איך לדבר עם ילדים בגיל ההתבגרות כך שיקשיבו? 

איך לדבר עם ילדים בגיל ההתבגרות כך שיקשיבו? 

"אני כבר לא מצליחה לדבר עם הבת שלי!" סיפרה אסנת (שם בדוי) אם לילדה בת 15.
"לא משנה על מה אני מנסה לשוחח אתה, יש לה אותה תשובה"
"תני לי לנחש מה תשובתה, תפסיקי לחפור?"
"בדיוק! איך ידעת?"
"היא כנראה לא המציאה את זה" חייכתי.
"אז מה אני אמורה לעשות? תאמיני לי שניסיתי לדבר אתה בנועם, בלי כעסים ובלי האשמות. הרי לא יתכן שאעבור לסדר היום כשהיא מתנהגת כמו ילדה בת עשר... חוסר האחריות שלה מוציא אותה מדעתי!" 
אסנת לא לבד, הורים רבים שמאמינים בשיחות כדרך חינוכית מוצאים את עצמם מתוסכלים כאשר ילדיהם אינם מוכנים להקשיב לדבריהם.
דוקא הם, שמודעים לחשיבותה של תקשורת פתוחה בתקופה שבירה זו מתקשים לנהל אתם שיחה ולטענתם המתבגרים אינם משתפים פעולה , עונים בתשובות לקוניות ומגלים אפילו עויינות.
גיל ההתבגרות הוא שלב במעגל החיים שבו הילד מעצב את הזהות שלו.
הטלת הספק בערכים ובמוסכמות החברתיות אינה מעידה על הידרדרות ערכית, וחוסר ההקשבה להוריו הוא ביטוי להתרחקות שלו מהם במטרה לבחון את עצמו לצורך גיבוש חשיבה וזהות עצמאיות.
הקונפליקטים עם ההורים והמרידה באמונות ובערכים שלהם מאפשרים לו לגבש לעצמו, את האמונות שלו והערכים המנחים אותו.
תהליך זה הוא חיוני להתפתחותו של המתבגר ואך טבעי הוא שבתקופה זו הוא אינו  מעריך את דעותיהם של הוריו. 

בעידן האינטרנטי, המתבגרים מנהלים את התקשורת בינם לבין עצמם בהודעות SMS, ציוצים קצרים בטוויטר והודעות סטאטוס בפייסבוק.
הרגלי התקשורת הבינאישית אלו מפחיתים עוד יותר את המיומנות שלהם לנהל שיחה מעמיקה.
אם לאותם מתבגרים יש גם הפרעת קשב וריכוז, הם מתקשים לעקוב אחרי הנאמר, מה שפוגע עוד יותר ביכולת ההקשבה שלהם. 
התמודדות עם גיל ההתבגרות מהווה אתגר לכל ההורים, אתגר שמתעצם כאשר למתבגר יש הפרעת קשב וריכוז. הקשיים האובייקטיביים כמו דחיינות, קשיי התארגנות ושכחה נתפסים כחוסר אחריות וחוסר בגרות.
בנוסף, ההורים שהתרגלו לתווך בין הילד לבין הצוות החינוכי כל שנות ילדותו מתקשים לשחרר את האחריות ולהעבירה למתבגר.
המתבגרים לקויי הקשב והריכוז, זקוקים לתמיכת ההורים ולעזרתם אולם, גם הם, כמו מתבגרים אחרים ,מגלים את סימני המרד כמו כולם וטוענים שאנחנו המבוגרים "חופרים". 

על פי מחקרים של הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, ככל שלמתבגרים יש תקשורת פתוחה יותר עם הוריו או עם דמות משמעותית אחרת בחייו, פוחת הסיכוי שלהם להתנהגות סיכונית. 
מתבגרים לקויי קשב וריכוז, נמצאים, על פי אותם מחקרים, ברמת מסוכנות גבוהה אף יותר להידרדר להתנהגות סיכונית.
עבורם, נוכחות הורית והתעדכנות במה שעובר עליהם קריטית!

כיצד תוכלו לגרום לילדים בגיל ההתבגרות להקשיב לכם?
1. וותרו על ניהול שיחות מעמיקות שבהן אתם מוכיחים את המתבגר על דרכיו ומסבירים לו שוב ושוב מה הם מצפים ממנו ולמה זה חשוב עבורו.
ברצונכם להעביר מסר שייקלט? אמרו אותו במשפטים קצרים וממוקדים.
2. אל תשתמשו באמירות נחרצות עליהן לא ניתן להתווכח.
החליפו את הצגת העמדות המוצקות שלכם בהתעניינות בדעתם בנושא. כך תגרמו למתבגרים להרגיש כי יש מקום לדעתם ויפחתו נקודות החיכוך.
3. התייחסו אל המתבגר כאל בוגר, גם אם עדיין לא הוכיח את בגרותו.
התייחסות כזו תציב למתבגרים רף לגדול אליו. כך תתחזק אמונתם בעצמם והם ישקיעו מאמץ להצדיק את האמונה שלכם בהם.
4. עודדו ויכוחים - מתן לגיטימציה וכבוד לדעותיו השונות (ואפילו קיצוניות) של המתבגר ייתן מענה לצורך הטבעי שלו למרוד.
עצם הויכוח יעזור לו למצוא את הערכים החשובים לו.
5. אל תחששו מחשיפת הטעויות שלכם  - שיתוף המתבגרים בקשיי ההורים ואף בכישלונותיהם יכול לשמש להם מודל להתמודדות עם קשיים.
המתבגרים יחששו פחות לחשוף את טעויותיהם בפני הורים שנתפסים בעיניהם כמי שאינו חף מהן.
6. היו גמישים- בחירת המלחמות שלכם, דוגמה אישית של יכולת בקשת סליחה וויתור על האגו יאפשרו לכם לשמור על אוירה נעימה שתעזור לכם לשרוד את תקופת גיל ההתבגרות.