מה דינו של מי שנפגע בבית שלו / בדירה שלו תוך כדי עבודה – מנהל משרד מתוך ביתו?
מאת: אריה ליבוביץ, עו"ד
בפסק דין שנדון לאחרונה בבית הדין הארצי לענייני עבודה בעניין צילה טמיר נדונה השאלה שבכותרת מאמר זה. המדובר היה בעורכת דין עצמאית אשר ניהלה משרד מתוך ביתה ואשר נפלה בביתה ונפגעה. משרדה של המערערת נוהל בתוך מה שהיה בעבר שטח החניה של הבית - קומת הקרקע, והכניסה אליו הינה כניסה נפרדת.
אותה עורכת דין ביקשה להכיר בנפילתה זו ובפגיעתה כ'פגיעה בעבודה'
המוסד לביטוח לאומי סירב לבקשת המערערת ודחה את תביעתה על בסיס הטענה כי המדובר בפגיעה שקרתה למערערת בביתה הפרטי – טרם צאתה לעבודה!!. בית המשפט מפי כבוד השופטת רוזנפלד, קבע כי הגדרת החוק לתאונת עבודה לגבי עובד עצמאי, הינה מתאונה שארעה "תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". להבדיל מעובד שכיר, על העובד העצמאי מוטל הנטל להוכיח כי התאונה אכן אירעה תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו, כשעל פי הפסיקה, יש להחמיר בדרישת ההוכחה לגבי עובד עצמאי לעניין זה.
בית המשפט לא השתכנע שהמערערת הרימה את הנטל שהוטל על כתפיה תוך שהיא מצביעה על סתירות שונות בגרסתה של המערערת.
ובלשונה של כבוד השופטת בפסק הדין:
"במסגרת תצהיר עדות ראשית טענה כי קומת הקרקע כולה משמשת אותה לעבודתה, לרבות המשרד, וכי התאונה אירעה במקום עסקה ובמהלך עבודתה. בעדותה בבית הדין, טענה המערערת לראשונה כי היא נפלה לאחר שקיבלה שיחת טלפון ורצה למשרד על מנת לשלוח פקס. עובדה זו לא נזכרה כלל במסגרת ההודעה לחוקר, ואף לא במסגרת התצהיר. נציין, כי תמוה בעינינו כיצד העובדה המהותית הזו נשכחה מהמערערת ועל שום מה היא עלתה בשלב כה מאוחר. טענה זו אף עומדת בסתירה לגרסת המערערת בהודעתה לחוקר, לפיה בעת הנפילה הייתה בדרכה לחזור למשרד בתום הפסקת קפה בביתה. הנה כי כן, בין גרסאותיה השונות של המערערת נמצא סתירות מהותיות. משכך, אין לקבל את טענת המערערת בערעור כי התצהיר שהגישה ועדותה בבית הדין "משלימים ומבהירים דברים באשר למצב הדברים הנכון בכל הנוגע לתאונה ונסיבותיה". צדק בית הדין בציינו כי סתירות אלה פוגעות במהימנותה של המערערת. בנסיבות אלה יש קושי לעמוד על תשתית עובדתית ברורה היכולה לשמש נקודת מוצא לבחינת השאלה אם התקיימו התנאים שבדין להכרה באירוע התאונתי כתאונת עבודה. נשוב ונזכיר את ההלכה הקובעת, כי על העובד העצמאי אשר נפגע בתוך כותלי ביתו, מוטל הנטל להוכיח כי התאונה אירעה תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו, וכי יש להחמיר בדרישת ההוכחה לגבי עובד כזה. על כך עמד בית דין זה בהרחבה בעניין ברדה, בדעת הרוב כמו גם בדעת המיעוט. מגרסאות המערערת לא ברור עד כמה אם בכלל היא עובדת מתוך חלק המגורים שבבית, ובאילו נסיבות נפלה- האם בתום הפסקה בהיותה בדרך למשרד, או שמא תוך כדי עבודה בהיותה בדרכה לשלוח פקס. לאור הסתירות שנפלו בין הגרסאות השונות שמסרה המערערת, הרי שהיא לא עמדה בנטל ההוכחה המחמיר המוטל עליה. נציין עוד למען הסר ספק כי לא מצאנו ממש בטענות המערערת בדבר אופן ניהול ההליך מטעם המוסד, ומכל מקום אין בטענות אלה כדי להקים למערערת עילת תביעה."
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות - לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד. מחבר הספרים: "אמנות מס - 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות" ; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה ב: לשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א. ליצירת קשר - טל: 077-7051717; E- mail: aryetax@gmail.com; סלולרי: 599600 - 0544, מקור המאמר באתר המשרד - http://www.atax.co.il
>