בחנו את עצמכם - האם אתם יודעים מה זה לחיות מחוץ לקופסה? 

הקשה והרך

יש שני דרכים לחיות: הדרך הקשה והדרך הרכה. הדרך הקשה זה כל מה שכרוך בהמון עבודה אפורה, בהשקעה סיזיפית של שנים, בסבל, במאבק, בכוחניות ובחוסר ברירה.

לעומת זאת, הדרך הרכה זה כל מה שהולך קל, שזורם, שהוא מקורי ויצירתי, שאינו כרוך בסבל אלא בשמחה ובהנאה רבה, שיש בו מידה רבה של חדשנות ופשטות. 

הכבד והיוצר

לאנשים שחיים בתוך הקופסה יש תמיד מכנה אחד משותף וברור - כבדות ואפרוריות. אנשים שחיים בתוך הקופסה בונים את החיים שלהם כפי שצריך, בהתאם לחוקים הידועים, הם אינם עושים לעצמם הנחות, הם אינם מחפשים אלטרנטיבות, וחבל שכך.

לעומת זאת, אנשים שחיים מחוץ לקופסה הם אנשים קלים ויצירתיים יותר. הם אינם מחפשים את הכבדות ואת הקושי אלא את השמחה והיצירה, ולשם כך הם מוכנים לפתוח את הראש ולמצוא אלטרטיבות לדרך החיים המקובלת. הם אינם עסוקים בלעשות את הדברים "כפי שכתוב" או כפי שצריך, והם אינם מוכנים להגיד "כן" לכל דבר שכתוב רק בגלל שהוא כתוב. הם פתוחים מספיק לחשוב בצורה אחרת, קלה, חכמה ולעיתים קרובות גם בדרך שהיא הרבה יותר מהירה וקצרה להצלחה. 

מיקרוסופט ואפל

חברת מיקרוסופט וחברת אפל הם דוגמה מעולה להבדל שבין חשיבה בתוך הקופסה וחשיבה מחוץ לקופסה. מיקרוסופט היא חברה שחיה בתוך הקופסה ולעולם לא תצא ממנו - בעיקר מפני שהיא לא רוצה וכמובן בגלל שהיא אינה מסוגלת. מיקרוסופט היא חברה כבדה מאוד, היא בונה ומוכרת מערכות הפעלה משעממות, הגיוניות מדי, מורכבות, פונקציונליות, אפורות וטרחניות, שאין בהם שום דבר סקסי, זורם או צבעוני.

לעומת זאת, חברת אפל היא חברה שכל הזמן חושבת מחוץ לקופסה. למעשה זו חברה שנמצאת באופן קבוע מחוץ לקופסה ומתעקשת להישאר מחוץ לקופסה. לאפל יש שפה משלה, יצירתיות פורצת גבולות, כושר המצאה אינסופי, מקוריות, מערכות הפעלה אינטואיטיביות לחלוטין וצבעוניות נהדרת. היא דוגמה מעולה לחשיבה מסוג אחר לגמרי. 

המקובל והחריג

לחיות בתוך הקופסה זה הדבר הכי קל שיש - אבל הכי מדכא שיש. זה הכי קל, משום שזה מה שמקובל בחברה בה אתה חי. זה הכי קשה, כי בדרך כלל זה לא מתאים לך, ועליך כל הזמן לוותר על עצמך ולכרסם באישיות האמיתית שלך כדי שזה יתאים.

חריגים הם אנשים שחיים מחוץ לקופסה, כי הם בוחרים בדרכים שאינן מקובלות בחברה. זה הכי קשה והכי קל לחיות מחוץ לנורמה. זה הכי קשה, כי אתה חריג, לא שייך ובמקרים רבים חוטף ביקורת קשה מהחברה בה אתה חי. מצד שני זה הכי קל, כי זה אתה, זה מתאים לך ואתה נהנה מזה, כי אתה לא מקריב את עצמך אלא דווקא מספיק אמיץ כדי להיות בדיוק מי שאתה, בלי התנצלויות ובלי פוליטיקה והתחנחנות.

לחיות מחוץ לקופסה - צעדים ראשונים אל מחוץ לקונצנסוז העיוור והעדרי

זה מאוד קשה מבחינה תפיסתית להבין מה זה בעצם לחיות מחוץ לקופסה. למעשה, המשמעות הכי בסיסית של המושג הזה היא לשחוט את הפרות הקדושות ביותר שבני האדם המציאו - ועדיין להישאר בחיים ולחייך.

לחיות מחוץ לקופסה פירושו לערער על המושגים הכי בסיסיים שכביכול כל בני האדם רוצים: להיות שייכים, להיות בזוגיות, לחפש אהבה, להביא ילדים, לחיות בבית גדול ויפה משלך, להתעשר, להיות אהוב, להקים משפחה וללבוש בגדים יפים. מה יכול להיות יותר טוב ויותר מתאים מכל הדברים הנפלאים האלה? מסתבר שיש דברים טובים בהרבה מכל הדברים הללו, ומסתבר שמי שיוצא אל מחוץ לקופסת החשיבה הרגילה מגלה עולם חדש וטוב בהרבה מהעולם המוכר שכולם סוגדים לו ומנסים בכל כוחם להיות שייכים אליו, מבלי להיות מודעים למחירים הכבדים שהוא דורש ולסבל הרב שיש לשלם עבורו. 

