ההבדל בין סוגי המרכבים 

בימינו רוב האנשים נוהגים לרכוש,להשתמש במכונית אך לא תמיד יודעים את ההבדל בין סוגי המרכבים, במאמר זה ננסה לפרט בקצרה סוגי מרכבים של רכב פרטי:

• סדאן – סדאן הינו רכב משפחתי מאוד נפוץ, לרוב הוא בעל ארבע דלתות עם תא מטען הנמצא בדרך כלל בעורף המכונית ומופרד מתא הנוסעים בעל מבנה גג קבוע.
• האצ'בק – האצ'בק הינו רכב  בעל שלוש / חמש דלתות (הדלת הנוספת היא דלת תא המטען, מאחר שהיא גדולה מהותית מאשר במרכב סאדן), כלומר אין תא מטען נפרד - לרוב 3 או 5 דלתות עם תא מטען מחובר לתא הנוסעים.
• קופה – קופה הינו רכב ספורטיבי, לרוב הוא בעל  שתי דלתות.
• סטיישן - לרוב 5 דלתות, גרסת ארוכה עם תא מטען גדול.
• פנאי שטח - דומה למרכב הצבק אך גבוה יותר.
• גג נפתח - גרסה בעלת גג נפתח.
• מיני ואן - רכב גדול יותר שמתאים למשפחה גדולה או לצרכים מסחריים בסיסיים.

מי בכלל המציא את המכונית ומה הקשר לחלקי חילוף משומשים

קרל פרידריך בנץ (1844 - 1929), מהנדס גרמני, שותף להמצאת כלי הרכב המנועי עם גוטליב וילהלם דיימלר.

נולד בקרלסרוהה. אביו, נהג קטר, נהרג כשהיה כבן שנתיים. ב-1864 סיים לימודי הנדסת מכונות באוניברסיטה בעיר הולדתו, ובאותה תקופה הגה לראשונה תוכניות לבניית כלי רכב ממונע. ב-1871 החל בנץ לעבוד בבית מלאכה במנהיים.

למרות שהכשרתו בהנדסה היתה בסיסית בלבד, החל בנץ ב-1872 בפיתוח מנוע בעירה פנימית והוציא מספר פטנטים על מתקנים מכניים שבנה, ביניהם מאייד, מצמד, ידית הילוכים, וסת מהירות ומצת חשמלי. ב-1878 פיתח מנוע שתי פעימות שהיווה נקודת ציון חשובה בפיתוח מנוע הבעירה הפנימית.

תלת-האופן שהמציא קרל פרידריך בנץ

ב-1885 הציג בנץ לראשונה מכונית תלת-גלגלית מונעת בבנזין שהגיעה למהירות מקסימלית של 16 קמ"ש (יש לציין שלדעת כמה היסטוריונים נחשב הממציא היהודי-אוסטרי, זיגפריד מרכוס, לאבי המכונית המודרנית).

ב-1887 פיתח מכונית בעלת מנוע ארבע פעימות, ובאותה שנה מכר את מכוניתו הראשונה. בתוך זמן קצר מכר עוד עשרות רכבים והעסיק כ-50 עובדים לבנייתן. אישתו של בנץ, ברטה, ערכה את טיול הרכב הארוך הראשון בהיסטוריה (אוגוסט 1888), ממנהיים לפפורצהיים, מרחק של כ-100 ק"מ.

קרל בנץ ואשתו ברטה ומכונית ה"ויקטוריה", 1893

ב-1894 בנה לראשונה דגם מכונית בעל ארבעה גלגלים, והצליח למכור כ-1,000 יחידות ממנו בתקופה של 5 שנים בלבד - מספר חסר תקדים לאותה תקופה. במהלך השנים גדל הביקוש לרכבים ממונעים, וב-1899 היתה חברתו של בנץ לחברה הגדולה בתעשיית הרכב המתפתחת והעסיקה כ-500 עובדים.

ב-1926 מיזג את בנץ חברתו עם חברת מתחרהו דיימלר, ומאז מייצרת החברה, בין היתר, את מכוניות מרצדס-בנץ.