מתי יידרש תובע-יבואן פלסטיני להפקיד בבית המשפט את הוצאות התביעה? 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז                                                                                  

יבואנים רבים מגישים תביעות נגד רשות המכס או גורמים אחרים בשרשרת הלוגיסטיקה, כמו חברות ספנות, משלחים בינלאומיים או מחסנים.

במצב בו היבואן הוא תושב הרשות הפלסטינית, האם דינו צריך להיות שונה מיבואן ישראלי, בעניין הפקדת ערבות להוצאות הנתבע, עוד בטרם הוכרעה התביעה?

בעניין זה פסק לאחרונה בית משפט השלום באשדוד.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

אבו נאמוס, שהוא יבואן פלסטיני, טען כי איחסן במחסן בבעלות המדינה מכולה ובתוכה 519 קרטונים של מכנסי ג'ינס, אשר את חלקם הספיק להוציא מאחסנה. לטענתו של היבואן במחסנים של המדינה נשארו 111 קרטונים, אשר נמכרו ע"י המדינה בהמשך לסוחר ירושלמי. לכן, הגיש היבואן תביעה נגד המחסן בסך של למעלה מ-300, 000 ש"ח.

על מנת להקשות את דרכו של היבואן לבית המשפט, דרש המחסן כי היבואן יפקיד ערבון כתנאי לבירור התביעה, כאשר אותו ערבון נועד לתשלום הוצאות המשפט של המחסן, במידה והיבואן יפסיד במשפט.

המחסן טען, כי תושבי רצועת עזה נחשבים כתושבי חוץ, ובמידה והיבואן יפסיד במשפט ויוטלו עליו הוצאות, לא ניתן יהיה לגבות את ההוצאות הללו באמצעות ההוצאה לפועל, בהיעדר שיתוף פעולה בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית, לעניין אכיפת פסקי-דין. המחסן טען גם כי סיכויי התביעה קלושים, וכי זהו שיקול נוסף לחיוב בערבון.

החלטת בית המשפט:

השופט אלון רום, שדן בבקשה, קבע כי העובדה שהתובע-היבואן הינו תושב רצועת עזה אינה מהווה את השיקול היחידי בהחלטה האם לחייבו להפקיד ערבון. השופט קבע כי בשלב זה כלל לא ברור מהם סיכויי ההצלחה של התביעה, ובשלב זה, מדובר בגרסה מול גרסה ולכן כפות המאזניים מאוזנות. מנגד, ציין השופט כי היבואן התובע לא הוכיח כי מצבו הכלכלי קשה עד כדי כך שחיובו בערובה יחסום את דרכו לבית המשפט.

על מנת לאזן בין זכויותיו של היבואן התובע לקבל את יומו בבית המשפט, לבין זכותו של המחסן לזכות בהוצאותיו במידה והיבואן יפסיד במשפט, בחר השופט רום לחייב את היבואן להפקיד ערבון בסכום סימלי של 7000 ש"ח בלבד.

[ת"א (שלום אשדוד) 41580-01-11 אבו נאמוס נ' דקל מחסני ערובה בע"מ, החלטה מיום 29.12.11, השופט אלון רום. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו].