שיוויון האשה ? זכויות עובדת בהריון 

מעבידים רבים רואים בחודשי הריונן של עובדותיהם הרצופים לרוב בבדיקות רפואיות שונות ובחופשת הלידה הממושכת הצפויה - נטל. חלק מהם מחליטים גם לעשות מעשה ולפטר את העובדת בשל כך, או מלכתחילה לא לקבלה לעבודה. החוק במדינת ישראל מספק הגנה רחבה למדי לעובדות שפוטרו או לא התקבלו לעבודה בנסיבות מסוג זה, ומטיל עונשים כבדים על מעבידים שראו לנכון לשים קץ לעבודת האשה בשל רצונה לקיים חי משפחה תקינים.

במקרה שהיה (עב 1083/03 שרון חדד נ' טי סופט בע"מ) נאלץ מעביד לשלם לעובדת, בפסק-דין שאישר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדים, סך של 40 אלף שקל.. זאת, לאחר שהעובדת טענה כי יום אחד בלבד לאחר שהודיעה לו כי הינה בהריון חזר בו המעביד מכוונתו להעסיקה (בעת שאמורה היתה להתחיל עבודתה במקום ולאחר שסוכמו כבר תנאי העסקתה).

לא לחינם ראה לנכון המעביד באותו מקרה לשלם "מרצונו" את הסכום הנ"ל. לשון החוק (חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951) קובעת כי "דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האשה, באשר היא אשה, לכל פעולה משפטית-אין נוהגים לפיה".

"לכל אישה זכות לקיום בכבוד"

עוד מוסיף החוק וקובע, כי "לכל אישה ואיש זכות שווה לקיום בכבוד אנושי, ובכלל זה לשוויון בתחומי העבודה, החינוך, ההשכלה, הבריאות, הדיור, איכות הסביבה והרווחה החברתית". לעניין הריון וחופשת לידה קובעת לשון החוק (סעיף 6 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954) מפורשות, כי "עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעבידה חופשת לידה ולא יעבידנה בתוך חופשת הלידה. שהיא 12 שבועות, מהם ששה שבועות או פחות מזה כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.

עוד אומר החוק, כי "עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני. היעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל מעבידה".

החוק (סעיף 9(א)) אף קובע, כי "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות; לענין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים".

היתר משר העבודה

בנוסף, קובע החוק כי "לא יפגע מעביד בהיקף המשרה של עובדת בהריון באופן העלול להקטין את הכנסתה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם הפגיעה היא, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות"

בתי-הדין קבעו (עב 2806/99 (ביד"ע חיפה) סטלה קנוריק נ' מיכאל רבינוביץ, פסק-דין מיום 29/12/03) כי הנטל להוכחת הטענה, לפיה הפיטורים אינם בקשר להריון הוא על המעביד הטוען זאת (דב"ע שן/115-3 מאסטרו בע"מ נ' נועה שחם ואח', עבודה ארצי, כג(1) 233).

עוד קבעו בתי-הדין לעבודה כי פיטורים הנעשים בניגוד לחוק מגן - חוק עבודת נשים - בטלים מעיקרם. משכך זכאית המפוטרת להמשיך בעבודתה, ומשחדלו להעסיקה, זכאית היא לפיצוי בגובה השכר שהיתה מקבלת, לו המשיכה בעבודתה בתקופה המוגנת, כלומר עד יום הלידה.

כמו כן על המעביד חייב לשלם לעובדת 75% משכרה, עבור תקופה של 12 השבועות לאחר הלידה, כפיצוי על התשלום שהיתה מקבלת באותה תקופה מהמוסד לביטוח לאומי, לו המשיכה לעבוד עד ליום הלידה. בנוסף נקבע, כי חוק עבודת נשים (סעיף 6(ב)) מעניק לעובדת זכות לחופשת לידה בת שנים עשר שבועות, ומכוח חוק הביטוח הלאומי זכאית עובדת שישולמו עבורה דמי ביטוח בפרק הזמן שנקבע בחוק, על מנת שיעניקו לה דמי לידה בגין תקופת חופשת הלידה, בשיעור של 75% משכרה (דב"ע מח/8-3 אבנר קופל נ' עדי וייס ארלוביץ, פד"ע כ' 57, 59; ע"ע 1138/02 דנה שני נ' חברת סטארט-נט בע"מ ואח' (פסק-דין מיום 30/4/002) עבודה ארצי, כרך לג (30) 32).

מעביד המבקש לפטר עובדת המצויה בחודשי היריון שלא בשל הריונה רשאי לעשות כן בתקופת ההריון אך ורק באישור הממונה על עבודת נשים.

לכן, כדאי הן לעובדות והן למעבידים, לזכור היטב את הוראות החוק. השלכות פיטורי עובדת בתקופת הריונה עלולות להיות חמורות לשני הצדדים גם יחד.