מה לא בסדר בקפיין החדש של השמאל הלאומי? - מאת יורי גנקין
בשבוע החולף הציגה תנועת "השמאל הלאומי" כרזה עליה נראה בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו כשלצידו הכיתוב – "יאיר עדין חי – בבית". הרציונל שבהשקת הכרזה ברור – העברת המסר לפיו אם במקום גלעד היה זה בנו של אחד הבכירים, ובמקרה הזה של ראש הממשלה – הרי שההחלטה על שחרורו משבי החמאס במסגרת עסקה – הייתה מתקבלת במהירות הבזק. לטעמי מדובר בקמפיין אומלל שמזיק הרבה יותר משהוא מועיל.
חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם כבר בתחילת הדרך. גלעד שליט הוא לא בנם של בנימין ושר נתניהו. הוא גם לא בנם של גבי ורונית אשכנזי – גלעד שליט הוא בנם של נועם ואביבה שליט, אחיו של יואל ואחיה של הדס. זוהי משפחתו ושום מניפולציה רגשית כזו או אחרת לא תשנה את פני הדברים.
כל מי שחי בישראל ב-5 השנים האחרונות יודע היטב עד כמה מורכבת סוגיית שחרורו של גלעד. לא מדובר על החלטה פשוטה בלשון המעטה שכן המחיר אותו תיאלץ מדינת ישראל לשלם בעבור שחרורו של גלעד הוא לא פשוט כלל – שחרורם המקביל של מאות אסירים עם דם על הידיים אשר הורשעו במעורבות בפיגועים אשר הובילו למותם של אלפי ישראלים ולפציעתם של רבים נוספים. יש מי שחושב שמדובר על מחיר סביר אותו חייבת ישראל לשלם ויש כאלה שסבורים כי מדובר על מחיר יקר מדי. אני למשל שייך לקבוצת האנשים השנייה – זו שלא תומכת בשחרור "בכל מחיר" עם כל הכאב הכרוך בהחלטה שכזו. דיון ציבורי מסוג זה הוא מבורך אך כרזות הדומות לאלו שהופצו על ידי השמאל הלאומי רק פוגעות בו וממקדות אותו במימד האישי – ולא בזה הענייני.
הן פוגעות משום שהן מייצרות אנטוגוניזם גדול מאוד כנגד המאבק לשחרורו כולו ופוגעות בראש ובראשונה במשפחתו שאת כאבה לא ניתן לתאר במילים. התירוץ המקובל הוא הוצאתם של אזרחי ישראל ממעגל האדישות אבל אל לנו לשכוח כי אזרחי ישראל לא אדישים לגלעד – רבים מהם פשוט מבינים את מה שאחרים ממהרים לשכוח – אסור למשא ומתן על שחרורו של חייל חטוף להתנהל באמצעות כלי התקשורת שכן המחיר שאותו תצטרך ישראל לשלם תמורתו – עלול אף לעלות.
אין זה אומר כי יש להתעלם לחלוטין מסוגיית גלעד שליט ושעודד בן עמי חייב להפסיק לאלתר את רוטינת ספירת הימים בה הוא דוגל בתוכניתו היומית. וכן, אני יודע – רבים יגידו כי עצם העובדה שאני בוחר במילה רוטינה היא הנוראה מהכל. יש מידה של צדק בטענה זו אך בנו של ראש הממשלה הוא ודאי לא הכתובת לכך.
השימוש בדמותו של יאיר, בנו של בנימין נתניהו הינו שימוש ציני ופסול אשר מדגיש את הקלות הבלתי נסבלת שבה פעמים רבות הופך דיון ענייני אך מורכב – לדמגוגיה זולה שמתמקדת במימד האישי. יכול להיות שתנועת השמאל הלאומי אכן מעוניינת להביא לשינוי כלשהו בתרבות הפוליטית הישראלית. אם לשפוט על פי השבוע האחרון – מהם לא תבוא הישועה.
לפוסטים נוספים היכנסו לבלוג שלי – ריאל פוליטיק – הבלוג של יורי גנקין
מתמחה במתן ייעוץ בתחום המיתוג האישי והעסקי. מנהל בלוג פוליטי בכתובת: http://www.yurigankin.com בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת ותואר שני בדיפלומטיה מאוניברסיטת תל אביב.. לשעבר עוזר ליועצה הפוליטי הבכיר של שרת החוץ ציפי לבני, עוזר אישי למנהל האגף לקשרי חוץ באוניברסיטת תל אביב ומנהל תוכן בחברת TOP-G העוסקת בייצוג בכירים.
