איך להתגבר על דעות קדומות וסטריאוטיפים בראיון עבודה?
ראיון עבודה – הינו כלי עוצמתי ורב משמעות בתהליך גיוס עובדים. עוצמתו נובעת מן המפגש הבין אישי של שני אנשים לפחות: המרואיין והמראיין, והדינאמיקה האנושית הנוצרת ביניהם.
אולם, בהרבה מקרים, עוצמתו של הראיון – ככלי ניהולי, היא גם חולשתו. שכן, המפגש הבין אישי והאנושי הזה, עמוס לא פעם בהטיות רבות ההופכות אותו לכלי "לא נקי" מבחינת השפעות של משתנים לא רלוונטיים, לעצם ההחלטה האם האדם שלפנינו מתאים או לא למשרה הרצויה.
בין ההטיות הבולטות בראיון, והכי לא מדוברות, נמצא את הדעות הקדומות והסטריאוטיפים. אלה, לרוב הינם מנת חלקו של המראיין ומשפיעים רבות באופן תת מודע ולעתים אף מודע, על החלטתו אם לקלוט את המרואיין אם לאו.
דעות קדומות – הן דעות מושרשות במוחו של אדם, המשפיעות באופן לא רציונאלי על קבלת ההחלטות שלו.
דעה קדומה כזו בראיון – יכולה להופיע בהטיה של "המועמד האידיאלי": המראיין, עוד טרם הראיון, מגבש לעצמו דעה לגבי מיהו "המועמד המושלם" למשרה זו. מדובר, במועמד פרי דמיונו של המראיין ו"המנהל" אותו במהלך הראיון, באורח בלתי מודע. למרואיין יש כעת אתגר אמיתי להתמודד לא רק מול מועמדים אחרים על המשרה אלא גם מול "המועמד האידיאלי" במוחו של המראיין. לא פשוט, מה?
דוגמא נוספת לדעה קדומה היא – פמיניזציה או תפיסה זכרית של התפקיד/או המקצוע. אם קיימת דעה כזו והגיע מועמד שלא מן המגדר הרצוי לדעתו הקדומה של המראיין – סיכוייו "להמריא" מכאן, נמוכים.
סטריאוטיפים – הם "בני דודים", "קרובים רחוקים" של הדעות הקדומות. המונח סטריאוטיפ במשמעותו הסוציולוגית הוא – "אב טיפוס" ושורשיו הם באנגליה הקדומה, ורבת המעמדות כאשר על פי חשיבה סטריאוטיפית זיהו אדם מנין בא, איזה רקע חברתי יש לו ולאיזה מעמד הוא שייך. עם השנים, הפך המושג למילה נרדפת לקטלוג הרבה מעבר לשיוך החברתי, ולתרגום לא רציונאלי גם כאן, של רקע חברתי וסוציו-אקונומי וקישורם לזהות, ולתכונות.
סטריאוטיפים אינם בעלי משמעות שלילית בלבד. יש להם היבט חיובי: הם מסייעים בזמן קצר יחסית להבין מיהו האדם שלפנינו, מנין בא, מה רמתו המקצועית והאקדמית ועוד. אולם, הסכנה בחשיבה סטריאוטיפית היא כמובן בהנחות יסוד שגויות. מראיין בראיון עבודה, המנוהל ע"י חשיבה סטריאוטיפית עלול להחמיץ מועמד נפלא רק בשל הטעויות של חשיבתו המקטלגת.
אז מה צריך לעשות מרואיין המאמין שהוא, על פי כישוריו ניסיונו ואישיותו – מעולה לתפקיד, לצורך התמודדות אפקטיבית עם עומס ההטיות הללו במהלך ראיון עבודה?
המלצתי החד משמעית היא – לשמור על אותנטיות, תוך כדי פתיחות ופקחות דעת של קליטת המראיין והובלה של הראיון למקום של הפתעה טובה ונעימה מבחינת המראיין.
אם אתה מאמין בכל לבך שאתה ראוי לתפקיד – תגיע כמה שיותר "טבולה ראסה" "לוח חלק", לראיון. אסור לך להיות מושפע מקיומם של דעות קדומות וסטריאוטיפים גם אם נדמה לך ובצדק, שהם אכן קיימים.
שבירה של סטריאוטיפים ודעות קדומות בדרך של נועם הליכות, רצינות מקצועית ומקוריות מחשבתית, כמוה כשבירה של דפוסי חשיבה קשיחים והרגלים שגויים המנהלים וכובלים הרבה מאד מהמראיינים עצמם, הערים לכך.
והנה לכם – מתכון רצוי ומשחרר באמת את שני הצדדים. הובלה אותנטית – והפתעה נעימה המאפשרת לשים את הדעות הקדומות והסטריאוטיפים בצד ויציאה לדרך של חירות חדשה.
חג חירות שמח!
שלך
אורית טינו פרץ
אם עדיין לא קיבלת את הספר המעולה שלי לכתיבת קורות חיים מנצחים ב-4 צעדים, לחץ על הלינק למטה וקבל מידית גישה אל הספר.
