המהנדס התובע, שדרש פיצוי של 100,000 שקלים, טען כי לא נתן את הסכמתו לשימוש המסחרי אותו עשתה החברה בתמונה, בה נראה פלג גופו העליון מבלי שניתן לראות את פניו, וכי מבחינה אישית ורגשית אין הוא מעוניין כי תמונתו תשמש כפרסום למוצרי החברה. לטענתו, השימוש בתמונתו עולה כדי פגיעה בקניינו, והחברה התעשרה על חשבונו שלא כדין ועליה להשיב לו את הרווח שעשתה תוך כדי השימוש בתמונתו.
החברה טענה מנגד, כי התובע הסכים להצטלם והסכים לשימושים שנעשו בתמונה, וכי משפנה לחברה כשלוש שנים אחרי פרסום התצלום וביקש להפסיק השימוש בתמונה, הוא אכן הופסק.
כבוד השופטת אביגיל כהן דחתה את התביעה בקובעה, כי היה ברור לתובע שייעשה שימוש בתמונה לצרכי שיווק המכשיר, וכי הוא הסכים לצילום ויכול היה להעלות על דעתו שהתמונה תופץ, וכן, לא סיכם עם אף גורם בחברה על תמורה כלשהי שיקבל עבור התצלום.
"תנאי מקדמי לקיומה של עילה על פי חוק הגנת הפרטיות הוא זיהוי של הטוען לפגיעה, ואילו במקרה דנן, התובע לא ניתן לזיהוי בתמונה", כתבה כב' השופטת, וקבעה כי המהנדס הסכים בעת הצילום לכך שייעשה שימוש בתמונה לצרכי הסבר והדגמה בקרב עובדי החברה, ובנוגע להפצת התמונה באתר האינטרנט, בברושורים ובירידים, אין פגיעה בפרטיותו כיוון שהתובע לא ניתן לזיהוי כלל ועיקר ע"י הציבור שאינו מכיר אותו באופן אינטימי.
עוד קבעה כב' השופטת, כי לאור העובדה שצולם התובע במספר "סטים" של תמונות, היה ברור כי מדובר בצילומים שייעשה בהם שימוש גם לצרכי שיווק, ומשכך אין מקום לטענתו כי החברה פגעה בקניינו או עשתה עושר ולא במשפט.
בפסק דין תמצאו אינדקס מקצועות כולל תרגום משפטי, שמאי, עורך דין, רואה חשבון, גרפולוג, חוקר פרטי, נוטריון, תמלול, גישור, בורר, פוליגרף ועוד.