מהו רשע אמיתי וכיצד הופכים מצדיק שרע לו לרשע שטוב לו? 

מהו "רשע" אמיתי וכיצד הופכים מצדיק שרע לו לרשע שטוב לו?

צדיק ורע לו - מדוע לצדיק רע?

הצדיק הוא שם קוד לכל אותם אנשים רגישים, אכפתיים, פגיעים ונאיביים שרוצים שכולם יאהבו אותם, שהכל יהיה מושלם, שדואגים מה אחרים חושבים עליהם ושאינם יודעים מי הם באמת.

הבעיה הבסיסית אצל הצדיק הוא שהצדיק אינו יודע מי הוא באמת, הוא אינו מוכן להודות או להכיר בעצמו, בצרכים שלו, בנטיות וברצונות האמיתיים שלו. ההדחקה של הצדיק היא כה גדולה שהיא מביאה עליו סבל, לעיתים סבל עמוק ותהומי, הכל בגלל חוסר המוכנות שלו להתבונן פנימה אלא רק החוצה, על מה שאחרים מצפים ממנו, על איך שהחברה אולי תתפוס אותו או תשפוט אותו. 

הצדיק אינו יודע לחשוב על עצמו - כי הוא הרשע האמיתי

למעשה, הצדיק הוא הרשע הגדול ביותר לעצמו. הוא מנוכר ביחס לנפשו, לנשמתו ולגופו. הוא יקריב את עצמו, יפגע בעצמו באופן חוזר ונשנה ויתעלם מהמצוקות הפנימיות שלו - הכל למען שמירת מראית העין כלפי אחרים.

הצדיק אינו מוכן להבין שהוא קיים. מבחינתו, העולם קיים והוא נועד לשרת את העולם. לצדיק אין קיום משל עצמו, אין לו זכויות, אין לו רצונות, אין לו העדפות. מרוב שהוא אינו מוכן להכיר בעצמו הסבל שלו הוא עצום ועמוק, הולך ומתרחב, הולך ונעשה בלתי נסבל.

רשע וטוב לו - מדוע כל כך טוב לרשע?

הרשע הוא הטוב האמיתי. הוא אינו מוכן לסבול ולו במחיר שלא יאהבו אותו, יגנו אותו או יחשבו עליו מחשבות שליליות. הרשע הוא אדם שיודע לדאוג לעצמו, ומוכן לוותר על מראית העין של אחרים למען הרווחה של עצמו.

הרשע מבין שהוא קיים והוא אינו מנסה להכחיש את עצם קיומו, צרכיו ורצונותיו. הצדיק בונה עולם שלם של פלפולים כיצד להשיג את רצונותיו באופן שיהיה תואם את רצונותיהם של האחרים - דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי. לעומתו, הרשע אינו מתבונן כלל החוצה אל האחרים ואינו מחשיב את דעת האחרים. הרשע עסוק כל כולו עסוק בבפנים - במי שהוא, במה שהוא, במה שעושה לו טוב ובמה שנכון לו.

הרשע הוא הטוב האמיתי - לעצמו - ולכן טוב לו

אצל הרשע הנפש נקייה מבעיות, מסבל, מקשיים ומקונפליקטים. הרשע תמיד ישן היטב בלילה - ללא דאגות וללא משקעים, כמו מים נקיים זורמים. לעומתו, הצדיק אף פעם לא ישן טוב בלילה, כי הנפש שלו מיוסרת מכל שטות ומכל דבר כמו מים תקועים, מצחינים, מלאי מחלות. 

הרשע שלם עם עצמו, מקבל את עצמו, אוהב את עצמו ומכבד את עצמו. למעשה, הרשע הוא האדם שהכי טוב לעצמו יותר מכל אדם אחר בעולם. לכן, הוא אינו מיוסר אלא הוא חי מצויין, באושר, בשמחה, בפריחה ובשלמות עצמית כי הוא יודע לדאוג לעצמו ולצרכים שלו בצורה מעולה, מלאה ומושלמת.

וטיפ לסיום: הצדיק הוא אדם מלא רגשות אשם, אדם שיפוטי שמה שהכי חשוב לו זו מראית העין ואיך אחרים תופסים אותו. למעשה, הצדיק הוא אדם מאוד מלאכותי ולא אמיתי שעושה מאמץ מאולץ כל חייו להתאים את עצמו לנורמות ולציפיות של החברה. לעומתו, הרשע הוא אדם בפריחה, הוא אדם שחוגג את החיים, הוא אדם שיודע להינות מבלי להאשים אף אחד. הצדיק הוא אדם שחי כל הזמן בחרטה ובספק פנימי ואילו הרשע חי בשמחה, בשלמות ובספונטניות.