חברה מביאה חברה לעמדות מפתח - האומנם? 

בתחילת השבוע השתתפתי בכנס מנהיגות נשים  (http://www.ken.org.il/kenes) שארגנה עמותת כ"ן (כוח נשים) בחסות דה מרקר. עשרות פעמים אמרו הנואמות על הבמה כי אנחנו הנשים מהוות 51% מאוכלוסיית ישראל ועדיין מתייחסים לנשים כמיעוט. שוב ושוב נאמר במפגשים בכנס כי אנחנו הנשים למעשה "האשמות". אנחנו לא דואגות האחת לשנייה. אנחנו ממשיכות לתת לשיח הגברי לשלוט ולא מנצלות את הכוח האלקטורלי האדיר שיש לנו.

כאשר מעט נשים מצליחות לשבור את תקרת הזכוכית עבור עצמן וסוף סוף מצליחות להגיע מעטי מספר לעמדות מפתח, לא תמיד הן עושות הרבה כדי להפוך את תקרת הזכוכית לפתח עבור נשים נוספות. נכון שיש דוגמאות לכאן ולכאן אך בואו נודה בכך, כמותית מעט באופן יחסי - נשים מובילות, מנהיגות, מעצבות מדיניות בתחומים רבים ומגוונים בישראל!!

הנשים שמגיעות לעמדת מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות  מגיעות בשל היותן ראויות ובעלות כישורים רבים. לעיתים נשים שהן בפסגה הן עילוי מפני שהדרך והתהליך שהן עוברות כדי להגיע ולשבור את תקרת הזכוכית הוא בלתי נתפס. אולי כמו לידה, לידת קריירה.

את הכנס נעלו נאומיהם של שלוש הנשים העומדות בראש מפלגות בישראל. ח"כ שלי יחימוביץ ויו"ר מפלגת העבודה שאמרה כי מבנה המערכת מונע מנשים מוכשרות להתקדם. ?עלינו להיאבק למען קידום נשים, וכאשר אנחנו מעפילות לצמרת זה לא משחרר אותנו ממחויבות למי שלא עשה את זה?, אמרה יחימוביץ'.

כרגיל, אשמח לשתף בדיון המקצועי שהצפתי גם פן אישי.  שמעתי לא אחת מחבריי לקבוצת מחפשי העובדה לעמדות בכירות כי מפגשי נטוורקינג עם גברים בכירים נגישות וקלות יותר מאשר מפגשי נטוורקינג עם נשים שעובדות בארגונים אלו ואחרים (לא נשים עצמאיות).  ייתכן שהסיבות להיענות נמוכה של נשים למפגשי נטוורקינג נשים, נובעות מעיסוקים רבים שנשים אחראיות עליהן לא רק בעבודה אלא גם בבית והזמן מועט כדי להוסיף עוד מטלה ולקדם עוד נשים, יש האומרים אולי מחשש, אולי כי נשים פחות מפרגנות האחת לשנייה, אולי כי נשים מאד יסודיות וצריכות הרבה יותר ממפגש נטוורקינג, בקיצור הסיבות רבות, אך אין טעם להתעסק בסיבות אלא בעשייה. מה ניתן לעשות, אנו הנשים אשר מהוות מעל 50% מהאוכלוסייה כדי שעוד נשים יגיעו לעמדות השפעה?

אשמח לשמוע עוד דעות...