בפעם הראשונה התחתנתי בגיל 23. גרנו עם בעלי 6 שנים. בשנה השישית גיליתי שיש לו מאהבת, והאמת שגיליתי את זה ממש במקרה – הוא הלך להתקלח, אחרי יום עבודה קשה ולפתע התקבלה הודעת SMS לנייד שלו. הסלולרי היה מונח על שולחן המטבח, אני בכלל הייתי שקועה במחשבות שלי ואינני יודעת למה לקחתי את הנייד וקראתי את הודעה שהיה רשום בה: "יוסי חמוד שלי, אני ממש מתגעגעת אלייך." הדבר היחידי שאני זוכרת באותו רגע זו הרגשה שהלב שלי כמעט נעצר. החלטתי לא לנחם את עצמי עם המחשבה שזאת אולי הייתה טעות במספר כי לבעלי קראו יוסף.
כמובן, שבאותו הערב כוונתי עליו אצבע מאשימה ולא עצרתי את עצמי מלצעוק עד שהוא התוודה בבגידה. הוא אמר שהוא פשוט לא יודע איך זה קרה.
כמה זמן המשיך הרומן שלהם אני לא יודעת עד היום, מה שבטוח, זה שבעלי לא הסתפק בפעם אחת.
לא יכולתי לסלוח לו, ואף לאחר בגידה, למרבה הפלא, הסקס הפך להיות ממש טוב, ולעתים קרובות (אולי זו הדרך בה בעלי ניסה לכפר על מעשיו), אך זה לא עזר לי להיפטר משליליות ועלבון, אשר נוצר בתוכי.
אחרי 4 חודשים, הגשתי תביעת גירושין. בעלי הגיב בפאניקה הוא התחנן שאני אחשוב על זה שוב, שאני ממהרת ושהכל יסתדר.
הייתי רק בת 29 ורציתי להתחיל חיים חדשים, בלי בגידות. רק המחשבה על בגידות הגעליה אותי!
עכשיו 5 שנים מאוחר יותר פגשתי בן אדם שלפי כל הפרמטרים - לא נוטה לבגוד. הוא נראה רציני והסקס לא מדורג אצלו כי משהו בעל משמעות רבה ביחסים.. כן, הוא אשכרה לא חשב על סקס כל היום! לאחר כמה דייטים הרגשתי שהוא מבין אותי - וזה, כפי שאתם יודעים אחד הדברים החשובים לאישה.
לדעתי הוא היה אפשרות טובה לנישואין. ההבדל בינינו 3 שנים כלומר, הוא היה אז בן 38.
הוא הציע לי לעבור לגור ביחד. הסכמתי. ולאחר כמה חודשים הוא הציעה לי נישואין, והסכמתי שוב.
עכשיו אני בת 39 ולפני כמה שבועות נודע לי כי הבעל השני שלי בגד בי גם. ושוב,גיליתי את זה בטעות. אולי זה הגורל שלי? והנה אני רואה מול עיניי איך בעלי הולך, ולידו נערה צעירה, נצמדת אליו. והוא מחייך. היא ממש צעירה, בת 25 בערך. ואז הוא מנשק אותה. ושוב הלב שלי כמעט נעצר..
אני לא מבינה.. איך? הרי סקס כמעט ולא עניין אותו! באמת!
אני לא מבינה מה קורה, מה לא בסדר איתי ומה אני צריכה לשנות? אול כל הגברים עושים את זה אחרי שהם נמצאים עם אותה אישה הרבה זמן? האם זה בדם שלהם? בגנים? אני לא יודעת מה לחשוב. אני מנסה להבין מה קורה אם הסיבה היא אני או תופעה של כל הגברים ללא יוצא מן הכלל?
היתרון העיקרי של הכותב, הוא לדעת מה לא צריך לכתוב.
