בטחון עצמי 

                                      בטחון  עצמי                   

                     מעט : נעמי גינת- מאמנת אישית מוסמכת

"בטחון-עצמי" הוא מושג שגור, המבטא את מידת ההערכה - העצמית וההוקרה שרוחש אדם לעצמו.

קיים קשר ישיר בין הערכה-עצמית חיובית לבין הנאה ושביעות-רצון מהחיים :

אנשים בעלי בטחון- עצמי נמוך – נוטים יותר לסבול משורה ארוכה של תסמינים, כמו : לחץ, חרדה, מחושים פסיכוסומאטיים ,הפרעות אכילה, בדידות, מערכות-יחסים בעייתיות, תלותיות, ורגישות רבה מדי לתגובות האנשים בסביבה.

לעומת זאת- בעלי  בטחון-עצמי תקין- נוטים להיות יותר חברותיים, פעילים, מאמינים יותר בעצמם ונותנים אמון באחרים. הם פחות מוטרדים משיפוט-עצמי ומביקורת של אחרים עליהם.

הטיפול הפסיכולוגי המסורתי- מצהיר שאחת ממטרותיו היא שיפור ההערכה-העצמית של המטופל . אולם למעשה- מתמקד הטיפול הזה בהפחתת עצמתם של הסימפטומים הנובעים מהדימוי-העצמי הירוד, מתוך הנחה (מוטעית!) שהדבר יתרום לשיפור הביטחון-העצמי.

לעומת זאת- האימון מזהה ומתמקד ב- תחומי החוזק של המתאמן, ומעצים אותן. שכן הן  מקור יכולותיו וגאוותו, ובעזרתן יחתור להגשמת יעדיו.

ככל שגדול הפער בין "מי שאני בעיני עצמי", לבין "מי שאני חושב שאני צריך להיות"-  הביטחון העצמי - נמוך יותר ; ולהיפך .

כיצד מתפתחת הערכה-עצמית תקינה ?

מקובל בטעות לחשוב שהערכה עצמית מתבססת על : מראה - חיצוני ,הצלחה בעבודה, כישורים, כישרונות, תכונות-אופי, ויחס מקבל מהסביבה.

אמנם כל אחד מהגורמים הללו – רצוי, אולם אף אחד מהם אינו מהווה בסיס מספק לבניית הערכה עצמית יציבה לאורך זמן.

להורים יש השפעה מכרעת על המידה בה יחושו ילדיהם בעלי-ערך, בגיל הרך וגם מאוחר יותר. נמצא שהורים המציבים לילדיהם סטנדרטים גבוהים, ציפיות ודרישות ברורות ועקביות,  המותאמות ליכולותיהם : בלוויית תשומת-לב, תמיכה ועידוד -  תורמים רבות להערכה העצמית של ילדם.

אולם מאחר ש"הורים לא בוחרים" – נשאלת השאלה :

האם יכול האדם המבוגר לשפר את הערכתו-העצמית, גם אם לא נהנה מהנ"ל, כילד ?

כמו בכל תחום- צריך שתהיה לאדם מוטיבציה ומכוונות לשיפור, על מנת שיצור שינוי בחייו, ויביא לקידום יעדיו.

לפיכך- כדאי שתשאל את עצמך : למה לך לשפר את ההערכה -העצמית?  אלו  תמורות יחולו בחייך בעקבות כך ?

תשובות אפשריות הן:

אני אחוש  יותר מאושר, ואעיז יותר

אני אקבל את עצמי, עם התורפות שלי ; ותהיה לי יותר נכונות לשפרן

אני אחוש יותר בנוח לבטא את עצמי ורגשותי, בצורה אותנטית וכנה

אני אהיה פחות מאויים ופחות נתון להשפעת הזולת

אני אטה פחות להאשים את עצמי או להתגונן, כשדברים ישתבשו

יהיו לי מערכות-יחסים יותר 'זורמות' ומתגמלות.

כיום- אין כבר מי שמטילים ספק בקשר גוף-נפש. לכן, אם ברצוננו להרגיש טוב, פיזית ומנטאלית- עלינו לטפח ולהשקיע גם בגופנו.

טיפוח ותחזוקת הגוף כוללים:  פעילות גופנית, שינה , אכילה, טיפוח והיגיינה.

מבחינה מנטאלית- בטחון-עצמי נשען על 3 יסודות :

1. ערך-בסיסי לא-מותנה
2. אהבה
3. צמיחה-אישית

1. ערך עצמי  בסיסי ולא-מותנה :

     הכוונה לערך שווה שיש לכל אחד מאיתנו כאדם, שלא ניתן להוסיף או לגרוע ממנו בגלל מרכיבים חיצוניים. אין צורך להרוויח  את ערכנו הבסיסי, או להוכיח אותו . יש רק להכיר בו, לקבלו וללמוד להעריך אותו.

הערך הבסיסי שלנו הוא יותר מההתנהגויות שלנו, מעמדנו בחברה או כל מרכיב-חיצוני אחר.

