בכל פעם שאנחנו אומרים למחשב "שמור" (בין אם זה מסך, תמונה או כל מידע אחר), המחשב מאחסן את המידע הזה על הכונן הקשיח. בכל פעם שאנחנו מתקינים תוכנה חדשה או אפילו מערכת הפעלה, היא מאוחסנת על הכונן הקשיח.
בדומה לזיכרון הראשי (RAM) גם הכונן הקשיח הינו התקן זיכרון. יחד עם זאת ישנם מספר הבדלים מהותיים בין השניים:
• הכונן הקשיח הוא התקן זיכרון עמיד. "עמיד" במובן שכאשר מכבים את המחשב, המידע שאוחסן על הכונן הקשיח נשמר. את הזיכרון הראשי (RAM) שהינו התקן זיכרון "נדיף" (במובן שכאשר המחשב כבוי, המידע שהיה עליו אינו נשמר). הכונן הקשיח הוא למעשה הזיכרון לטווח ארוך של המחשב, בעוד שהזיכרון הראשי הוא הזיכרון לטווח קצר.
• קצבי עבודה (קצב העברת נתונים) - הכונן הקשיח הוא התקן איטי יחסית לזיכרון הראשי (איטי במספר סדרי גודל).
• נפח - הכונן הקשיח בדרך כלל גדול בהרבה מבחינת נפח האחסון שלו ביחס לזיכרון הראשי (בדרך במספר סדרי גודל).
מאפייני של הכונן הקשיח
• נפח - המאפיין הראשון שאליו מתייחסים בדרך כלל הוא הנפח של הכונן. נפח במובן של נפח אחסון - כיום הוא נמדד בגיגה בייטים.
• ממשק - הכוונה בממשק לאופן החיבור של הכונן ללוח האם. ישנם שני שלושה ממשקים נפוצים:
• ממשק IDE (שם אחר נפוץ היה UATA) - הממשק הישן יותר. מבחינת חיצונית מדובר בכבל חיבור רחב בעל 40 פינים. קצבי העברת המידע נעו בין מגה ביטים לשנייה בודדים עד עשרות רבות של מגה ביטים לשנייה.
• ממשק SATA - הממשק החדש והנפוץ כיום בשוק. מבחינה חיצונית מדובר בכבל דק וצר (מאוד נוח לעבודה). הפרמטר החשוב יותר הוא קצב העברת המידע שהחל ממאות מגה ביטים לשנייה (הדור הראשון) וכלה במספר גיגה ביטים לשנייה (הדור שלישי - כיום).
• ממשק USB - רלוונטי לכוננים חיצוניים בלבד (ראה בהמשך). קצב העברת מידע תלוי ברמת חיבור ה USB.
• ישנם עוד סוגי חיבורים פחות נפוצים (ESATA למשל).
• זיכרון פנימי - על מנת לייעל את קצב העברת המידע מאל הכונן הקשיח, יש לו זיכרון פנימי קטן משלו. הזיכרון הפנימי הזה יעיל מאוד בקריאה וכתיבה מול הכונן והוא משמש חוצץ בין התקן האחסון הפנימי ששם בפועל מאוחסן המידע לבין שאר הרכיבים שצריכים לגשת למידע הזה. הנפח של הזיכרון הפנימי הזה נמדד במגה בייטים (כיום מדובר על נפחים הנעים בין 8, 16 או 32 מגה בייטים).
• טכנולוגיית אחסון - ישנן שתי טכנולוגיות אחסון מידע לכוננים קשיחים:
• Hard Disk Drive או HDD - אלו הכוננים הישנים למרות שהם עדיין הנפוצים ביותר בשוק. הטכנולוגיה מתבססת על דיסקות מגנטיות שמסתובבות במהירות כאשר יש "ראש" שמסוגל לקרוא את פני השטח על הדיסקות הללו וכם לכתוב עליהן (הדיסקות הן למעשה אמצעי האחסון). הטכנולוגיה הזו היא טכנולוגיה אלקטרו-מכנית במהותה (והיא הסיבה העיקרית לכך שקצב העבודה של הכונן הוא איטי יחסית - התקן מכני תמיד איטי יותר מהתקן אלקטרוני). מכיוון שמדובר בדיסקות מסתובבות, אחד הפרמטרים שמאפיינים כוננים אלו הוא קצב סיבוב הדיסקה (ככל שהדיסקה מסתובבת יותר מהר, "הראש" יכול להגיע לנקודה שבה הוא צריך לקרוא או לכתוב יותר מהר). קצב סיבוב סטנדרטי הוא 7200 סיבובים לדקה (RPM). ישנם גם כוננים איטיים יותר ומהירים יותר.
• Solid State Drive או SSD - זה הדור החדש של הכוננים. מדובר בהתקני מצב מוצק, ללא מכניקה בכלל. היתרון שלהם הוא המהירות שלהם (כאמור, התקנים אלקטרוניים לחלוטין). החיסרון שלהם הוא יחס עלות נפח. בעוד שהתקני HDD עומדים על מחיר של בערך חצי שקל לכל גיגה בייט (וזה עוד יורד), התקני SSD עומדים כיום מחיר של 6-10 שקלים לגיגה בייט.
• חיצוניפנימי - כונן קשיח יכול לשבת בתוך הלוח אם ולהיות מחובר ללוח ישירות (SATA או IDE) או להתחבר באופן חיצוני למחשב (USB או ESATA). קונפיגורציה מקובלת לשימוש בכונן פנימי וחיצוני היא שמערכת ההפעלה מותקנת על הכונן הפנימי בעוד שהחיצוני משמש לגיבוי המידע.
• גודל פיזי - ישנם מספר סטנדרטים לגודל הפיזי של כונן קשיח הנעים בין 1.5 אינץ' ל 2.5 אינץ' עד לנפוצים ביותר שהם 3.5 אינץ'. הגודל מהותי בשני מקרים:
• כאשר הכונן פנימי - המארזים כיום בנויים להתקנים של 3.5 אינץ'. התקנים קטנים יותר יחייבו התאמות (מגירות).
• כאשר הכונן חיצוני - מטעמי נוחות, בדרך כלל צרכנים יעדיפו לקנות כונן קטן יותר אם הם מייעדים אותו לנשיאה ממקום למקום (לפעמים אף בתוך כיס).
לסיכום
כונן קשיח הוא מחסן המידע שלנו. כאשר אנו מתעתדים לרכוש כונן חדש, ישנם מספר מאפיינים לבדוק בבואנו לבחון את הכונן.
בארץ נפוצים במיוחד הכוננים של חברת Western Digital
