פירוק שותפות מרצון או על ידי בית משפט? 

פירוק שותפות/ עורך דין ומגשר מוטי שחר

בתחילת כל קשר עסקי (וגם קשרים מסוגים שונים), ישנה חשיבות רבה להסדרת מערכת היחסים על כלל מרכיביה. כאשר מספר אנשים חוברים יחדיו לשם הקמת עסק, ומייסדים שותפות, מתחדד הצורך בהסדרת מערכת היחסים במסגרת הסכם שותפות.

הסכם זה צריך להכיל התייחסות למספר רב של נושאים, לרבות חלקו של כל שותף, אופן חלוקת ההכנסות וההוצאות, נושא העסקת עובדים, רמת הפעילות ואופיה של כל אחד מהשותפים, אפשרות לניהול מו"מ עם גורמי חוץ, ניהול חשבון הבנק וזכויות חתימה, התייחסות לדרך ולמקרים בהם תפורק השותפות וכדומה.

במידה וההסכם לא יסדיר נושאים אלו, סביר להניח כי במידה והשותפות תעלה על שירטון, הנושא יהיה חייב לעבור בדרך לפתרון דרך בית המשפט, דרך שדורשת הוצאות לא מועטות.

פירוק שותפות יכולה להיות מאחת מהסיבות המפורטות בפקודת השותפויות. הפירוק יכול שיהיה מרצון או בכפייה על ידי הוצאת צו מבית המשפט. כמובן שפירוק שותפות בכפייה מצריכה קיומן של נסיבות שונות בטרם יעניק בית המשפט את הסעד הנדרש לפירוקה של השותפות אך לעיתים רבות, גם מערכת יחסים לקויה עד כדי סיכול האפשרות לעבוד בשיתוף תוך כדי ניסיון אמיתי להשאת רווחי השותפות תהווה עילה מתאימה לכפיית פירוקה של השותפות.

פירוק מרצון - כיצד

פקודת השותפויות מונה מספר מצבים של פירוק השותפות מרצון. המצבים הראשונים והפשוטים ביותר הם במקרים בהם הוקמה שותפות לזמן מוגבל או למטרות מיזם מסוים. ברגע בו הגיע מועד הפירוק או תם המיזם, תפורק השותפות מאליה.

אפשרות נוספת של פירוק השותפות היא במצב בו אחד השותפים מודיע לשותפיו כי בכוונתו לפרק את השותפות בתאריך יעד מסוים וזאת בכפוף למוסכם ביניהם במסגרת הסכם השותפות. כמובן שאם לא קיים הסכם שותפות או שבהסכם הקיים אין כל התייחסות לפירוק השותפות, הנושא הופך סבוך הרבה יותר. מקרים נוספים בהם תפורק השותפות על פי המוסכם בין השותפים בהסכם השותפות הם מות אחד השותפים, הכרזה על פשיטת רגל של אחד השותפים או אם חלקו של אחד השותפים שועבד לטובת צד ג'.

כפי שניתן להבין, ישנה חשיבות רבה וקריטית להסדרת מערכת היחסים והפירוק של השותפות באופן מקיף וראוי עוד בתחילת הקשר העסקי.

בהקשר זה, חשוב לציין כי גם אם השותפים הינם חברים טובים או בני משפחה, עדיים קיים צורך בהסדרת פעילותה של השותפות הואיל ואין אנו יודעים מה יוליד יום וחבל להכניס עצמנו לתוך מצבים מהם ניתן היה להימנע. אמנם הכנת הסכם השותפות כרוך בתשלום שכר טרחה אך, תשלום זב יכול למנוע הוצאות עתידיות רבות.

פירוק כפוי על ידי בית המשפט

הפקודה מונה גם מספר מקרים בהם ניתן לקבל צו לפירוקה של השותפות. צו פירוק כאמור, יינתן אך ורק לאחר הגשת בקשה מנומקת ומסודרת על ידי אחד השותפים. העילות הקבועות בפקודה מאפשרות הגשת בקשה לפירוק במקרים הבאים:

• אחד השותפים נעשה בלתי שפוי באופן קבוע. הבקשה תוגש על ידי אפוטרופוס של השותף שנעשה בלתי שפוי באופן קבוע או על ידי אחד השותפים האחרים;
• אחד השותפים נעשה נטול יכולת באופן קבוע למלא את המוטל עליו על פי הסכם השותפות;
• אחד השותפים אשם בהתנהגות שעל פי דעתו של בית המשפט עלולה להשפיע לרעה על ניהול עסקי השותפות, זאת בהתבסס על מהות עסקי השותפות. בקשה זו מוגשת על ידי אחד השותפים האחרים שאינם חלק מההנהלות הלא סבירה;
• אחד השותפים מפר במזיד או באופן קבוע את הסכם השותפות, או מתנהג בדרך שלא מאפשרת לשותפים האחרים להמשיך לקיים את השותפות באופן סביר. כמובן שבקשה זו מוגשת על ידי אחד מהשותפים האחרים;
• כאשר לא ניתן לנהל את השותפות אלא בהפסד;

מכיוון והרשימה לעיל אינה ממצה את כלל האפשרויות בהן ניתן לבקש את פירוקה של השותפות, מצאה הכנסת לנכון לחוקק סעיף נוסף בו היא העניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב מאוד לבחון גם מקרים נוספים לפירוק השותפות (מטעמי צדק ויושר).

רשימה זו אינה ממצה את הנושא של פירוק השותפות, אך משורות אלה ניתן להבין את הצורך הבלתי מתפשר בכתיבתו של הסכם שותפות מקיף אשר יאפשר לשותפים את ניהולה של השותפות באופן ראוי ובמידת הצורך גם את פירוקה מבלי להידרש להוצאות מיותרות.

·         כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ו/או אינה מהווה המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.