המרכיבים החיצוניים כמו : עושר, יופי , כשרון, תדמית, הישגים, מצב-משפחתי, קשר רומנטי חם ועוד- רק משנים את האופן בו אנו חווים את הערך הבסיסי שלנו ; אולם אינם יכולים להשפיע על סגוליות הערך עצמו.

כשאנו מזהים בעצמנו נקודות תורפה- נתייחס אליהן כאל מרכיב-חיצוני, הניתן לשיפור, ולא כאל גורם הפוגם בערכנו-הבסיסי.

כשאנו  "שופטים לחומרה" את עצמנו – חשוב שנשים לב לבקר את התנהגותנו עצמה, מבלי להטיל ספק בערך העצמי שלנו.

כדאי גם שנזכיר לעצמנו שטעויות ניתן לתקן, וכדאי לראות בהן  "שכר לימוד" בתהליך ההתפתחות האישית שלנו.

אחת הסיבות המרכזיות לפגיעה בתחושת הערך-העצמי שלנו היא : אמונות ומחשבות מגבילות ("שדונים"), שאימצנו לעצמנו עוד בשנות חיינו המוקדמות.  

בתהליך האימון – נחשפות אותן אמונות מגבילות ומטופלות במגוון  כלים.

1. אהבה  :

אהבה היא חוויה  רגשית סובייקטיבית הבסיס לבריאות נפשית ולהערכה עצמית תקינה.

אדם שלא חש נאהב – יטה לחוסר בטחון, חרדות, כעסים ותלות: ויתקשה להעניק אהבה לאחרים. אולם מאחר שהפוטנציאל לאהוב- נמצא בכל אחד מאיתנו, יכול הוא ללמוד לספק לעצמו אהבה, גם אם לא זכה לה מאחרים. האהבה- העצמית, בדומה  לאהבה  שמקורה בזולת- מעניקה לך מגוון רגשות חיוביים כמו : הערכה, קבלה, שייכות, מסירות, וחיבה .

האהבה העצמית הינה הבסיס לצמיחה, ואמורה להיות בלתי-מותנית, יציבה ועמידה בפני מפחי-נפש. במציאות- אפילו הורינו אינם יכולים לספק לנו אהבה בלתי-מותנית ; ולכן חשוב שהאדם ייטול על עצמו את האחריות להזין את עצמו בה.

איך מטפחים אהבה-עצמית ?

אהבה עצמית פירושה שאנו בוחרים לאהוב את עצמנו, למרות ה"פגמים" שלנו. למשל : לאהוב את עצמי למרות עודפי המשקל והנטייה לאלרגיות , הגורמים לי סבל מגופי. זו מיומנות שנלמדת. השקעה בפיתוח מודעות-עצמית , בהנאות הגוף, במיתון השיפוטיות , ביצירת סביבה אוהדת סביבנו ובהוקרה-עצמית -  הם חלק מהכלים האימונים המסייעים לטיפוח האהבה הבלתי-מותנית שלנו כלפי עצמנו.

1. צמיחה אישית :

צמיחה היא התפתחות הפוטנציאל הקיים בנו,

החתירה למימוש והגשמה ברמה גבוהה ,

והידיעה שאתה תורם לשיפור עולמנו.

צמיחה אישית היא תהליך מתמשך, שלעולם אינו מסתיים. זו משימה שראוי להשקיע בה ,בהזנה ובתרגול ;  והיא לא בהכרח קלה.

הצמיחה שלך נשענת ומשפיעה על ההכרה בערך-העצמי הבסיסי שלך, ועל האהבה העצמית שלך .  שכן, פיתוח היכולות הפוטנציאליות שלנו – מאשש את אמונתנו בערך-הבסיסי שלנו, ומוסיף לנו תחושת-מסוגלות, סיפוק והנאה מחיינו.

אינטראקציות וחוויות נעימות עם אחרים- משפרות את התייחסותנו אליהם ואל עצמנו.

צמיחה שלך מקדמת גם את האנשים שבסביבתך. היא נובעת מיישום עקרונות והנאות שמסייעים לך וגורמים לך התרוממות-נפש. עצם הידיעה שאתה נמצא בתהליך של התפתחות וגדילה – תורמת לאושר שלך,  ואת קצב ההתקדמות בתהליך- תקבע בעצמך.

לעיתים עלולה הצמיחה להפוך לבלתי-מהנה, כשנלווים אליה איום וחשש מכישלון. למשל: אם אתה 'מוכרח' לעמוד ביעדי המכירה שנקבעו לך ע"י הממונים.  גם אם תשפר מאד את יכולת המכירה שלך – יתכן שתחוש רדוף וחסר-שמחה. זאת משום שבמקום ליהנות מתהליך השיפור והצמיחה - תהיה טרוד בחשש מאי-עמידה ביעדים ; והרי חשש זה נובע ממקור של  ערך-בסיסי מותנה, ואהבה מותנית...

לסיכום:  ההערכה העצמית – מבוססת על שילוב בין קבלה-עצמית לבין צמיחה- אישית מתמדת.

כיצד יכול האימון לסייע בבניית בטחון-עצמי משופר - – על כך במאמר הבא שלי.