בחני את עצמך - האם אתה אישה הסובלת מהתקפי זעם? 

בחני את עצמך - האם אתה אישה הסובלת מהתקפי זעם? 

חוסר מודעות

רוב הנשים הזועמות אינן מודעות למצבן ואינן מוכנות להודות בכך שיש להן בעיה. נשים זועמות נוטות להאשים את בני הזוג שלהן או את קרובי המשפחה שלהן בהתנהגות שלהן ומעדיפות לא לקחת אחריות אמיתית על עצמן.

חוסר המודעות להתקפי הזעם גורם למצב אבסורדי בו אישה זועמת היא לא רק אישה אגרסיבית, ביקורתית ולא נעימה מבחינת ההתנהגות שלה, אלא שהיא נוטה לבוא בטענות ולהאשים את סביבתה הקרובה באווירה הלחוצה והמאיימת שהיא יוצרת במודה ידיה - מה שכמובן רק מחריף את הבעיה. 

אני לא שולטת בזה

התירוץ הנפוץ ביותר של נשים זועמות הוא זה: אינני שולטת על זה. עצבנו אותי והייתי חייבת להגיב. אין לי אפשרות לעצור את זה או לשלוט בזה ולכן אנשים אחרים חייבים להבין את זה ולקבל את זה. כשאני נרגעת זה עובר לי.

מבחינה מעשית, כל אדם שולט על עצמו. גם אישה זועמת שולטת על עצמה בנסיבות מסויימות (מול הבוס או מול גורם סמכותי אחר בו היא תלויה), כך שהטענה לחוסר שליטה היא סוג של תירוץ ריק מתוכן שמאחוריו מסתתרת הנטייה של האישה הזועמת להרשות לעצמה התנהגות זועמת ואגרסיבית כדבר ראוי ואולי אף רצוי. 

אני נפגעת בקלות

תירוץ נוסף של האישה הוזעמת הוא שהיא נפגעת בקלות מכל דבר שאומרים לה, ולכן אנשים חייבים להתחשב בה ולנהוג בה בכפפות של משי, אחרת היא תתעצבן ותוציא הכל החוצה.

הדברים מגיעים לא פעם לאבסורד בלתי אפשרי, שבו כל מילה שנאמרת הופכת למילה "פוגעת" המצדיקה "פגיעות" ומכשירה התנהגות עצבנית, קללות, צעקות וריבים. ישנן נשים זועמות שפשוט מטפחות את הפגיעות שלהן והופכות אותה למקור של שליטה ויתרון על אחרים. הן בוחנות כל מילה בזכוכית מגדלת והן מפרשות כל מילה כהוכחה לכוונה לפגוע - וכך מכשירות פגיעה בחזרה, השפלה ואף אלימות.     

זה ההורמונים

הורמונים הם תירוץ נוסף ונפוץ של האישה הזועמת להכשיר בעיני עצמה התנהגות אלימה ותוקפנית כלפי סביבתה הקרובה. אני שולטת בזה, זה ההורמונים, אין מה לעשות, חייבים ללכת לידי כמו שהולכים על ביצים אחרת אני אצא מדעתי.

הורמונים נמצאים אצל כל בני האדם - גברים ונשים, ובכל זאת לא כל האנשים הם תוקפניים, אלימים, זועמים ובעלי פתיל קצר. אישה זועמת פשוט אינה מכירה את המושגים של שליטה עצמית, איפוק, ריסון וויתור. רק משום כך, ההורמונים שלה "חזקים" ו"משפיעים" יותר מההורמונים של האחרים, כי היא נוח לה יותר להניח לכך לקרות ולאפשר להורמונים - ולא לראש - להוביל אותה.

אני חייבת להוציא החוצה

נשים זועמות מאמינות - כגישה וכהשקפת עולם כמעט דתית - שצריכים להוציא את הכל החוצה, לא לשמור בבטן ולהגיד ישר בפרצוץ כל דבר, העיקר לא לסחוב בפנים שום מטען. הגישה הזאת מעניקה לנשים זועמות את ההכשר ואת ההצדקה להגיד דברים איומים, לפגוע בצורה אנושה באחרים ולהתנהג בצורה שהיא במקרה הטוב ילדותית ובמקרה הרע אלימה.

חשוב להבין שאסור להוציא הכל החוצה, חשוב לדעת שעולם המבוגרים אינו עובד בצורה כזאת, חשוב להכיר בכך שאם אנשים היו מוציאים כל מה שבא להם ומתי שבא להם החוצה - העולם היה הופך לאנרכיה. איפוק, ריסון, שתיקה וויתור הם בדיוק התכונות האוניברסליות שהופכות את המין האנושי למין מתורבת ושונה מאוד מחיות.

וטיפ לסיום: אם אישה זועמת ועצבנית אינה מודעת לבעיה שלה, היא כבר תמצא תירוצים להמשיך ולפעול בצורה בה היא פועלת. רק מודעות לבעיה שלה תפתח את הפתח לשינוי ולהפנמה של תכונות חדשות באישיות שלה, תכונות שבזכותן היא תהפוך מאישה-ילדה כעוסה, רגישה וצדקנית לאישה בוגרת, בטוחה, יציבה ומכבדת.