף וסופר).

 אז הפעם ליום העצמאות רק יינות ישראלים, ורק יקבים ישראלים שאין להם את חותמת הכשרות, כהוכחה לכך ש"הציונות דבר אין לה עם הדת".

 

יקב מישר: יין זה מיוצר בגאווה ללא רבנים או משגיחים

הנה פסקה מדברים שכתב זאב סמילנסקי, בנו של הסופר ס. (סמילנסקי) יזהר, ויחד עם רעייתו חיה בעלי יקב מישר: "אני מציע, אפוא, שבפעם הבאה שאתם בוחרים יין לשתייה, חישבו על המשמעות של חותמת ההכשר. זו מעידה לא רק על תמיכה כלכלית בממסד הרבני ההולך ומתחזק, אלא על תמיכה וטיפוח מנגנון היריקה בפרצופנו אנחנו, אלה שהיום שלהם שווה פחות, שהשבת שלהם שווה פחות, שאורחות חייהם שווים פחות – הטמאים, הדוחים, הלא כשרים, אלה שאסור להם לגעת ביין פן ייטמא, אלה שהם כמו גויים, כמו דובים, כמו ארנבות. ואנחנו, כמה מעניין, ממשיכים במו ידינו לתמוך ולעודד את המנגנון שדוחק את קיצם של יקבים עצמאיים בארץ ישראל.

מה שנוגע ליקב שלי – אעדיף לסגור אותו ולעקור את הכרם לפני שאודה בכך שאשתי ואני שייכים לכת של טמאים, ושעל כן אל לנו לגעת ביין שאותו ייצרנו במו ידינו, פן ייטמא ויתפגל".

ועל המנגל ביום העצמאות ה- 64 למדינה, עם כל מה שרק תרצו לעלות על האש, יינות יקב מישר חייבים להיות שם.

 

 

יקב כהנוב – לקחת את הזמן וליהנות

בראשית המאה העשרים הגיע לגדרה אליעזר כהנוב, לאחר שסיים את לימודיו באירופה, ונטע את כרמו הראשון. בשלהי אותה מאה, בעודו כורע ונוטע כרם חדש, ניגש אליו אדם ואמר לו: "הרי אתה מתקרב לגיל מאה, הרי אינך סבור שתזכה לבצור את ענבי הכרם הזה". הרים אליו אליעזר כהנוב את עיניו הטובות, וענה: "אם לא אני, בני. אם לא בני, נכדי".

היין מרלו-קברנה סובניניון- פטי וורדו. עם אסאדו איטי על אש נמוכה, ורק לקחת את הזמן וליהנות.

 

 

יקב אבידן: יינותיה של צינה אבידן

יינות היקב ליום העצמאות: אבידן פרימיום, אבידן בלנד דה נואר, אבידן פרינג'.

יינות יקב אבידן נעשו על ידי צינה ז"ל במחשבה שהם צריכים להתאים לאקלים הישראלי החם ולמנות אוכל מתובלות.

היינות מאוזנים מאוד, וסדרת הפרינג' מתאימה כמו כפפה למאכלי גריל.

 

 

יקב אליגוטה: סדרות קטנות ואיכותיות

יקב אליגוטה של צביקה פנטי המתגורר במשק היפהפה שלו במושב גן יאשיה, הוא יקב בוטיק משפחתי המייצר סדרות קטנות ואיכותיות של עד 1000 בקבוקים לסדרה.

היין שלי ליום העצמאות הוא הסנג'ובזה של יקב אליגוטה. יין חצוף ומרתק, שצביקה השקיע בו המון מחשבה, והתוצאה מדהימה לטעמי.

יופי של יין לצלעות טלה קטנטנות שיונחו על הגריל עם קצת פלפל שחור ומלח, לא יותר. היין יעניק את שאר התבלינים.

 

 

יקב בר בכפר: בנוף הטוסקני

היקב נמצא במושב שרונה, בואכה כפר תבור. בנוף הטוסקני המשקיף אל הרי נצרת והרי תבור, נטוע הכרם בו נטע היינן דובי בר גפני מרלו ושירז.

מרלו 2010 הינו יין עוצמתי בעל ניחוחות פירות שחורים מעט ריבתיים, חומציות טובה ועפיצות תוקפנית.

היין מתאים מאוד לבשרים שמנים או לסטייקים צלויים למידת מדיום רייר.

