בדיקות תקן לזיקוקי דינור- בארץ או בחו''ל? בג''צ פוסק בעניין 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

יבוא טובין למדינת ישראל, כידוע, כפוף לקבלת אישורים שונים ממשרדים ממשלתיים. כך למשל, יבוא מזון כפוף לקבלת אישורי משרד הבריאות, החקלאות, יבוא טלפונים סלולריים כפוף לאישורי משרד התקשורת, יבוא כלי רכב כפוף לאישור משרד התחבורה, ועוד.

לאחרונה, פנו יבואנים של זיקוקי דינור לבית המשפט העליון, וטענו כי משרד התמ"ת, הוא הגורם המפקח על יבוא טובין אלה, מערים קשיים נכבדים נגד יבוא מוצרים אלה וביקשו מבית המשפט להורות על הסרת הקשיים הללו.

סיפור המקרה:

על פי צו יבוא חופשי, מפקח משרד התמ"ת על יבוא של זיקוקי דינור, המוגדרים כחומרים מסוכנים.
עד לשנת 2008, זיקוקים אלה שוחררו ביבוא לישראל מבלי שנערכה להם בדיקה בארץ, ובתנאי שהסוג הספציפי שלהם זוהה במדויק.
בשנת 2008, עם אימוץ התקן האירופי במסגרת התקינה הישראלית, הוציא משרד התמ"ת הוראת נוהל לפיה יש לערוך בדיקות ביבוא לזיקוקים מיובאים. 
במסגרת בדיקות אלו, נבדקת התאמת הזיקוקים לתקינה הישראלית הרלוונטית.
עוד קובע הנוהל, כי היבואן חייב להציג ביצוע על בדיקת אב-טיפוס ממעבדות שהוכרו על ידי מכון התקנים, כאשר בדיקה כזו יכולה להתבצע בחו"ל או בישראל. בנוסף, נדרש היבואן להציג אישור ממכון התקנים כי המוצרים שיובאו לישראל בפועל תואמים לרישיון היבוא שניתן, כלומר, כי הם אותם מוצרים לגביהם ניתן אישור בדיקת האב-טיפוס.

בישראל, החלו בדיקות כאלו בשלהי שנת 2010, כאשר מכון התקנים הודיע על מעבדת "תמר" כמוסמכת לביצוע בדיקות אלו.

טענתם הראשית של יבואני הזיקוקים הייתה כי הדרישה לבצע את בדיקות ההתאמה לתקן בישראל, לאחר היבוא, פוגעת בהם בצורה קשה, משום שהבדיקה בארץ היצוא כלכלית יותר, בטיחותית יותר ופחות פוגעת בסביבה, וכי כך נהוג במדינות אחרות.

לחילופין, טענו יבואני הזיקוקים טענו כי נפל פגם בבחירת המעבדה, משום שההליך נערך ללא מכרז, מבלי שניתנה להם זכות טיעון ומשום שאותה מעבדה מתחרה בהם בתחומים אחרים. בנוסף, טענו כי המעבדה מנצלת את כוחה לרעה וגובה סכומים מופרזים.

מכון התקנים ומשרד התמ"ת טענו כי ההחלטה לקיים את הבדיקות בארץ היא סבירה ומתחייבת, וכי הליך בחירת המעבדה נערך כדין.

פסק-הדין:

ראשית, הכריע בית המשפט כי ההליך במסגרתו התקבלה ההחלטה כי הבדיקות תבוצענה בישראל ולא בחו"ל היה תקין, משום שטרם ההחלטה התקיימו דיונים במשך מספר שנים וקולם של כל הנוגעים בדבר נשמע, לרבות האפשרות לבצע את הבדיקות בחו"ל בטרם היבוא, ולכן, לא מדובר בהחלטה שהתקבלה כלאחר יד.

לגופו של עניין, בעניין שיקולי הבטיחות, ציין בית המשפט כי הוכח בפניו שבדיקות בארץ היצוא אינן עדיפות על פני בדיקות בישראל, משום שקיים חשש שייכנסו למדינת ישראל מוצרים שלא עמדו בתקן, או מוצרים שנפגעו במהלך ההובלה בשל תנאי מזג האוויר, וכו', ולכן קיימת הצדקה לבצע בדיקות דווקא בארץ. בית המשפט ציין כי אמנם נכונה טענת היבואנים, לפיה מוצרים פגומים ניתן לאתר כבר במדינת היצוא, כך שמוצרים כאלה לא ייכנסו לישראל, אך הדבר אינו מטה את הכף דווקא לטובת ביצוע בדיקות במדינת היצוא.

בעניין השיקול הכלכלי, טענו היבואנים כי ביצוע בדיקות בחו"ל זול יותר מביצוע בדיקות בארץ ואף עשוי לייתר יבוא טובין פגומים לישראל. בית המשפט דחה טענה זו בהיעדר הוכחה מספיקה.

בעניין איכות הסביבה, טענו היבואנים כי מדינות היצוא יודעות להתמודד טוב יותר עם זיקוקים פגומים, ולהשמידם. בית המשפט קיבל את טענת המדינה כי למדה להתמודד עם זאת ומצאה פתרונות אשר לא יפגעו בסביבה.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי שיקול ההגנה על בטיחות הציבור ומניעת סכנות, גובר על השיקול האישי של היבואנים בהוזלת עלויות.

בעניין בחירת המעבדה הספציפית, קבע בית המשפט כי לא נפל פגם בהליך בחירתה.

בסופו של דבר, נדחתה העתירה והיבואנים חויבו בתשלום הוצאות בסך של 45, 000 ש"ח לטובת משרד התמ"ת, מכון התקנים ומעבדת הבדיקה בסך הכל.

[בג"צ 5999/10 8467/10 זיק דינור בע"מ ואח' נ' שר התמ"ת ואח', פסק-דין מיום 29.11.11, השופטים חיות, פוגלמן ועמית. ב"כ הצדדים: ליבואנים- עו"ד שרגא, ענבל, פרידמן-שאשא וצמח. למשרד התמ"ת- עו"ד ספדי. למכון התקנים- עו"ד סמואל והינקוס. למעבדת הבדיקה- עו"ד אברבנאל, בלינסון ויחנוביץ'].

סיכום ומסקנות:

בתחום בדיקות התקינה, לא קיימת תחרות רבה והתחום נשלט על ידי מכון התקנים, המהווה סוג של מונופול בביצוע הבדיקות. כך, שליבואנים שנדרשים לבצע בדיקות התאמה לתקן, אין חלופות מעשיות אלא לעשות שימוש במכון התקנים. לעיתים רבות, בדיקות תקינה נמשכות זמן רב, עולות ממון רב, וכאשר מוצר מסוים אינו מקבל את אישור המכון, אין ליבואן יכולת ערעור ממשית לעניין זה.

בין היתר, בעקבות בעיות אלו ואחרות, המליצה לאחרונה ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי לבטל את המונופול ולאפשר למעבדות רבות למלא את מקומו בתחום הרגולציה הקשורה לבדיקת טובין מיובאים והתאמה לתקנים, על מנת לפתוח את שוק בדיקות התקינה לתחרות.

משמעות פתיחת שוק זה לתחרות, היא הורדת מחירים עבור ביצוע בדיקות התאמה לתקינה, קיצור חסמי היבוא ושיפור השירות ליבואנים, ולפיכך, אנו סבורים כי טוב תעשה המדינה אם תזרז קבלת המלצות אלה, ויפה שעה אחת קודם.