חופשת לידה היא הזמן בו שוהה האם עם תינוקה בבית, מבלי לעבוד. בפרק הזמן הזה לא תשולם לאשה משכורת ממקום עבודתה, אולם היא תזכה בדמי חופשת לידה באמצעות הביטוח הלאומי. החוק במדינת ישראל שונה לאחרונה בכל הנוגע לפרק הזמן בו תשהה האשה בחופשת לידה, והוארך ל- 14 שבועות לאחר הלידה.
בכדי לזכות בדמי חופשת לידה על הנשים להיות זכאיות לה ולעמוד בתנאי חוקי הביטוח הלאומי. אשה אשר מעוניינת לנצל חלק מהזמן טרם לידתה, תוכל לבקש לצאת לחופשה לפני המועד המשוער ללידתה אולם תקופה זו תחושב במסגרת מספר השבועות הכולל של חופשת הלידה והיא תצטרך לשוב למקום עבודתה מוקדם יותר. עם זאת, נשים אשר מבקשות להמשיך ולגדל את ילדיהם הרכים זמן מה נוסף, לאחר תום חופשת הלידה, יוכלו להגיש למעבידים בקשה להארכת החופשה לצורך טיפול בילד, ללא תשלום.
במדינות רבות בעולם חופשת לידה אורכת זמן רב יותר מאשר בישראל, ולאחרונה חברי כנסת שונים בישראל הצעת חוק בנושא, בה הם מבקשים להאריך את משך חופשת הלידה ולאפשר להם לגדל את תינוקה הרך בעצמה, פרק זמן ארוך יותר, ולא לשכור לצורך כך מטפלת במשרה מלאה או להכניסו מנגד, למעון בגיל כה צעיר.
זמן חופשת לידה עשוי להתארך אם היולדת נופלת למחלה ומתאשפזת במשך זמן החופשה, היא תהיה זכאית להאריך את התקופה במספר ימי האשפוז שלה, ועד למקסימום ארבעה שבועות של הארכת פרק הזמן. האם זכאית להארכה מסויימת של חופשת הלידה גם במקרה בו הרך הנולד נותר בבית החולים לאחר הלידה, בשל סיבה רפואית מסויימת, או מתאשפז לאחר שחרורו מבית החולים, ובמהלך פרק חופשת הלידה של האם. בכל מקרה כזה על יולדת להודיע למעסיק שלה על זכאותה, ולכן חשוב להכיר את חוקי הביטוח הלאומי הנוגעים לדמי חופשת לידה. יצויין עוד כי לידה של תאומים או יותר, מעניקה לאם זכאות להאריך את החופשה, בשלושה שבועות נוספים.
מאמר זה נכתב על ידי ליה-עורכת פורטל הריון ולידה.