 

 

יקב גינתון: ללגום מדי פעם ולהתענג

בנג’ו ודורון הייננים, שומרים על ייחודו המשפחתי והאיכותי של היקב, ומייצרים כמויות מוגבלות של יין מזני הענבים העיקריים: קברנה סוביניון, מרלו, שירז ופטיט סירה, ואף בלנדים שפיתחו בעצמם.

מרלו הר ברכה 2006: יין אצילי שהתיישן במשך 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. היין בעל גוף מלא ומודגש, עשיר בטעמים מוכרים של המרלו, עם טאצ' מאוד ייחודי של עשבי תיבול טריים מודגשים מאוד.

יין למתאים לבשר אסאדו. למלא כוס, לתת לה להיפתח ולעבוד, ללגום מדי פעם ולהתענג.

 

 

יקב הנס שטרנבך: עולם ישן במיטבו

סדרת נחל חכליל הם יינות ביניים של היקב בעל סגנון עולם ישן. היינות התיישנו 12 חודש בחביות.

לחובבי העולם הישן מאפשרים היינות לחוות את כל מה שנכתב על העולם הישן: טחב, עור, פירותיות טובה, חומציות מאוזנת, וכמובן התאמה למאכלים מגוונים.

הפעם אפשר להכין רוסטביף של סינטה עם הרבה רוזמרין קלוי, וליהנות מחוויה מדהימה.

 

 

יקב וילה וילהלמה: לא כל אחד צריך לשתות

היקב, היין, המשפחה, מוטי גולדמן ורעייתו גילי שהם תמצית הישראליות היפה.

יינות היקב הם כאלה שבאמת לא מתאימים לכל אחד ולא כל אחד צריך לשתות אותם.

מי שסקרן שירים טלפון למוטי: 054-4564526.

 

 

יקב ויתקין: תוצאה נפלאה של רעננות

מסע ישראלי ורוד: ענבי סירה, קריניאן, טמפרניו ומעט קברנה פרנק; מה שהביא לתוצאה נפלאה של רעננות עם עוצמה של פרי בשל וריחות טובים.

היין הזה פשוט נפלא עם דגים על הגריל ושאר חיות הים.

 

 

יקב כפיר: במקום הכי לא צפוי בעולם

במקום הכי לא צפוי בעולם – אזור התעשייה של קריית מלאכי (בעקבות מעבר ממרתף הבית בגן יבנה), נמצאת פנינה גסטרונומית של יין, גבינות ואוכל.

מאיר וריטה כפיר מייצרים יינות בסגנון ייחודי. היקב פתח בר יין בו אפשר לטעום את כל סוגי יינות היקב, ולרכוש בחנות הצמודה את היין במחיר היקב.

ברברה 2006: יין שונה בנוף היינות שיש בארץ. יין מאוזן מאוד, שמאפשר להכיר את זן הברברה. לאלה שלא טעמו עדיין זו חוויה נעימה מאוד.

היין מצוין עם עופות על הגריל, וכמובן לכל חובבי הפרגיות.

 

 

יקב לוינסון: אל תנסו להבין איך הוא עשה את זה

גארג' דה פאפא לבן 2010: במקרה של היין של עידו לוינסון, אני מעדיף את המשפט של הפרופסור מנתח הלב כריסן ברנרד: "יין זה כמו מין - תהנה, אל תנסה להבין איך עושים את זה".

שיפודי שרימפס על הגריל או קלאמרי על הפלאנצ'ה. בעצם למה 'או'? גם קלאמרי על הפלאנצ'ה.

 

 

יקב מרגלית: שינוי ביינות היקב

בשנים האחרונות אני מזהה שינוי ביינות היקב ואני מקווה שיימצא האיזון של הישן והחדש.

מרלו 2007: מורכב, בשל, מאוז .

נתח קצבים ואתם מסודרים.

 

 

יקב נחשון: עושר טעמים וריחות

סדרת איילון סירה: יין מעניין משתי שנות בציר, 2005 ו- 2007, וגם יישון חביות ארוך, תרמו לסירה עושר טעמים וריחות שמתפתחים כל הזמן.

אם ציפיתי למצוא שד בבקבוק, שירצה להתפרץ אחרי כל כך הרבה זמן חבית, אז ההפתעה הייתה מאוד נעימה. שד רגוע שמלטף ומענג את הפה.

פילה בקר או המבורגר עסיסי ללא ספק.

