המסר העיקרי הוא - לעבודה משולבת עם לינוקס וחלונות יש יתרונות רבים, אך גם אתגרים לא פשוטים כדוגמת חוסר תאימות מלאה בין השתיים, זלילת משאבים, סרבול בעבודה ועוד.
חלונות ולינוקס צפויות לחיות אחת לצד השנייה במשך שנים ארוכות, כך טוענים מומחים רבים. אבל, כאשר מתחילים לבחון את הפרטים, מסתבר שזה כלל אינו פשוט. עובדתית - 52% מהארגונים הגדולים בארצות הברית משתמשים ב-Linux על מנת להריץ אפליקציות הנחשבות Mission Critical (על אף שהמערכת השלטת בארגונים הללו היא חלונות) ו-72% מהארגונים, להם הכנסה של מעל למיליארד דולר, מתכוונים להגביר את ההשקעה ב-Linux בעתיד (פורסטר).
גם בארגונים בגדלים קטנים עד בינוניים, נראית כיום עליה בהטמעה של Linux בסביבה מבוססת חלונות, על אף שיישום Linux בתחום הדסקטופים צפוי לעלות מ-3% ל-6% בלבד בשנים הקרובות (ItFacts.com). בתחום השרתים לעומת זאת, ארגונים רבים מבחינים ביתרונותיה של מערכת Linux ומקבלים אותה בזרועות פתוחות לסביבת החלונות שלהם. בסקר שערכה חברת המחקרYankee Group, 21% מתוך 1,000 הארגונים שנשאלו, השיבו כי הם מתכננים להעביר לפחות חלק מהשרתים שלהם לסביבת Linux.
היתרונות ואופני השילוב
בעוד שברוב הארגונים מערכת ההפעלה השלטת היא חלונות, ניתן להיעזר בערך המוסף שמציעה Linux, במיוחד לקידום אבטחה, להשגת גמישות המאפשרת שימוש למטרות מרובות, לצמצום קריסות, לצמצום הוצאות תחזוקה שוטפת וליישום מחשוב Grid.
קיימות דרכים רבות בהן ניתן לשלב את Linux עם חלונות: אמולציה, התקנה כפולה או DualBoot, עמדה המחוברת לעמדה נוספת (רק לוח-אם, כונן קשיח וזיכרון) שעליה מופעלת מערכת ההפעלה השנייה, ממשק Web, תוכנות EAI, התקני אחסון או מחשוב "רזה".
חסרונות
יחד עם זאת, השילוב אינו פשוט לביצוע. לרוב, הדבר יצריך הכשרה כפולה של אנשי הצוות (ובמקרים קיצוניים, אפילו צוות כפול) על מנת להתמודד עם הסוגיות הטכניות ששתי מערכות ההפעלה מציבות. כמו כן, התאימות מוגבלת בין Linux לחלונות (על אף ש-Linux תוכננה, בין השאר, בכדי לספק תאימות שיתוף קבצים עם חלונות - תכונה שאינה קיימת ב-Unix, לה היא תואמת) וסוגיות הנובעות מעדכונים של חלונות, מצריכות פיתוח בלתי פוסק של אמצעי שילוב.
זלילת משאבים, סרבול בעבודה ועומס תעבורה על הרשת, הינם רק חלק מהאתגרים הנוספים, אותם מעלה נושא שילוב שתי מערכות ההפעלה. עם זאת, Linux נחשבת לעדיפה על פני Unix בנושא השילוב עם חלונות (על אף שרבים הארגונים הבוחרים לשלב דווקא את Unix עם חלונות), זאת מאחר וקיימת בה מערכת שיתוף קבצים, המקלה על התאימות לחלונות. כמו כן, Linux מתמודדת טוב יותר עם נושא ניתוקי הרשת, איתם Unix מתקשה להתמודד. למערכת חלונות ניתוק זמני של הרשת אינו מהווה בעיה.
פתרונות בולטים
חלק מפתרונות שילוב המערכות מסופקים על ידי חברת מיקרוסופט, שאף הקדישה לנושא מחלקה שלמה שמספקת מידע, מוצרים והכשרה למנהלי רשת. עם זאת, רוב הפיתרונות מגיעים דווקא מכיוון קהילת הקוד-הפתוח, במיוחד בכל הנוגע לתאימות "מ-Linux אל חלונות" (לדוגמא, פתרון המאפשר ל-Linux לספק שרותי הדפסה לחלונות).
יסייעו לשילוב מערכות ההפעלה: Samba, Win4Lin, Wine. לשילוב Linux לחלונות, עשויים לסייע CoLinux ו-LabF. בנוסף, Microsoft משווקת מוצר בשם Interix המשמש לשילוב בין מערכות הפעלה. ישנם גם SCC - או Server Centric Computing וכמובן VMWare.
מול יוניקס
איך הדבר מתבצע עם Unix? אם נצא מנקודת הנחה ש-Linux היא מערכת הפעלה אחת מיני רבות, התואמות ל-Unix, נראה שבמהות העניין ההבדל בין שילוב Unix עם חלונות לבין שילוב Linux עם חלונות אינו גדול. עם זאת, קיימים מספר הבדלים קטנים בגישה. הדבר נובע מהיותה של Unix עצמה מתקדמת פחות מ-Linux.
עדכונים נכון ליום ההזנה
החדשה העיקרית בנושא זה בזמן האחרון, היא בשתי פרשות, שאיימו להרחיק ארגונים בכלל, מסביבה מעורבת של לינוקס וחלונות. מיקרוסופט טענה כי לינוקס מפרה לא פחות מ-235 פטנטים שלה. פרשה זו עדיין פתוחה. בנוסף, בית משפט בארצות הברית הכריע סוף סוף בין נובל ל-SCO בשאלת זכויות היוצרים על Unix ופסק לטובת נובל.
סיכום
יתרונות רבים ניתנים להפקה משילוב בין חלונות ל-Linux, אך יש גם אתגרים רבים שיש לקחת בחשבון. לפיכך, אנו ממליצים להסתכל היטב על שני צידי המטבע, ורק אז לקבל החלטות.
התקציר לקוח מתוך תחקיר pCon בשם חלונות עם לינוקס?
גילית מידע חדש? מעניין?... רוצה עוד? ראה 100+ תחקירי מפתח: http://www.pcon.co.il/v5/105Debriefs.asp
הרחבות, ראיונות עם מומחים, טיפים מעשיים וקישורים להעמקה ניתן למצוא בקישור הבא: http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=711
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