לחיות מחוץ לקופסה - בקריירה

בואו ניקח לדוגמה את נושא הקריירה. יש מקצועות נחשקים מאוד. אלה בדרך כלל המקצועות שנמצאים עמוק בתוך הקופסה המוקבלת. למשל, להיות רופא, עורך דין, מהנדס, טייס, איש עסקים בחליפה יפה או דוקטור.

לפתח קריירה מחוץ לקופסה פירושו לוותר על המיתוסים המקסימים והנחשקים הללו ולפנות לדרכים אלטרנטיביות. למשל, טייס שהופך לבשלן. איש הייטק שהופך למורה. דוקטור שהופך להילר. עורך דין שהופך לסופר. כל המהפכים הללו נראים במבט שטחי כסוג של "הליכה אחורה", סוג של "ויתור", סוג של "התאבדות" מקצועית. כי לכאורה, מה יותר שווה? טייס או בשלן? רופא או אומן? ברור שטייס. ברור שרופא. אבל זה רק נראה כך. כי יש משהו חמקמק בבשלן או באומן שרק במבט מקרוב, רק מתוך החוויה העמוקה, רק מתוך היציאה מקופסת החשיבה הרגילה מגלים אותו. אדם שרגיל לחשוב בצורה מקובלת לעולם לא יבין זאת. מי שהיה טייס או עורך דין או רופא יודע כמה סבל נדרש רק כדי לשרוד במקצועות הללו וכמה מעט מקוריות וייחודיות אישית מותר לבטא במסגרת אותם תפקידים "נוקשים", ייצוגיים ו"קשים".

לחיות מחוץ לקופסה - בזוגיות

כולם רוצים זוגיות מושלמת. כולם רוצים להתחתן עם בחיר ליבם ולחיות איתו באושר ועושר. אבל האם באמת המיתוס הזה של זוגיות, של נישואים, של מסגרת ארוכת שנים היא אכן מציאותית? האם היא נכונה לכולם? האם היא אכן מעניקה את מה שהיא מבטיחה לתת? 

מדוע רוב המתגרשים אינם מוכנים בשום צורה שהיא להתחתן שוב? מה הם יודעים שכל היתר אולי אינם יודעים? מה הם גילו שכל יתר הרווקים עדיין לא תופסים ואולי גם לא רוצים לדעת? מה יותר חשוב - אהבה טהורה או מסגרת נישואין ברורה עם תפקידים, מחוייבות, בעלויות צולבות ואינטרסים? בעיני רבים, זוגיות פורמלית של נישואים ומחוייבות מלאה היא מסגרת "קשה" מאוד. היא מחייבת והיא דורשת קורבנות רבים, ובשביל מה? האלטרנטיבה היא לחיות במסגרות זוגיות אמיתיות יותר, קלילות אבל אוטנטיות. מסגרות זוגיות שאינן מבוססות על אינטרסים כלכליים או משפחתיים, על היקשרות ותלות או על תעודות ברבנות אלא על יחס חם ואמיתי, על אוטנטיות, על אכפתיות ועל חופש אישי. מסגרות שאינן מיודעות בהכרח לכל החיים, אבל הן טומנות בחובן רגעים עמוקים ואינטימיים.

לחיות מחוץ לקופסה - במשפחה

המשפחה המושלמת היא משפחה של ארבעה או חמישה נפשות. אבל האם זו באמת המשפחה המושלמת? האם משפחה חייב להיות מורכבת מאימא, מאבא ומשלושה ילדים? ואם זו אכן הנוסחה המנצחת אז מדוע רוב המשפחות הללו מתפרקות?

מה יש במבנה המשפחתי הקלאסי שכבר לא ממש עובד עבור חלקים הולכים וגדלים בעולם? האם ייתכן שאפשר להקים משפחה במבנה אחר? אולי רק אימא וילדים? אולי אבא עם ילדים? אולי ללא ילדים? או שאולי ניתן להקים משפחה גדולה ואמיתית אבל לא ביולוגית אלא מבחירה? האפשרות שעומדת לאנשים שרוצים צאת מהקופסה היא להפסיק לסבול במאמץ הנוראי להשיג את תמונת המשפחה האידיאלית ולשקול כל אחד לעצמו את המודל הקליל, הנעים והמדויק יותר שיתאים לו ביצירת המשפחה שלו. למרבה הצער, רוב האנשים שמסרביים לצאת מהקופסה נזרקים ממנה בסופו של דבר בבעיטה, והניסיון של רבים להקים משפחה מאושרת נהפך לסיוט שהתוצאה שלו היא דווקא ההיפך המוחלט: משפחה הרוסה, מסוכסכת, עם חיים כפולים וילדים נטושים וכואבים.