 

 

יקב נעמן: הכי קרוב לבורדו

יקב נעמן הוקם במושב רמות נפתלי בגליל העליון, על ידי רמי ובטינה נעמן שאוהבים לעשות יינות בסגנון בורדו.

סגול עמוק (Deep Purple): וכל שנותר זה לשים בדיסק את Child in Time, למזוג כוס יין להתענג על הצבע המדהים והצלול על הבלנד הישראלי הכי קרוב לבורדו שטעמתי, ולקחת את הלגימה האחרונה עם הצרחות של הסולן איאן גילאן.

וואו, אורגזמה.

 

 

יקב סומק: משפחתי ואינטימי

יקב סומק הוא יקב משפחתי ואינטימי, הפועל על פי פילוסופיית "עולם ישן".

היקב מקפיד להשתמש רק בענבים שמגיעים מכרמי המשפחה הנטועים באזור בקעת-הנדיב, ומעובדים ע"י המשפחה מאז שנת 1882, באמונה כי מדובר באזור איכותי וייחודי לגידול ענביי יין.

כל בקבוק של יקב סומק שנפתח, הוא סופו של תהליך מהנה וארוך בו חברו האדמה, השמש, הגשמים והרוחות, לעבודת כפיים עם תשומת לב קפדנית ואהבת היין.

קריניאן 2006: צבע סגול שחור. באף פרי שחור, פלפל שחור ווניל. גוף בינוני, חמיצות טובה וטאנינים מאוזנים. שפע של תבלינים המשתלבים היטב עם הפרי. ליין סיומת ארוכה עם רמזים של קליפת תפוז ושוקולד.

קבבים עסיסיים של טלה עם טחינה ירוקה ליד.

 

 

יקב פלטר: הכל נשאר במשפחה

כל שלבי הייצור מבוצעים במסירות על ידי בני המשפחה; החל בתהליך בחירת הענבים, סוגי החביות ושילובי התערובות של הפרי, דרך תהליך הביקבוק ועד לשיווק והפצה אישית ללקוח.

קברנה פרנק 2008 סדרת טי סלקשן: עשיר בטעמי תבלין ופירות יער שחורים.

כנפיים על האש עטופות ברוטב ברביקיו.

 

 

יקב צ'ילאג: משב רוח רענן

היקב של אורנה צ'ילאג הוא תופעת טבע מרנינה, כמו אורנה עצמה. כניסתה של אורנה לנוף היין הישראלי בסוף שנות ה- 90 הביאה משב רוח רענן לענף, וקשה לדמיין את "היין הישראלי" ללא נוכחותה התוססת.

הוויוניה של אורנה מאזור הכרמל, נבצר ידנית והותסס בחביות צרפתיות במשך 40 ימים, הושאר בחביות על השמרים לעוד 9 חודשים. היין הועבר למיכלי נירוסטה לייצוב בקור, וכעת מכין עצמו לביקבוק. היין אינו מסונן, יש לו נוכחות, גוף מלא וסיומת ארוכה בפה. החומציות של התפוח מאוזנת בפה עם המתיקות של המשמש והדבש. באף הארומות הפירותיות של משמש, תפוח, יסמין ודבש.

מה שחסר ליין אלה נקניקיות צ'וריסוס חריפות שמנמנות ונוטפות.

 

 

יקב שאטו גולן: בעלי הכרמים

יקב שאטו גולן, הממוקם בדרום רמת הגולן, החל את דרכו בקיץ 1999. הכרמים, בבעלות מלאה של היקב, נטועים בקרבתו, מעל מפגש נחלי הירמוך והרוקד.

אליעד 2009: קברנה סוביניון עם מעט פטי וורדו. יין עם המון אנרגיה ועוצמה. התפוצצות של טעמים.

סינטה עסיסית עבה במיוחד ומדממת מאוד.

 

 

יקב בירגר: הרבה טעמים של יין

יקב קטן של איתם בירגר ממושב כפר קיש. בני משפחת בירגר הם חקלאים שמתמחים בגידול זיתים לשמן, שקדים וענבים.

פטיט סירה 2008: יין מבריק של איתם. שונה בנוף המוכר, עם הרבה טעמים של יין. ככה אני בוחר לתאר אותו.

כבד על האש עם קצת פלפל שחור ומלח.

 

 

 

שף אלון גונן מסעדת אל בריו, בית איש הענבים כתב באתר היין אדום או לבן




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב