לפני כשלושה חודשים כתבתי במדור "בלוג העורך" על ההארה הגדולה שהביאה לי תערוכת CeBIT האחרונה שנערכה בחודש מרץ בהנובר, גרמניה, בה השתתפתי. הכמות האדירה של הטכנולוגיות שהוצגו שם, יחד עם הידע המקדים שאיתו הגעתי לשם, הכולל למעלה מעשרים שנות מחקר בתחום המחשוב, הביאו אותי לכלל מסקנה שקצב החידושים הטכנולוגיים הפך לכל כך מהיר עד שהמשתמש הממוצע, ואף מנהל המידע בארגונים, יתקשה יותר ויותר לעקוב אחריהם.
כשלושה חודשים לאחר מכן, שבתי ובדקתי מה התרחש מאז. סקירה קצרה של החדשות האחרונות שהתפרסמו רק בשבוע האחרון מצביעה על כך שמגמה זו רק הולכת ומתחזקת. אם במסגרת תחקירי pCon היינו מדווחים אך לפי חודשים ספורים, בממוצע על כחמישה חידושים טכנולוגיים משמעותיים בכל חודש, הרי שכעת, אנחנו מדווחים על עשרה ויותר, בשבועיים האחרונים לבדם.
חידושים תמיד היו ותמיד יהיו, אולם לא זו בלבד שמספר החידושים הטכנולוגיים הולך ומתרבה בקצב מסחרר, אלא שגם טיבם של החידושים, שבהם מדובר על תועלות ממשיות ומוחשיות שנראות בעין הולך ומשתפר. לא לחינם השתמשתי בביטוי תאוצה מואצת, שכן לא רק שמספר החידושים גדל, אלא גם קצב הגידול הולך ומואץ.
כדי להמחיש את כל אלה אציג כאן מספר דוגמאות מענינות מהחידושים שקיבלו כותרות בתקשורת, בשבועיים האחרונים:
מצעד החידושים
• סמסונג הציגה לאחרונה מסכים גמישים בטכנולוגיית AMOLED החסכונית באנרגיה. מסכים אלו, אשר יהיו זמינים בשוק בשנה הבאה, יכולים לשנות משמעותית את הדרך שבה משתמשים כיום בטלפונים הניידים (למשל, אפשרות לענוד אותם כשעון על היד ולהסיר אותם בקלות בעת הצורך).
• סמסונג גם הציגה את ה- ChromeBook מחשב הנייד מסחרי שמריץ את מערכת ההפעלה החדשה - כרום OS של גוגל. המחשב מבוסס ברובו על שירותי ענן.
• חברת הסטארט אפ Harms הודיעה כי פיתחה תגי RFID אכילים. את התגים ניתן יהיה להטמיע בתוך מוצרי אכילה שונים (עוגת בראוניס למשל), כך שניתן יהיה לקרוא מהם את המידע גם לאחר שהאריזה הוסרה מהם. בצורה כזו משתמשים יוכלו, למשל, לקבל את כל המידע אודות הרכיבים התזונתיים של אותו מוצר או אפילו את מועד התפוגה שלו, באמצעות קורא תגי RFID ומבלי להידרש לאריזה המקורית.
• סברבנק, הבנק הגדול ביותר ברוסיה, הודיע כי הוא משקיע בפיתוח של כספומט חדש (ATM) שיכלול גם גלאי אמת. כספומט זה ישאל את הלקוח שאלות שונות ויבדוק אם הוא משקר. בנוסף, הכספומט ישלב אלמנטי אבטחה נוספים כמו בדיקת טביעות אצבע וזיהוי תווי פנים.
• חברת הסטארט אפ Lytro פיתחה מצלמה חדשה שהופכת את היוצרות ומאפשרת לקבוע את הפוקוס בתמונה לאחר שהיא צולמה, במקום לעשות זאת בזמן הצילום כמקובל. כך למשל, נוכל לצלם תמונות בלי לכוון, בלחיצה קצרה ומיידית ורק לאחר מכן, לבחור במה להתבונן. מצלמה שכזו גם עונה על אחת מהבעיות השגרתיות ביותר אצל צלמים, אשר מגלים לא פעם לאחר הצילום, כי העדשה לא התמקדה באובייקט שבו רצו להתמקד.
• סוכנות המדע והטכנולוגיה של סינגפור פיתחה אפליקציה ייעודית לטלפונים ניידים חכמים שמאפשרת להפוך תמונות רגילות לתמונות בתלת מימד. בכך היא פותרת את הצורך בהצטיידות בשתי מצלמות לצילום תמונות תלת מימדיות, ומאפשרת לכל משתמש בעל טלפון נייד חכם עם מצלמה, לעשות זאת.
• המכון הטכנולוגי ע"ש סטיבנס בהובוקן שבניו ג'רזי פרסם הודעה לפיה הצליח לפתח יישום שיודע לזהות את המגדר של כותבי הטקסטים באינטרנט - האם הם גברים או נשים. היישום מתבסס על כמה מחקרים שנעשו בנושא אשר מצאו כי לנשים ולגברים יש כמה מאפיינים ייחודיים בכתב שיכולים להצביע על המגדר שלהם. כך למשל, נשים משתמשות בצורת פיסוק שונה וביותר סימני שאלה. גברים לעומת זאת משתמשים בפחות סימני שאלה ומשלבים יותר את הביטוי "אני" בטקסט שהם כותבים. יישום כזה יסייע למשל באיתור מכתבים מזוייפים.
• מדענים של חברת התקשורת NTT היפנית פיתחו מכשיר GPS מיוחד שלא משתמש במפות אלא במשיכה פיזית של המשתמש לכיוון הרצוי. המכשיר כולל מנוע קטן היוצר ויבראציות שגורמות למשתמש שאוחז אותו תחושה של משיכה ביד. מכשיר כזה יוכל, למשל, לסייע לעיוורים ובעלי ליקויי ראיה שלא קוראים מפות.
• חברת הסארט אפ Naratte פיתחה יישום מיוחד לטלפונים ניידים שמאפשר לבצע תשלומים על בסיס תקשורת קולית. משתמשים יוכלו לשלם בחנויות דרך הטלפון הנייד שישמיע קול ייחודי אותו יקלוט מיקרופון שיותקן בקופה. היתרון ביישום הוא שהוא אינו מחייב רכישת חומרה ייעודית, כמו שבב ה-NFC למשל, מה שיאפשר להרבה יותר משתמשים להשתמש בו.
• אוניברסיטת טנסי שבארצות הברית הודיעה כי יש יורש חדש ל- Tianhe-1A, מחשב העל הסיני שהיה עד לאחרונה מחשב העל החזק בעולם. המחשב החדש, K Computer שביפן, הוא כעת נושא התואר "מחשב העל החזק בעולם". המחשב מסוגל לבצע פעולות בקצב של 8.9 פטהפלופס - פי שלושה מ- Tianhe-1A.
• חוקרים מאוניברסיטת RMIT שבמלבורן ומהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה פיתחו סרטים פיאזואלקטריים חדשים שמסוגלים להטעין סוללות של טלפונים ניידים באמצעות נגיעות בהם. את הסרטים ניתן יהיה לשלב בנעליים של המשתמש על מנת ליצור חשמל בזמן ההליכה. המדענים טוענים כי הם מסוגלים ליצור חשמל אפילו רק מלחץ הדם של המשתמש, באמצעות הדבקתם על היד או בעקבות לחיצה על מסך מגע, שתטען את המכשיר בתגובה ללחיצות.
וכל אלה כפי שאמרתי, רק דוגמאות מהשבועיים האחרונים!!!
מה המשמעות המעשית והמיידית?
מדענים רבים מדברים כיום על תיאוריית הסינגולריות הטכנולוגית, שלפיה, העולם הטכנולוגי מתקרב לנקודה שבה, בדומה לתיאוריית המפץ הגדול, ריכוז החידושים הטכנולוגיים יהיה כל כך גדול עד שהם ישנו בכל רגע את העולם כולו, לבלי לכר. המדענים בתחום מתארכים את הנקודה הזו לעוד 30-40 שנה. גם אם לא בטוח שהיא תתקיים במלוא התחזית, כבר כעת ניתן לראות את הסימפטומים שלה. קצב השינויים הולך ומואץ והקושי לעקוב אחריהם הולך ומחריף. השינויים הללו הם כבר כיום גדולים ומהירים מאוד ובעתיד הם יהפכו למהירים וגדולים עוד יותר.
כדי להבין את השינויים הללו, לעקוב אחריהם ולנצל את מלוא הפוטנציאל שבהם, יש צורך לשנות את הרגלי העדכון ולהיעזר יותר בכלי עזר חדשים דוגמת RSS או להתבסס יותר ויותר על "ציידי ערך" אנשיים מקצועיים שעוסקים במיון וסינון ידיעות חדשות חשובות ובעלות ערך שיכולות לעזור לאנשים אחרים.
דוגמא ליישום RSS שיכול לסייע לרכז את כל החדשות מהאתרים המרכזיים בתחומי המחשוב בארץ, ניתן למצוא באתר pCon. שימוש בתחקירים מקצועיים מרוכזים ומתומצתים, כדוגמת תחקירי pCon, הם דוגמא לשירות שנותנים "ציידי הערך", למי שרוצה את כל המידע החשוב בתחומי המחשוב ואינטרנט, וגם לחסוך זמן רב ויקר בצורך לחפש את המידע לבד.
כדי לקבל עוד תובנות חשובות, המלצות מעשיות, טיפים שימושיים, אתרים נבחרים וסרטונים מרתקים, הירשם בחינם!!! - www.pcon.co.il/data/abm/abmc.asp?b=1365&z=33
למידע נוסף על קובי שפיבק Bsc., MBA - העורך הראשי של pCon
בפייסבוק - www.facebook.com/pcon1
בלינקדין - www.linkedin.com/in/kobyshpivak
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
