מהו הגבול שבין התמכרות לתחביב לבין הנאה מתחביב? 

מהו הגבול שבין התמכרות לתחביב לבין הנאה מתחביב?

התמכרות לתחביב

אנשים רבים מתמכרים לתחביבים. לדוגמה, אנשים נכנסים לפעילות ספורטיבית חובבנית אולם תוך זמן קצר הם מתמכרים לספורט ההישגי, מאמצים אתגרים הולכים וגדלים ומשקיעים בספורט ההישגי זמן רב, כסף, אנרגיה וכוחות.

ההבדל בין פעילות ספורטיבית מהנה לבין התמכרות לספורט הישגי היא פשוטה: פעילות ספורטיבית היא מדודה ומוגבלת, היא אינה שואבת משאבים עצומים, היא אינה מפריעה לסדר היום הרגיל והיא אינה באה על חשבון אחרים. לעומת זאת, ספורט הישגי הופך עד מהרה לפעילות מוגזמת ששואבת משאבים עצומים של זמן, כסף ואנרגיה, היא מחלחלת לסדר היום הרגיל ומחבלת בו מאוד והיא באה על חשבון בני משפחה, ילדים ובני זוג.  

תחביב הוא דבר טוב - חוסר שליטה הוא דבר רע

תחביב אמור להישאר תחביב - פעילות של הנאה וכייף שתורמת לאיכות החיים אבל אינה באה על חשבון החיים ואינה פוגעת בחיים שלנו או בחיים של אחרים.

חשוב לדעת, שאנשים רבים מתמכרים לתחביבים שלהם, מאבדים את השליטה בחיים, מאבדים עבודה כתוצאה מכך, מאבדים זמן עם המשפחות שלהם, מאבדים עניין ביתר תחומי החיים ולמעשה מקריבים את חייהם למען התחביב.    

גבולות סבירים

תחביב הוא דבר נפלא, כל עוד יש לו גבולות סבירים. ברגע שהתחביב הופך למקור של "דליפה", לאזור שבו האדם רק מאבד אנרגיות ולא מקבל בחזרה - מתחילה להיווצר בעיה רצינית.

הרבה מאוד זוגות ומשפחות התפרקו עקב התמכרות לתחביב של אחד מבני הזוג. לדוגמה, הימורים, שתייה, שופינג, לימודי רוחניים, ספורט הישגי ועוד. חשוב להבין שתחביב הוא טוב כל עוד הוא בונה ותורם לכל בני המשפחה ולא רק לאדם שעוסק בו.

ליהנות ולהיבנות

זה טוב ליהנות ולנהל תחביבים. זה גרוע לאבד את החיים בגלל תחביב. אדם ששותה פעם בשבוע כוס אלכוהול - נהנה בעצמו ואפילו הופך ידידותי יותר לסביבה.

אבל, אדם ששותה בקבוק אלכוהול ליום - מזיק לעצמו ומזיק לבני משפחתו משום שהוא איבד את המידה הנכונה של התחביב, הוא איבד את הגבול הנכון שבין תחביב לבין התמכרות, בין הנאה לבין אנוכיות, בין התרגעות לבין הרס.

וטיפ לסיום: בעולם לחוץ ואינטנסיבי כמו שלנו זה קל להתמכר לתחביב ולהפוך אותו למקור של הרס של החיים. הקפידו לתחום את התחביבים שלכם בגבול ברור ולא לאפשר להם להשתלט על חייכם ולהרוס אותם.