מדוע המציאות המודרנית היא מציאות של רסיסים? 

מדוע המציאות המודרנית היא מציאות של רסיסים? 

האידיאולוגיה מתה - ברוכים הבאים לעולם הדינמי

לפני 70 שנים מה שהניע את העולם הן אידיאולוגיות, תפיסות עולם מגובשות ומובנות שמנסות לשאוף למטרה מוגדרת. כיום, בעידן המודרני, כל האידיאולוגיות כבר מזמן נשחטו, מתו והתפרקו.

במציאות הפוסט-אידיאולוגית מה שנותר הוא תועלת, אינטרסים, מסחר ודינמיות. העולם החדש מתאפיין בתנועה מתמדת ובחופש פעולה, כי ללא תנועה וחופש פעולה לא ניתן לקיים מסחר יעיל. 

תועלת וכסף מניעים עולם מסחרי הזקוק לתנועה תמידית

ברגע שהאמונות והאידיאולוגיות מתו - מה שנותר לעולם הוא לסחור את עצמו ביעילות ובעוצמה מקסימלית. הדרך לעשות זאת היא לאפשר תנועה וגמישות מקסימלית של אנשים, סחורות, רעיונות, מוצרים ותרבויות.

כך למעשה נוצרה המציאות המודרנית כמציאות של רסיסים שמשתלבים פחות או יותר אחד עם השני. בכל מדינה יש רסיסים מהכל, אוכלוסיות מגוונות, מסחר עירני, סחורות מכל העולם, שילובים מוזרים ויצירתיים, חיבורים בלתי צפויים. רק לשם הדוגמה, אם בעבר למוצר היה מקור מרכזי אחד הרי שכיום כל מוצר מודרני מבוסס על תהליכי ייצור וחומרי גלם מעשרות מדינות שונות. המציאות המודרנית היא כזו שהיא חייבת להיות מבוססת על אינספור רסיסים כדי להרכיב את השלם: רסיסי מדינות, רסיסים של משפחות, רסיסים של תפיסות, טכנולוגיות ואפשרויות. 

רסיסים ושילובים - הדרך היחידה לשרוד בעולם המודרני

בעידן המודרני מי שממשיך להאמין באידיאולוגיות - תמיד יפסיד, כי בעולם דינמי ומשתנה אין אידיאולוגיה אחת שיכולה לתת מענה לכל הבעיות. סוציאליזם, צדק חברתי, קומוניזים או אפילו קפיטליזם - אף שיטה אינה יכולה לתת מענה כולל לבעיות החיים.

במציאות מורכבת שכזו כל שנותר הוא לאמץ את תפיסת הרסיסים ולחיות לפיה. תפיסת הרסיסים מדברת למעשה על יחסיות. הכל יחסי, שום דבר אינו כולל, הכל אפשרי וניתן לשלב דברים. על פי תפיסה זו, יזמות, חשיבה מסחרית, חופש יצירתי ודינמיות הם הדרך היחידה להתקדם. כל מי שימשיך לחשוב בצורה מובנית מדי - פשוט יחמיץ את האפשרות לחיות את החיים האמיתיים, לחוות, להינות ולקטוף את מה שהחיים המודרניים יכולים להציע. 

מגדל בבל

אנו חיים בבמציאות של מגדל בבל. התרבות והמציאות הפכו לגלובליים, קוסמופוליטיים, מגוונים מאוד ומשלבים תרבויות, אמונות ודעות. לא נותרו הרבה מקומות בעולם שהם "טהורים", הומוגניים והגיוניים לחלוטין. מקומות כאלה נחשבים ל"בתוליים" והם נהפכים במהירות למסחריים, תועלתניים ורב-תרבותיים.

כדאי לחשוב בצורה דינמית ויצירתית, לצאת מהשבלונות ולחיות חיים יחסים, משלבים, ממזגים וגמישים. החיים המוחלטים כבר אינם רלבנטיים. הם מתו מזמן.

וטיפ לסיום: העולם של סדר, אידיאולוגיה והשקפת עולם מסודרת אינו קיים עוד במציאות. המציאות המודרנית דוחפת אנשים בכוח אל הזרם הצבעוני של החיים. במציאות כזאת, דווקא הבלתי אפשרי הוא האפשרי ואילו האחראי וההגיוני הוא פחות רלבנטי.