לחיות מחוץ לקופסה - בלימודים

הדרך המקובלת ללמוד היא לסיים תיכון ומייד אחרי הצבא לרוץ לאוניברסיטה. אבל האם זו הדרך היחידה או הנכונה ביותר לרכוש השכלה מעשית? מה עם כל האנשים המוכשרים והמעולים שלא למדו מעולם את המקצוע שלהם בשום מקום אבל דווקא הם המצטיינים ביותר, הטובים ביותר, הבולטים ביותר?

האם ניתן לוותר על לימודים גבוהים ובמקומם להתמקד בכישרון ולפתח אותו לבד? אולי ניתן לפתח את הכישרון באמצעות קורסים נקודתיים או באמצעות סדנאות עם המומחים הגדולים? מדוע יש לבזבז שנים של כסף ושל זמן ומתח בתעודה מיותרת שאינה מעניקה ממילא כלים מעשיים בעולם האמיתי? אלא שיוצאים מהקופסה הם אלה שמצליחים להיות מקוריים, לשכלל כישרונות טבעיים ולהגיע דווקא להישגים יוצאי דופן, כי אורח החשיבה שלהם הוא נכון יותר, מדוייק יותר ואמיתי יותר.

לחיות מחוץ לקופסה - בגוף

ההופעה היא חלון הראווה של בני האדם. האופן שבו הם מציגים את עצמם קובע רבות לגבי חייהם. אבל האם ניתן ללבוש את הצורה שאנו אוהבים שתהיה לנו או שעלינו להתלבש ולהופיע כמו כולם? כמו שמקובל? לשאוף להיות בהתאם לנורמה המקובלת?

לחיות מחוץ לקופסה פירושו לבנות ולעצב בעצמנו את ההופעה שלנו, להקפיד להיות אמיתיים ולסגל לעצמנו הופעה ייחודית, מקורית, משלנו. ההופעה היא חלק מהייחודיות ומהמקוריות שלנו, היא משקפת את מי שאנחנו באמת והיא תורמת תרומה משמעותית לביטחון העצמי, לתחושת הנינוחות ולעוצמה הפנימית והאנרגטית.

לחיות מחוץ לקופסה - במגורים

הדרך המקובלת היא לרכוש דירה, לעצב אותה ולגור בה שנים. אבל היכן החשיבה מחוץ לקופסה? האם זה נכון לגור בבית אחד המון שנים? האם זה כלכלי? האם זה שווה את ההשקעה והאם אין אלטרנטיבה קלה ונעימה יותר חוץ מהשתעבדות?

לצאת מחוץ לקופסה זה למשל לא לרכוש בית משלכם. לא להשקיע את כל העתיד שלכם בארבע קירות. לחשוב מחוץ לקופסה פירושו לשכור בתים שמתאימים לכם בהתאם לתקופות חייכם. לחפש את המגוון ואת השינוי. לנוע כל פרק זמן מסויים למקום אחר. לעצב את חייכם בצורה גמישה ודינמית יותר. פחות להשתעבד לעסקה כלכלית ורגשית ארוכת טווח אלא להמשיך ולנוע לחללים ארכיטקטוניים חדשים, כחלק מתהליך צמיחתכם האישית.

מבחן עצמי מהיר

אם ברצונכם לדעת האם אתם חיים בתוך הקופסה או מחוצה לה כל שעליכם לעשות הוא להתבונן על העבר שלכם ולבדוק: האם מסלול חייכם היה המסלול המקובל והידוע או שמא "חרגתם" מהמסלול הידוע וסטיתם אל מסלולים אחרים, שונים, ייחודיים ולא מוכרים?

מי שלמד ותפקד בכל המסגרות עד הסוף, מי שהתקדם בסולם החיים בצורה מסודרת וצפויה, מי שהתחתן בגיל הנכון והביא ילדים בגיל הנכון, מי שרכש את הבית והתמקד בעבודה מקובלת וידועה - הוא אדם שחי בתוך הקופסה ואינו מכיר את החיים מחוץ לקופסה. לעומתו, מי שברח ממסגרות או מאוד התקשה וסבל בתוכם, מי שההתקדמות שלו בחיים הייתה מאוד אישית ושונה משל כל האחרים, מי שלא עשה את הדבר הנכון בזמן הנכון ובצורה הנכונה - אינו חי בתוך הקופסה אלא מחוצה לה, ועליו ללמוד כיצד להפיק מעובדה זו יתרון לחיים.

וטיפ לסיום: זה קשה לחשוב מחוץ לקופסה. אבל ברגע שקולטים את משמעות הקפיצה הזאת ומתחילים ליישם את החשיבה הזאת הלכה למעשה, מגלים שלמעשה זו הדרך הכי קלה והכי נכונה. הדרך שמאפשרת לכם פחות לחץ ומעניקה לכם חיים טובים באמת, חיים מקוריים, נוגעים, חמים ומשוחררים, חיים של משמעות ושל אמת ולא של טייטלים, כותרות, רושם חיצוני ובעלויות.