האם כבוד השופטת אלשייך פוגעת בזכויות יסוד? 

עו"ד אריה ליבוביץ ממומחי המס והנאמנויות המובילים בישראל, אמר במענה לשאלתינו,  כי: אינו מכיר את התיק של רייפמן, אך אם הדברים שמוצגים כהחלטה של כבוד השופטת אלשייך נכונים, הדבר תמוהה ומביא לפגיעה בזכויות יסוד של אזרח

בית המשפט העליון עיכב לאחרונה את יישום פקודת המאסר שהוצאה כנגד אלי רייפמן בגין ביזיון בית משפט. את פקודת המעצר הוציאה השופטת ורדה אלשייך, אשר הורתה לרייפמן להעביר בתוך 24 שעות את כל המניות המוחזקות על ידי נאמנים שונים (על פי דברי רייפמן 41 נאמנים באנגליה) וקבעה, כי למרות טענותיו של רייפמן – שפרקטית הדבר בלתי אפשרי, הוא יוכנס למעצר היה ולא יפעל בדרך זו.

עו"ד אריה ליבוביץ ממומחי המס המובילים ומי מוכר כיועץ לנאמנויות רבות, אמר במענה לשאלתנו, כי: אינו מכיר את התיק של רייפמן, אך אם הדברים שמוצגים כהחלטה של כבוד השופטת אלשייך נכונים, הדבר תמוהה ומביא לפגיעה בזכויות יסוד של אזרח דוגמת הזכות לחופש וללא הצדקה. עו"ד ליבוביץ מציין, כי לפעמים בתי משפט ואפילו רשויות שלטון בישראל טועות לחשוב שבתי משפט בחו"ל, עו"ד ונציגים שלטוניים זרים אחרים המצויים במקום מושבם "עובדים אצלם" או חייבים לסור למרותם ולא כך הדבר. דבר דומה קרה כאשר רשות המיסים הורתה לנאמנים זרים לדווח לרשויות המס בישראל על נכסים שהם מחזיקים עבור תושבי ישראל – תוך התעלמות מן העובדה שחלק מן המדינות אוסרות בהוראת חוק על נאמנים אלו לבצע את הדיווח.

לדברי עו"ד ליבוביץ חשוב לזכור שגם במקרה בו אכן ניתן לבצע העברה של מניות הרי שמדובר בנאמן היושב במדינה זרה, שיש לו עוד עיסוקים חוץ מלעזוב מיד את כל עיסוקיו ותוך יום לבצע העברת בעלויות וזכויות. עו"ד ליבוביץ מציין, שבהנחה שאכן המניות של רייפמן מוחזקות בנאמנויות זרות הרי שכוונת הדברים הינה לאחת הצורות המשפטיות הבאות (או כל חלק בצורה אחרת):

1. מניות למוכ"ז – הכוונה למניות שאינן רשומות על שמו של אף אדם, וזהותו של בעל המניה נקבעת בהתאם לזהות של האגם המחזיק בה בפועל ! במקרים אלו פעמים רבות מופקדות המניות בידיו של "נאמן" עו"ד, אך זה למעשה הינו שליח בלבד של בעל המניה המקורי כיוון שמוסכם ביניהם שלאותו נאמן אין כל שיקול דעת ענייני ביחס למניה. אותו נאמן יעשה ככל שיורה לו בעל המניות המקורי. יתירה מכך פעמים רבות מניות מסוג זה פשוט מוחזקות בכספת על ידי  בעל המניות המקורי – במקרים אלו אין בעיה פשוט להביא אותם באופן מיידי.
2. מניות על שם – המדובר במניות שרשומות על שמו של אדם או גוף כלשהו, אלא שישנו הסכם בין האדם הרשום על המניות כבעלים, לבין בעל המניות המקורי - האמיתי שההחזקה והרישום נעשו עבורו. פעולה בדרך זו נעשית בכדי שלא ניתן יהיה לעקוב אחר נכסיו של בעל המניות המקורי. אך גם במקרה זה ה"נאמן" (האיש הרשום על המניות) הינו שליח בלבד והוא יעשה כל מה שיורה לו בעל המניות המקורי לרבות לשנות את שמו של בעל המניה כפי שנרשם במרשמים של אותה מדינה וכן להעבירה למי שיורו לו.
3. מניות בנאמנות אמיתית – המדובר במקרה בו מעביר בעל המניות המקורי את השליטה והניהול בנכסים, במקרה זה מניות, לנאמן אמיתי. הנאמן אינו כפוף לשום הוראה של בעל המניות המקורי והוא כפוף למסמך הנאמנות המקורי שהקים את הנאמנות בלבד. משמע ההוראות שנתן לו בעל המניות המקורי, בזמן הקמת הנאמנות (בשפה המשפטית קרוי בעל המניות המקורי כ"יוצר" הנאמנות). אם במועד הקמת הנאמנות לא נקבע שליוצר יש כוח לשנות את הוראות הנאמנות, הרי שהנאמן לא יקשיב לבקשותיו ולא יישמע להוראותיו.

עו"ד ליבוביץ מציין שהדרך בה נקט כבוד השופט מלצר נראית לו הדרך הראויה. לצד חובת העברת המניות בטווח זמן סביר, נקבעה לרייפמן חובת דיווח מלאה באשר לאופן ההחזקה של המניות השונות. מניות שמוחזקות באחד משני האופנים הראשונים המתוארים לעיל, אכן אין סיבה שלא ניתן יהיה להעביר את ההחזקה בהם בתוך מספר ימים לידיו של המנהל המיוחד. מאידך, במידה וישנן מניות שמוחזקות באופן השלישי שתואר לעיל, קשה יהיה ליתן הוראות העברה לנאמן, הנאמן הזר לא יהיה כפוף להוראות של רייפמן וגם לא להוראות של בית משפט ישראלי !  מאידך מציין ליבוביץ, כי אם זה המקרה, לרייפמן חייבים להיות מסמכים מסודרים המוכיחים את הנאמנות ותנאיה וייתכן שבמידה ורייפמן הוא גם הנהנה בנאמנות ניתן יהיה לשים יד על הזכויות הנובעות מן המניות מבלי לתפוס את המניות עצמן. היה ומסמכים כאלו אינם קיימים הדבר ילמד, כי רייפמן יכול לעמוד בהעברת המניות כאשר הימנעות מכך אכן תהיה ראויה לעונש.