מדוע אי אפשר להגיע תמיד להסכמות ומה פירוש להסכים שלא מסכימים? 

מדוע אי אפשר להגיע תמיד להסכמות ומה פירוש להסכים שלא מסכימים? / מאת יואב ברנזון

אין דבר כזה 100% הסכמות

זוגיות מעצם טיבה היא מפגש של שני אנשים שונים. לכן, לא ייתכן מצב שבו תהיינה הסכמה על כל נושא, בכל דבר, בכל תחום ובכל עניין. זה פשוט בלתי אפשרי וזה אפילו מיותר לחתור לכך.

אנשים חושבים בצורות שונות. כך גם בני זוג. בכל זוגיות בריאה ישנן השקפות שונות. מרבית הזוגות מנסים לפתור את המחלוקות בדרך של הסכמה והם משקיעים המון אנרגיה ביצירת "מכנה משותף" מוסכם שיגשר על הדעות השונות וההשקפות השונות של בני הזוג. 

הניסיון להסכים תמיד מוביל ליותר חוסר הסכמות וריבים

אך למרבה האירוניה, ככל שזוג משקיע יותר אנרגיה בניסיון להגיע לאותו "מרחב מוסכם" או "מכנה משותף" כך הוא שוקע יותר ויותר באי הסכמות, ויכוחים ומריבות.

זה פשוט בלתי אפשרי וגם מאוד לא בריא לחשוב אותו הדבר, לרצות את אותם הדברים ולהיות "דומים" או זהים בכל. להיפך, זה ממש לא רצוי ולעיתים זה אפילו חולני ומסוכן, כי בדרך למטרה הזאת אנשים נדרשים לוותר על עצמם, על האני שלהם, על הדעות שלהם, על הזהות של עצמם. וגם כשאנשים מאוד רוצים לעשות כך ומוכנים ממש להקריב את עצמם - זה בלתי אפשרי פשוט לזרוק את "האני" דרך החלון.  

זכותו של האחר לחשוב שונה מאיתנו

כל היופי בזוגיות הוא השונות בין בני הזוג. ההפרייה הדדית. השילוב של דעות שונות. השוני. לקחתם את השוני בין בני הזוג ומה נשאר? אחידות? דעה אחת מקובעת ומלאכותית, מזוייפת ושברירית?

חשוב לשמר את הדעות השונות, להבליט את הייחודיות של כל אחד מבני הזוג, לשמר את זכותו של הצד השני לחשוב שונה מאיתנו, לרצות דברים אחרים, לבחור בחירות ייחודיות, להיות מי שהוא. אחרת, הזוגיות הופכת לבית כלא של מחשבות ומעשים, לשלטון מדכא ודיקטטורי שבו רק לדעה אחת יש מקום ולכל היתר אין.

מסכימים שלא מסכימים

הדרך להגנה על הייחודיות האישית של כל אחד מבני הזוג עוברת דרך ההסכמה שמותר להסכים ומותר גם לא להסכים. במקום מריבות ומאבקים בניסיון לכופף עמדות ודעות - חופש דעות וחופש ביטוי.

אין צורך להסכים על הכל. זה לא מאיים על הקשר הזוגי. אם כבר זה מחזק אותו. זה נותן לזוגיות גוון אמיתי, אוטנטי, נינוח ומכיל. שני אנשים שמסוגלים לכבד אחד את השני לא רק בהסכמות אלא גם בהבדלי הגישות שביניהם.

וטיפ לסיום: לאהוב, בין היתר, פירושו גם לקבל השקפות אחרות משלנו, להכיל אותן, לתת להם מקום כי הן עושות טוב לצד השני, כי הן חלק ממנו. אין צורך לאמץ אותן לחיקנו או להכריח את עצמנו לחשוב אותן, רק לאפשר להן מקום במרחב הפתוח ו"הבלתי מוסכם" של הזוגיות. בדרך הזו ניתן "להסכים" על הרבה מאוד אי הסכמות.